מי אתה, אשבעל בן בדע? כתובת מתקופת דוד התגלתה בעמק האלה

כתובת מהמאה ה-10 לפנה"ס (תקופת דוד) התגלתה בעמק האלה בחורבת קיאפה. 

השם אשבעל בכתב  כנעני עתיק. 

מימין לשמאל: אלף, שין, בית, עין, למד.  צילום: טל רוגובסקי

בחפירות שנערכו במקום על ידי פרופ' יוסף גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות, התגלה בשנת 2012 קנקן חרס בן כ-3,000 שנה, כשהוא שבור לרסיסים. על כמה שברים ניתן היה לזהות אותיות בכתב כנעני עתיק, דבר שהצית את סקרנותם של החוקרים. 

הכתובת. צילום: טל רוגובסקי

עבודת רפאות מאומצת במעבדות הטיפול בממצאים של רשות העתיקות, במהלכה הודבקו מאות שברי חרס לכדי קנקן שלם, פתרה אולי את החידה - על הקנקן נחרטה כתובתשהוצע לקראה אשבעל בן בדע. בצוות החוקרים שפענח את הכתובת היו גם ד"ר מיתקה גולוב וד"ר חגי משגב.
פרופ׳ גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה אומר: 
המפרסמים התקשו בהבנת התיבה הראשונה - ולא הצליחו לפענח אותה. הם הסתפקו בהעלאת מספר אפשרויות חילופיות מבלי להכריע ביניהן: שם מקום או מידע על תכולת הכלי או מטרתו. לדעתי יש לקרוא את הכתובת כדלהלן: -------------------------- כפרת.אשבעל. בן.בדע[ם] ----The expiation of Ishba'al son of bdʿ[m] ------- הכתובת היא תוספת חשובה לכתובות הקודמות מהמאה העשירית - והיא כתובה בכתב פרוטו-כנעני - אבל בשפה העברית.

השם אשבעל דומה לשמו של הבן הצעיר של שאול המלך + המונח "כפרת" = הכפרה של = מעניין ביותר ויחידאי
The ʾIšbaʿal Inscription from Khirbet Qeiyafa
second inscription from Khirbet Qeiyafa

הקנקן לאחר עבודת הרפאות במעבדות רשות העתיקות. צילום: טל רוגובסקי

לדברי גרפינקל וגנור "זו הפעם הראשונה שהשם אשבעל מופיע על כתובת עתיקה בארץ. במקרא נזכר אשבעל בן שאול: ‏וְנֵר הוֹלִיד אֶת־קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת־שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת־יְהוֹנָתָן וְאֶת־מַלְכִּי־שׁוּעַ וְאֶת־אֲבִינָדָב וְאֶת־אֶשְׁבָּעַל (דה״א ח 33; ט 39). אשבעל הוא איש-בשת שספר שמואל מספר עליו שמלך על ישראל במקביל לדוד, נרצח בידי מתנקשים, וראשו הכרות הובא אל דוד לחברון (שמ״ב ג-ד). בספר דה״י נשתמר השם המקורי ׳אשבעל׳, שהוא שם תאופורי עם הרכיב ׳בעל׳ (אל הסערה הכנעני). בספר שמואל ניכר עיבוד תאולוגי, שבו הומר הרכיב ׳בעל׳ ב׳בשת׳. השוו חילוף ‏יְרֻבַּעַל בשמו של גדעון בן יואש ל‏יְרֻבֶּשֶׁת. השם אשבעל מופיע במקרא, וכעת גם בממצא הארכיאולוגי, רק בזיקה לתקופת דוד. הוא אינו ידוע מתקופות מאוחרות יותר של ימי הבית הראשון. השם בדע ייחודי, וטרם נתגלה שם כזה בכתובות עתיקות או במסורת המקראית". 

העיר הקדומה בחורבת קיאפה צילום: חברת  Skyview, 

באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות 

עונות חפירה שניהלו פרופ' יוסף גרפינקל וסער גנור במקום, נחשפה בה עיר מבוצרת, שני שערים, ארמון ומבנה מחסנים, מבני מגורים וחדרי פולחן. העיר מתוארכת לימי דוד: סוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-10. באתר התגלו ממצאים ייחודיים שלא היו מוכרים עד כה. כך למשל, בשנת 2008 נחשפה שם הכתובת העברית הקדומה בעולם. עתה מתפרסמת מאתר זה כתובת נוספת, מאותה התקופה. 

לדברי פרופ' גרפינקל וגנור, "עד לפני כחמש שנים לא היו מוכרות בכלל כתובות בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפנה"ס. בשנים האחרונות פורסמו ארבע כתובות: שתיים מחורבת קיאפה, אחת מירושלים ואחת מבית שמש. מצב זה משנה לחלוטין את הבנת תפוצת הכתב בממלכת יהודה, ועתה מסתבר כי הכתב היה יותר נפוץ ממה שחשבו עד כה. נראה כי ארגון הממלכה חייב מערך של פקידים וסופרים, ופעילות זו באה לידי ביטוי גם בהופעת כתובות".

ראו

Yosef Garfinkel, Mitka R. Golub, Haggai Misgav and Saar Ganor, "The ʾIšbaʿal Inscription from Khirbet Qeiyafa", Bulletin of the American Schools of Oriental Research (BASOR) No. 373 (May 2015), pp. 217-233