בכל שנה חוזר אותו יום שרוצים להעלימו מעיני הילדים: על ״השריקה״ של ענת עין גדי וקירה קגנוביץ

בס"ד

ד״ר ניצה דורי, סופרת ילדים; שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך

הוצאת מכללת שאנן

ד"ר ענת עין גדי וקירה קגנוביץ, "השריקה" , הוצאת מכללת שאנן, תשע״ז (2017)

ספר ילדים המספר את סיפורה האמיתי של שרה גיבורת סיפור השואה. מתאים למורות ולגננות.

בכל שנה הוא חוזר. 

אותו יום שהורים היו מעדיפים להעלים ולגנוז מעיני הילדים.

עד שיגדלו קצת. עד שיבינו יותר. ולפעמים, גם כאשר הם כבר גדלים עוד קצת ומבינים מעט יותר, אנו מתקשים להעביר להם את מאורעות השואה באופן שיתאים לגילם. לרמתם. מנסים לגונן עוד קצת. להעלים עוד שנה, לנסות לעבור את היום זה בכמה שפחות דיבורים על.

יום השואה.

אני תוהה, אם יש גיל שבו באמת אפשר להבין עד הסוף את זוועות התקופה הזו של מלחמת העולם השנייה. האם קל יותר להבין בגיל עשרים? שלושים? חמישים?

ובכל זאת, הרי הם לפנינו. ילדים קטנים שמחר ישמעו צפירה.

שמחר הגננת תדבר איתם על "יום עצוב שבו אנו צריכים לזכור הרבה יהודים שמתו בגלל אנשים רעים, אבל הנה, יש לנו מדינת ישראל ופה אנו מוגנים ובטוחים ואף אחד לא יכול לפגוע בנו" ותדליק איתם נר נשמה (מקווה שזה יהיה פחות או יותר נוסח הטקסט הדבור שלה אליהם ולא מעבר לזה). 

כדי לרכך מעט את מסריו של היום הקשה, באה לעזרתנו ספרות הילדים. ספר נפלא, שיצא לאור לאחרונה (אפריל, 2017), הוא ספרן של ענת עין גדי וקירה קגנוביץ, "השריקה". הספר מספר את סיפורים של שני אחים, שסימן הזיהוי שלהם היה שריקה. רוב דפי הספר מתארים את ילדותם לפני השואה ואין בהם שום דבר המעורר חשש ופחד בלב הילדים המאזינים לסיפור. לאחר מכן מתוארת השואה במלה אחת: מלחמה. מלחמות, יודעים ילדי ישראל, לצערנו, גם בארץ. בעת המלחמה נאלצו שני האחים, שרה ומוריץ להיפרד. כל אחד נשלח לדודה אחרת, למורת רוחה של שרה. ההורים הסבירו לה שלאחר המלחמה הם יוכלו להתאחד שוב. ואכן לאחר המלחמה מחפשת שרה את אחיה ומוצאת אותו בזכות השריקה הסודית שלהם. שניהם עולים לארץ ישראל. זהו אחד הספרים המעבירים את מאורעות השואה בדרך הקלה והמרוככת ביותר לילדים, והוא מבוסס על סיפור אמיתי של אמה של ד"ר נורית רונן, מרצה למדעים במכללת "שאנן".

חשוב לציין, ש"השריקה" הוא רק ספר אחד בתוך מכלול ספרים לילדים העוסקים בנושא כמו למשל: "המפוחית של שמוליק" מאת דבורה קיפניס, "למה קוראים לנפתלי נפתלי?" מאת אלונה פרנקל ו"הלילה היה קר מאד, מה שסיפר לי סבא" מאת אורה רובין (ספר שנכתב עם איורי קומיקס לגילאי בית הספר היסודי ויצא לאור בהוצאה פרטית של משפחת רובין).

אם קשה לנו להתמודד מילולית עם שאלות ילדים, אפשר למלא את החלל בספרי ילדים בנושא. ברוב המקרים החשש של המבוגרים המתווכים, גננות והורים, הוא גדול יותר מאשר חשש הילדים עצמם. מבוכה וגמגום רק יעצימו בלב הילדים את התחושה הלא נעימה.

מקווה שעוד חמישים שנה, ההיסטוריה תיאלץ כותבים לכתוב עצות אחרות והמלצות אחרות להורים. עצות והמלצות לימים של שמחה וטוב לבב בקרבנו ובקרב כל אומות העולם.

מתוך: המלצות על ספרים לכבוד שבוע הספר העברי תשע״ז 2017