הרצל חקק, משורר
 |
| יאן ויקטורס, גירוש הגר |
לוּ אהבתן תחיה לפניו
רוֹאָה הַכֹּל מִנֶּגֶד,
אַהֲבַת אַבְרָהָם אֶל שִׁפְחָתָהּ
עוֹרֶגֶת. אַיֵּה לִבּוֹ שֶׁכֹּה אָהַב,
לְבָבוֹ נָטָה. לְבֶן הַשִּׁפְחָה נָסַב.
לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנָיו.
עֶצֶב מוֹרִיָּה אֵלֶיהָ בָּא,
הִכָּה בַּחַיִּים שֶׁלֹּא הָיוּ חַיִּים.
הָאֵשׁ, הַנִּיצוֹצִים, הַכֹּל כָּבָה.
בַּחֹשֶׁךְ צָרָתָהּ, גָּזְלָה אַהֲבָתָהּ.
יוֹם לְיוֹם נִשְׁמָתָהּ נִגְזְרָה.
עַד הַשַּׁחַר, עָלֶיהָ שָׂרְתָה.
לֹא רָאֲתָה אַיִל. לא בְּשׂוֹרָה.
לְמַעַן בְּנָהּ הִשְׁלִיכָה אֵם וְיַלְדָהּ.
בְּקֹשִִׁי נוֹשֶׁמֶת, נִסְדְּקָה הַחֵמֶת.
הָרָה וְשִׁבְרָהּ, מוֹרִיָּה וַעֲקֵדָה.
הָגָר וּגְזֵרָה, אִשָּׁה וְצָרָה. שְׁתֵּי חַיֵּיהֶן
וְהֵן. זוֹ הַשִּׁירָה: אֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה.
כִּשְׁנֵי לוּחוֹת, שְׁתֵּיהֶן נֶאֱנָחוֹת:
נָתַתִּי כֻּלִּי, בְּכָל כֹּחִי,
וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי.
אִמָּהוֹת וְיֶלֶד, אַהֲבָה מְקֻלֶּלֶת. לְלֹא
מְנוּחָה, כְּמַעֲרָכָה. דּוֹר לְדוֹר יֵעוֹרוֹ.
יִשָּׂאוּהוּ בִּדְמָעוֹת. מִי יֹאמַר גְּזֹורוּ.
לִבָּן מִתְחַנֵּן. בְּצַעַר מְשׂוֹשׂ חַיֵּיהֶן,
גַּם הֵן שֶׂה לְעוֹלָה. מִתְנַסּוֹת וִיְרֵאוֹת.
עֲנֻגּוֹת ונוּגוֹת מִנֶּגֶד. בְּשֵׁם כָּל הָאִמָּהוֹת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. היא תפורסם אחרי אישורה.