פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
שִׁקַּרְתָּ
שִׁקַּרְתָּ לִי, בְּנִי!
שִׁקַּרְתְּ לִי, אִמִּי!
שִׁקַּרְתָּ לִי שׁוּב, אֲהוּבִי!
הַקַּרְקַע רוֹעֶדֶת, נִבְקַעַת
מִתַּחַת בִּרְכַּיִם פָּקוֹת.
תִּקְרַת הָעוֹלָם מִתְמוֹטֶטֶת פִּתְאֹם
עַל רֹאשׁ מִתְפּוֹצֵץ מִבִּפְנִים.
הַגָּרוֹן מִתְיַבֵּשׁ, נֶחְנָק.
יַקִּירָתִי, קִרְאִי שׁוּב
אֵיךְ אָדָם הָרִאשׁוֹן שִׁקֵּר,
הִתְחַמֵּק, הִצְטַדֵּק.
וְאַתְּ – אַף פַּעַם לֹא?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.