הנחש - סמל הרפואה והגאולה

הנחש שהיה ’ערום מכל חיית השדה‘ (בראשית ג, א), פיתה בדברי חלקלקות את חוה לאכול מפרי עץ הדעת ולתת ממנו לאדם הראשון. לא ייפלא איפוא על שהוא נתפס במהלך הדורות בראש ובראשונה כמייצגם של כוחות אפלים  ומסוכנים, ואפילו כהתגלמותו של השטן - אויבו הגדול של אדם. הנחש=השטן הוא מפתה ומדיח, מושך ודוחף לחטא. ’נחש‘ נעשה גם כינוי לאדם מרושע במיוחד (כגון ’פרעה הנחש‘ [מדרש שמות רבה כ]) והאיבה שבינו לבין האדם הביאה את חכמים לקבוע כי ’הטוב שבנחשים - רצוץ את מוחו‘ (מסכת סופרים ט, י).

על כן יש עניין גדול בעובדה כי במקביל לדימוי שלילי ומאיים זה של הנחש נמצא אותו גם מסמל את הרפואה ואפילו את הגאולה. ככלי לרפואה הוא נזכר כבר בסיפור ’נחש הנחושת‘ שבתורה (במדבר כא): לאחר שעם ישראל מדבר סרה בה‘ ובמשה, פוגעים בו ’הנחשים השרפים‘ והורגים ממנו אנשים רבים. כאשר משה מתפלל אל ה‘, נאמר לו לעשות נחש נחושת, אשר כל מי שיביט בו ירפא מהכשת הנחש. את נחש הנחושת הזה עבדו בני ישראל עד לימיו של המלך חזקיהו, אשר השמיד אותו כחלק ממלחמתו בעבודת האלילים (מלכים-ב יח, ד).

בתרבויות קדומות רבות היה הנחש סמל לפריון. במקדשים שבמצריים העתיקה הוחזקו נחשים, ונשים עקרות באו להתבונן בהם כסגולה לרפואה. במקדשו של אל הרפואה היווני, אסקלפיוס, נהגו נשים עקרות ללון מתוך תקווה כי האל יתגלה אלהן בדמות נחש ויגרום להריונן. המצביא היווני הידוע, אלכסנדר מוקדון, האמין, כי הוא בנה של אשה בשר ודם ושל האל זאוס, אשר בא אליה בדמותו של נחש. הנחש הוא סמלו של אל הרפואה ועד היום הוא מסמל את מקצוע הרפואה ואת העוסקים בו, ונמצא אותו, דרך משל, גם בשלטיהם של בתי מרקחת או בסמל חיל הרפואה

.

וכיוון שהנחש מסמל בעת ובעונה אחת את הרוע המוחלט אך גם את הרפואה, את השלילי מכול ואת האפשרות להיחלץ מצרה, לא נתקשה להבין כיצד נעשה בו שימוש מיוחד על ידי משיח השקר, שבתאי צבי (1626-1676). שבתאי צבי הכריז כי המשיח צריך לבוא מתוך הטומאה, כי רק מי שמכיר את הרע המוחלט מתוכו מסוגל גם להיאבק בו ולנצחו, ולכן הוא בחר בסמל הנחש כדי לייצג אותו. את חתימותיו על איגרותיו עיטר בדמות של נחש, ואף עשה לו נחש של כסף, אשר ביקש להזכיר לצופים בו את ’נחש הנחושת‘ של משה וכך להעמיד את שבתאי צבי במעמדו של אבי הנביאים. לאחר ששבתאי צבי המיר את דתו והתאסלם (בשנת 1666), דבר שהתבטא בחבישת צניף מוסלמי על ראשו, הסבירו חסידיו כי הצניף הוא סמל לנחש הרע והטמא, אשר המשיח מכניעו בדרך זו ובכך מקדם את גאולת העולם. השבתאות אף הדגישה, כי ’נחש‘ בגימטריא (נ=50, ח=8, ש=300, סך הכל: 358) הוא ’משיח‘ (=358)! שתי פניה של חיית שדה זו  - זה האכזרי והמפחיד וזה המרפא והמסייע - נתחברו כך לאחת. 

מתוך: א‘ שנאן (עורך), י‘ זקוביץ, ד‘ פרוינד (מערכת), נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים,  בראשית (תשס“א 2000)

ראו גם: נחש הנחושת במהלך הדורות