יום חמישי, 17 בנובמבר 2016

ארז שטה והדס ועץ שמן, ברוש תדהר ותאשור יחדו (ישעיה מא) - מקור לשמות מקומות בנגב

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הארז גדל באזורנו על ההרים הגבוהים, ומשגשג על מים רבים באקלים הקר של הלבנון.

ברוש תדהר ותאשור על מפת הנגב

המקרא משקף התפעמות מאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים (יש׳ ב 13) ומתאר צמחיה רעננה וחסונה כַּאֲרָזִים עֲלֵי־מָיִם (במ׳ כד 6). האין זה מפתיע ש׳ארז׳ נבחר כשם לקיבוץ בשער הנגב? בלבו של אזור יבש וחם? דרומה ממנו ממנו נטוע מושב ברוש, שאף הוא קרוי על שם עץ שהיה נפוץ בתקופת המקרא בלבנון ונזכר עם הארז.  והנה ליד ברוש הוקם מושב תאשור, ששמו נושא שם של עץ שגדל במורדות הרי הלבנון והבשן. כיצד אירע ששמות ישובים בנגב הצחיח נושאים שמות של עצים מבית גידול שונה לחלוטין, הופכי ממש? שורשי המפתח לתעלומה מצויים בדברי הנביא המנחם שהבטיח לשבי ציון שדרכם ציונה דרך המדבר הנורא תהיה מרוצפת פלאות. המדבר היבש ישפע לפתע מקורות מים: נהרות, מעיינות, אגמים ומוצאי מים, וארץ הציה תכוסה בשבעה סוגי צומח: אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו (ביש׳ מא 20-18).
הקמת המדינה נתפסה על ידי רבים כשיבת ציון חדשה, וועדת השמות הממשלתית רצתה להציג את הנגב כארץ החזון. כמרחב שבו ייתרחשו הניסים שהבטיח הנביא המנחם. לכן לישובים הסמוכים, ברוש, תדהר ותאשור (=מושבי ׳יחדיו׳) היא העניקה שמות שנגזרו מהנבואה הזאת. 
עוד על השמות הישובים בעשור הראשון למדינה תוכלו לקרוא במאמרי, ׳מנס ציונה ועד צרעה ואשתאול׳, פנים - כתב עת לתרבות, חברה וחינוך בהוצאת הסתדרות המורים בישראל, כרך 67 (2014), עמודים 39-32
חגי חריף ראיין אותי על המאמר בתכניתו ׳במוצאי יום המנוחה׳, גלי צה״ל, 24.1.2015. הראיון מתחיל בדקה 39 של התכנית. 





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה