יום שני, 3 באוגוסט 2020

הטלת הגורל - מסע מהמקרא עד שלהי הרנסנס: צידוקים ומשמעותם התרבותית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


שרגא בר און, הטלת גורל, אלוהים ואדם במסורת היהודית: מן המקרא ועד שלהי הרנסנס, מחשבות: סדרת מחקרים במחשבת ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן * מכון שלום הרטמן, ירושלים, 467 עמודים

׳מסביב לשולחן אחד יכולים לשבת ארבעה אנשים בעלי השקפות שונות ולהפיל גורלות: רציונליסט, שמאמין שתוצאות הגורל מקריות, השני מאגיקון, שמאמין שכוחות עליונים חורצים גורלות, השלישי מהמר שמעוניין לשחק, והרביעי חושש להחליט בעצמו ולכן מטיל קוביות. בהתאם לכך, הפרק הראשון של הספר מציג ארבעה פירושים עקרוניים שונים להטלת גורל: פירוש רציונלי, פירוש מנטי, פירוש משחקי ופירוש פסיכולוגי.׳ (מן הכריכה האחורית). הדיון בהטלת הגורלות במסורת היהודית מתחיל מן המקרא ומגיע עד שלהי הרנסנס. הספר משאיר מחוץ לדיון המרכזי את העיסוק בגורל בספרות הקבלה והחסידות. 
במקרא בולטים השימושים  בגורל: בטקס יום הכיפורים ובחג הפורים, בעת חלוקת הארץ לשבטים, בעת מינוי המלך שאול, לשם לכידת אשמים. כגון עכן, יהונתן ויונה, לצורך קבלת החלטות לפני קרב ולצורך חלוקת זמני השירות של הכוהנים והלווים במקדש. 

כיצד יש להבין מקרים אלה ומקרים רבים נוספים? מהן ההנחות העומדות ביסודה של הטלת הגורל? מהם הערכים שמצייגים אימוץ השימוש בגורל או שלילתו? 

הספר מבהיר לצד הניתוח של מערכות הצידוק השונות את ההתנגדויות העקרוניות והמעשיות לשימושי גורל. 

הספר הוא עיבוד של עבודת הדוקטור של המחבר שנכתבה בהדרכת פרופ׳ משה הלברטל. 

לספר שישה פרקים:
הפרק הראשון: ארבע מערכות של צידוקים לשימוש בגורל: הרציונלי, המנטי, המשחקי והפסיכולוגי.
הפרק השני: הפולמוס על גורלות הנחש במסורת היהודית. נחש הגורלות במקרא: לכידת עכן ושאול, האורים והתומים, הגורל בידי גויים והדיוטות, ההסתייגות מן הגורל במקרא, ׳ולא קסם בישראל׳. גורלות ניחוש בתר מקראיים. הוויכוח על איסור הקסם וביבליומנטיקה בתרבות היהודית. 
הפרק השלישי: בחירי גורל. גורלות מלחמה ומוות במקרא. הגורלות אצל יוספוס, בימי בית שני, חז״ל, בנצרות הקדומה ובשלהי העת העתיקה. 
הפרק הרביעי: חלוקת טובין בגורל.
הפרק החמישי: ׳גורל אחד לה׳ וגורל אחד לעזאזל׳ - גורלות יום הכיפורים
הפרק השישי: שחוק הגורל. ׳פור הוא הגורל׳ - הגורל במגילת אסתר. ׳המשחק בקוביה׳ - היחס להימורים בספרות הרבנית. ר׳ יהודה אריה מודינה דה ונציה - היהודי המצחק. 
לספר יש פרק סיכום הנושא את הכותרת ׳גלגוליו של גורל׳. 

חידושו של הספר הוא בדיון בצידוקים השונים להטלת הגורל. הוא מראה שהצידוקים הללו תואמים תיאוריות-על שהוצעו להבנת התרבות האנושית בכללה: תרבות רציונלית, תרבות נחש, המשחק כיסוד התרבות והעמדת התרבות על יסודות פסיכולוגיים. 

בסוף הספר יש רשימת ספרים וקיצורים ומפתח מקורות.

תגובה 1: