טלי וייס, משוררת ועורכת ספרותית
 |
| הוצאת חושן |
אֲנִי נִזּוֹנָה מִן הָרוּחַ
לוֹעֶסֶת מִלִּים וּרְגָשׁוֹת,
שׁוֹתָה חֲלוֹמוֹת
מְעַשֶּׁנֶת גַּעְגּוּעִים, מְסַלְסֶלֶת
אוֹתָם עִגּוּלִים עִגּוּלִים מַעְלָה מַעְלָה
כְּדֵי שֶׁיִּתָּפְסוּ בֶּעָנָן
בֶּאֱמֶת אֵינֶנִּי זְקוּקָה לִכְלוּם
מִלְּבַד אֶנֶרְגְיַת אַהֲבָה,
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ חַמָּה עַל גּוּפִי
פַּרְפָּרֵי שִׁיר בְּבִטְנִי,
מוּזִיקָה עֲדִינָה.
כָּעֵת הָרָעָב אֵלֶיךָ
מַכְרִיעַ אוֹתִי
וּשְׁתִיקָתְךָ פּוֹצַעַת.
כַּאֲבָנִים כְּבֵדוֹת מִתְמוֹטְטוֹת עָלַי
כְּמִיהוֹתַי.
פִּתְאֹם בָּא לִי שׁוֹקוֹלָד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.