שולה ברנע, משוררת ולשונאית
|
לחוש גדולתו מקרוב
בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת אֶל אֶחָיו נִגַּשׁ,
הֵן שֶׁמֶשׁ הוּא וְהֵם כּוֹכָבָיו,
יִקֹּדּוּ לוֹ קִדָּה עֲמֻקָּה,
יִפְטְרֵם בְּרֹאשׁוֹ כִּלְאַחַר יָד,
שִׂנְאָה תִּזָּרֶה מֵעֵינֵיהֶם,
יַשְׁעֶה מַבָּטוֹ מֵהֶם,
לִגְדוֹלוֹת נוֹעַד -
אַל לוֹ בַּקְּטַנּוֹת לַעֲסֹק,
זֹאת יָדְעָה, אֶל נָכוֹן, אֵשֶׁת פוטיפר
מְשָׁכַתּוּ בְּאַדַּרְתּוֹ
אֵלֶיהָ קֵרְבַתְהוּ,
לִלְגֹּם מִכּוֹס נְעוּרָיו,
לִהְיוֹת שׁוּב כִּבְתוּלָה,
לָחוּשׁ גְּדֻלָּתוֹ מִקָּרוֹב
לְהִתְבַּשֵּׂם אַף מֵחָכְמָתוֹ,
-לְרַחֵף מַעְלָה בִּשְׂדֵה הַזָּר.
תודה, לאה יקרה!
השבמחק