ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
 |
|
|
עין דור, הר שאול, גבעת יהונתן, הר אבינדב, הר מלכישוע, אביטל, שדי תרומות, מירב ועוד…
נהוג להבחין בין 'מפה פיסית' לבין 'מפה קוגניטיבית' של מקום. המפה הפיסית מתארת את הנתונים הטבעיים-אובייקטיביים של המקום, והמפה הקוגניטיבית את האופן שבו הם נקלטים בתודעתו הפנימית של האדם. לשמות ישובים ועצמים גאוגרפיים יש תפקיד מרכזי בעיצוב המפה הקוגניטיבית של המרחב. השמות מבטאים את השקפותיהם, צרכיהם ותקוותיהם של נותניהם ובה בעת משפיעים על תודעתם של המשתמשים בהם. על מפת הארץ ישנם שמות רבים ששאבו את השראתם מן המקרא, והם מעין הצהרה כלפי עם ועולם שמדינת ישראל איננה מדינה חדשה אלא מדינה מחודשת, המקום שבו חוה עם ישראל חיים לאומיים עצמאיים, ושבו פעלו מנהיגיו, נביאיו, משורריו והוגיו.
על מפת הארץ יש שמות בעלי מכנה משותף שרוכזו באזור מוגדר כדי להקנות לו צביון מיוחד. כזה הוא המקרה של אזור הגלבוע. בין שמות המקומות המצויים בו בולט חלקם של השמות שנשאבו מהסיפור על מלחמתו האחרונה של שאול, כמסופר ’ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם, ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע‘ (שמ"א כח 4). כשראה שאול את מחנה פלשתים חרד לבו מאד, ’וישאל שאול בה‘ ולא ענהו ה‘. גם בחלמות גם באורים גם בנביאם. ויאמר שאול לעבדיו: בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה. ויאמרו עבדיו אליו: הנה אשת בעלת אוב בעין דור‘ (פס‘ 6-7).
בגליל התחתון לרגלי התבור נוסד בשנת 1948 קיבוץ ’עין דור‘ ששמו נשאב מסיפור בעלת האוב (שמ“א כחוראו גם יהושע יז 11; תהלים פג 11). השם המקראי השתמר כנראה בשם הכפר הערבי הנטוש אנדור ששכן באזור. את זיקת התושבים לסיפור המקראי היטיב להביע יגאל אלון שסיפר על ילדותו: ’השיטוט על הגלבוע או בקרבתו העלה לעיני את חייהם, הוד גבורתם ומותם של שאול ויהונתן; וכמו להשלמת התמונה הטרגית, הרי מחלון ביתי ממש יכולתי לראות את הכפר הערבי עין-דור, ולפני שאול המלך, העצוב והאהוב עלי מכל מלכי ישראל. לא אחת כשהיינו מזדמנים לעין-דור, תרנו בלא אומר אחר בקתתה של בעלת האוב...‘ (בית אבי, בארי תשל“ד, עמודים 30-31). סמוך לקיבוץ עין דור עובר ’נחל הקוסמת‘ (=בעלת האוב).
סופה של מלחמת שאול בפלשתים היה טרגי: 'וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו, ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכי-שוע בני שאול' (שמ"א ל"א 2). רכס הגלבוע נושא את זכרם של שאול ושלושת בניו שנפלו בו. על שמם נתכנו הר שאול, גבעת יהונתן, הר אבינדב והר מלכישוע. מלכישוע היא הפסגה הגבוהה ביותר בגלבוע, ולידה הוקם המוסד השיקומי כפר מלכישוע. בקרבת מקום זורמים נחל מלכישוע ונחל אבינדב. בשמ“א יד 50 נאמר: ’ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ, ושם שר צבאו אבינר בן נר‘. ’הר אחינועם‘ מנציח את שמה של אשת שאול ו‘הר אבנר‘ - את שמו של שר צבאו. ליד הר אבנר זורם נחל אבנר ו’חורבת נר‘ נושאת את שם אביו של אבנר. מטרת ועדת שמות היישובים היתה להדגיש את המשפחתיות הענפה, את העובדה שאנשים רבים היו כאן בארץ בתקופת המקרא. היא שלפה על כן גם שמות אנשים שהמידע עליהם מצומצם ביותר.
דברי הקינה שנשא דוד על שאול ועל יהונתן בנו, ’הצבי ישראל על במותיך חלל‘ (שמ“ב א 19-27), ניצרבו אף הם בנוף הגלבוע. שאול ויהונתן בנו כונו ’גיבורים‘. מגינם היה ’מגן גבורים‘, חלבם ’חלב גבורים‘, ובקינה חוזרת שלוש פעמים הקריאה רווית הצער: ’איך נפלו גבורים‘ (פס‘ 19, 25, 27). לזכר שאול ויהונתן הגבורים נקבע בגלבוע השם ’הר גיבורים‘.
דוד הטיל קללה על הרי הגלבוע ואמר: ’הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן‘ (פס‘ 21). אחרי מלחמת העצמאות הוקמו באזור הגלבוע והעמק ישובים חדשים והשמות שניתנו להם - אביטל, שדי תרומות ומירב - נועדו להצהיר על הסרת הקללה הקדמונית מהמקום והפיכתו למקום ברכה. לא עוד ’אל טל ואל מטר‘ אלא אביטל, דהיינו, מקום מבורך בשפע טל; לא עוד ’אל‘ ’שדי תרומות‘ אלא ’שדי תרומות‘ בלי מילת שלילה, כדי להביע את התקוה שהמקום ישוב ויתנשא כשדי-תרומות. השם מירב, דורש את שמה של בת שאול כמי-רב דהיינו מים רבים, והוא מצטרף לשם אביטל ומחזק אותו. היתה גם כוונה להקים בגלבוע יישוב בשם ’מיכל‘ על שם בתו הצעירה של שאול, אך הישוב בסופו של דבר לא הוקם בגלל ההתנגדות למיקומו המתוכנן - בלב שמורת האירוסים.
שמות הישובים והמקומות שנושאים את זכר מלכו הראשון של עם ישראל נועדו ליצור גשר בין ההווה לבין העבר המקראי והיו לאחד האמצעים להבעת התפיסה שמדינת ישראל היא ארץ התנ“ך.
אוהבת את הקישור בין ההווה לעבר. זה הבסיס הראשון לתקווה לעתיד.
השבמחק