יום רביעי, 25 ביולי 2012

א' רופא, מלאכים במקרא


ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על אלכסנדר רופא, מלאכים במקרא: האמונה במלאכים בישראל לאור מסורות מקראיות, הוצאת כרמל, ירושלים תשע“ב 2012. 333 עמודים. סיכום באנגלית IX-XXV

אלכסנדר רופא מעלה בספר זה את ההשערה שהיה מוצא אלילי לאמונה במלאכים ולפיכך מחברי ספר דברים וספר כהנים נוקטים כלפיה שתיקה רועמת. שלילת האמונה במלאכים הונחלה לצדוקים בימי בית שני וחוליית ביניים מצויה בקהלת, ככל הנראה במאה השלישית לפנה“ס. משמע, למן המאות השמינית-שביעית לפנה“ס ועד סוף בית שני, התקיימה בישראל תנועה רוחנית רצופה ששללה את האמונה במלאכים. מתוך עיון בתולדותיהן של המסורות המקראיות על ’בני אלים‘, האל רשף והאל בית אל הגיע רופא לדעה שהאמונה במלאכים נוצרה מתוך נסיון להתאים את האמונה באלים לאמונה באל אחד. חקר האמונה במלאכים מהווה על כן תרומה לבירור טיבה של אמונת ישראל בתקופת המקרא. 

לספר שלושה חלקים. החלק ראשון - מ‘בני אלים‘ ועד עבדי ה‘ הנביאים - עוסק בשמות הכלליים לאלים במקורות החוץ-מקראיים, באמונת האלים בישראל, בדיגרדציה של האלים, במעמד האנגלולוגי, בפולמוס האנטי-אנגלולוגי ובנביאים כמלאכי ה‘ המשתתפים בסודו. החלק השני - מרשף ועד המלאך המשחית - עוסק באל רשף, בשאלה אם בישראל נתפס רשף כאל או כמלאך, בתפיסות השונות אודות מכת הבכורות, במקורות אנאנגלולגיים על הדבר ובעיבודים אנגלולוגיים של סיפורי מגפות. החלק השלישי והאחרון - מביתאל ועד איש-האלהים - עוסק בביתאל, אל בית-אל והמלאך, במלאך בבית-אל והושע י“ב, בסילוק המלאך ובמגמה האנטי-אנגלולוגית בקרב תלמידי הנביאים. על אלה נוסף נספח - הנוסחה החכמתית ’אל תאמר‘ והמלאך בקהלת ה‘ 5. 
המחקר הזה היה במקורו עבודת הדוקטור של רופא שנוסף עליה הנספח על המלאך בקהלת. רופא ויתר על כל נסיון לתקן באופן יסודי ומקיף את הגרסה המקורית. הוא הסתפק בתיקון שגיאות בולטות והוסיף לספר הערות לעדכון הספרות, בייחוד לגבי תגליות מדבר יהודה. 
המחבר, אלכסנדר רופא, הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית שהתמחה בתולדות הנוסח, הספרות והאמונה במקרא. מספריו: ספר בלעם (תש“ם), מבוא לספר דברים (תשמ“ח), סיפורי הנביאים (מהדורה ראשונה תשמ“ב ומהדורה שניה תשמ“ו) ומבוא לספרות המקרא (תשס“ו. הדפסה שנייה תשס“ז).

המקרא, המחקר והחוקר - שיחה עם פרופ‘ אלכסנדר רופא

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה