שנתיים לאסון השבעה באוקטובר.
מעגלי הכאב – האישי, המשפחתי, החברתי והלאומי – צרובים בנו.
אנו זוכרים את הנרצחים והמעונים,
מחבקים את השכולים,
מתפללים להחלמת הפצועים בגוף ובנפש,
ליבנו עם המפונים המייחלים לשקם את ביתם,
ומעל הכול, התקווה והתביעה הבלתי פוסקת: להשיב את כל החטופים עכשיו!
ביחד, נזכור, נתמוך ונתחזק.
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. היא תפורסם אחרי אישורה.