פשר חבקוק: פירוש עכשווי למגילה עתיקה מאת נועם מזרחי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

נועם מזרחי, פשר חבקוק: פירוש עכשווי למגילה עתיקה, עם מבוא כללי מאת אדולפו רויטמן, מוזיאון ישראל, ירושלים 2022, 212 עמודים

מי לא מכיר את הסיפור על הבדואים שמצאו מגילות עתיקות במדבר יהודה, שנודעו לימים כשבע המגילות הראשונות ממערה מספר 1 בקומראן? מי לא נפעם מהתאריך - כ״ט בנובמבר 1947 (י״ז בכסלו תש״ח) - שבו הפגיש אדוני ההסטוריה את גילוי המגילות עם החלטת עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל? 

מאז שנקבע שמקום משכנן של שבע המגילות הראשונות יהיה היכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים רשות העתיקות ואוצר המגילות ומנהל היכל הספר, ד״ר אדולפו רויטמן, פועלים בהתמדה להנגיש את עולם המגילות, שבינתיים התרחב מאד, לכלל הציבור: חוקרים ומתעניינים כאחד. היוזמה החדשה של רויטמן בכיוון הזה היא הפקת סדרת פירושים למגילות השלמות המוצגות בהיכל הספר, שתנגיש אותן לכל תאב דעת. הספר המונח לפנינו הוא החוליה הראשונה בסדרה העתידית הזאת. 

לספר יש מבוא מאת רויטמן הנושא את הכותרת ׳המגילות הגנוזות, חורבת קומראן ופרשנות הפשרים׳ (עמ׳ 31-9). מבחינת תכניו הוא מתאים בעיקרו לסדרת הפירושים כולה. ואלה נושאיו: גילוי המגילות; זהותם של תושבי חורבת קומראן, תולדותיהם, חייהם ותפיסת-עולמם; לימוד וכתיבה של ספרות דתית; המגילות לסוגיהן: מגילות המקרא, מגילות חוץ-מקראיות, המגילות הכיתתיות (תקנונים, חיבורי תפילה, חיבורים אסכטולוגיים); פרשנות המקרא בספרות היהודית בתקופת הבית השני ובמגילות הגנוזות; פרשנות הפשרים; פרשנות הפשר לאור גישות מודרניות לחקר הטקסטים. רויטמן חותם את דבריו בהתייחסות למגילת פשר חבקוק ומביע תקוה שהקוראים ימצאו בה עם תוכנה הפרשני המיוחד, אתגר אינטלקטואלי, הנאה רוחנית ומקור של השראה (עמ׳ 31).

מגילת פשר חבקוק היא אחת משבע המגילות הראשונות שהתגלו באזור קומראן ומאז ועד היום, במשך כשבעים שנה, היא נחקרה על ידי חוקרים מהארץ ומהעולם (ראויים לציון מיוחד מחקריה של בלהה ניצן). עתה נוסף עליהם ביאורו של פרופ׳ נועם מזרחי, שהוא מהמוערכים בחוקרי המגילות בדורנו.

לספר חבקוק יש שלושה פרקים, אך המגילה מייצגת את שני הראשונים בלבד, מה שמשמש לדעת רבים, ובעל הביאור בכלל זה, עדות לכך שהפרק השלישי בחבקוק הוא הוספה מאוחרת.

פשר חבקוק הוא פירוש למקרא המשתייך לסוגה ספרותית שהתגלתה בראשונה במגילות קומראן - סוגת הפשרים. זה פירוש שיטתי וצמוד של הטקסט המקראי הנבדל מן הפירוש המוצג לצידו. התבנית הספרותית הזאת ושיטת הפרשנות הננקטת בה משקפות תפיסה מיוחדת במינה שלפיה דברי הנביא מתפרשים לא על רקע זמנם אלא על הרקע האקטואלי של הפרשן, כי כנבואות דברי הנביא רלוונטיים גם לזמנו של מחבר הפשר (עמ׳ 200-199).

ואלה פרקי הדיון בפשר חבקוק (עמ׳ 202-39):

חלק א: כותרת הספר ותלונת הנביא

חלק ב: תשובת האל לנביא

חלק ג: תלונה נוספת של הנביא

חלק ד: תשובת האל לתלונה הנוספת

חלק ה: נבואות הקינה

׳הוי המרבה לא לו׳; ׳הוי הבוצע בצע רע׳; ׳הוי בונה עיר בדמים׳; ׳הוי משקה רעהו׳; ׳הוי האומר לעץ: הקיצה!׳

יש לספר ׳אחרית-דבר׳ העוסקת ברלוונטיות של דברי חבקוק לימינו אלה ואחריהם מבחר מקורות: ספרות הבית השני, ספרים חיצוניים, היסטוריונים יווניים ורומיים, מטבעות, ספרות חז״ל והברית החדשה (עמ׳ 203). אחר כך באות ההפניות לקריאה נוספת שנבררה מתוך הספרות הרבה שנכתבה על המגילה (עמ׳ 211-204).

מבחינה חזותית הספר הוא שכיית חמדה. הוא מודפס בפורמט אלבומי על נייר משובח וכולל תצלומים של טקסטים, נופים, תיעודים היסטוריים, ממצאים ארכאולוגיים ויצירות אומנות מאוספי מוזיאון ישראל. ויאה הקנקן לתוכן המשובח שנוצק בו.

בגלל תכניו וחידושיו ראוי שהספר יעלה על שולחנם של כל העוסקים בספר חבקוק, במגילת פשר חבקוק, בספרות בית שני ובספרות המגילות - חוקרים ומשכילים כאחד.