יום חמישי, 18 ביולי 2013

נחשף ארמון מתקופת דוד בשפלת יהודה

בחפירה המשותפת של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה נחשף גם בית מחסנים ממלכתי. מדובר בשני המבנים הגדולים ביותר המוכרים מהמאה העשירית לפנה"ס בממלכת יהודה.
ממצאים מהחפירה.
צילוםקלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
שני מבני ציבור ממלכתיים, שכמותם טרם נמצאו בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפני הספירה, נחשפו במהלך השנה האחרונה על ידי חוקרים של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה - עיר מבוצרת ביהודה מימי דוד המלך, המזוהה עם שעריים המקראית. 

אחד המבנים מזוהה על ידי החוקרים פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות כארמון דוד, והמבנה השני שימש כמחסן ממלכתי ענק.
תמונה אווירית כללית של האתר
צילום: חברת  Skyview, באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות 
  היום (יום חמישי, 18 ביולי 2013) מגיעה לסיומה החפירה, שנמשכה שבע שנים. לדברי פרופ' יוסי גרפינקל וסער גנור, "חורבת קיאפה היא הדוגמא הטובה ביותר שנחשפה עד היום לעיר מבצר מימי דוד המלך. בראש העיר נחשף חלקו הדרומי של ארמון רחב מידות, ששטחו היה כ-1,000 מ"ר. אורך הקיר הסוגר הוא כ-30 מטר ובו פתח מרשים, שממנו ירדו לשער הדרומי של העיר, מול עמק האלה. בהיקף הארמון נמצאו חדרים, ובהם מתקנים שונים - עדויות לתעשיית מתכת, כלי חרס מיוחדים ושברי כלי אבן מבהט שיובא ממצרים. הארמון ממוקם במרכז האתר, ושולט על כל בתי העיר הנמוכים ממנו. מכאן ישנה תצפית למרחבים גדולים, מהים התיכון במערב ועד הרי חברון וירושלים במזרח. זהו מיקום אידיאלי להעברת מסרים על ידי הבערת משואות. למרבה הצער, חלק ניכר מארמון זה נהרס כ 1,400 שנה מאוחר יותר, כאשר בתקופה הביזאנטית נבנה במקום בית חווה מבוצר". 
בצפון העיר נחשף בית עמודים שאורכו כ- 15 מ' ורוחבו 6 מ', ששימש כמבנה מינהלי לאחסון. לדברי החוקרים, "במבנה זה אגרה הממלכה מיסים של תוצרת חקלאית, שנאספו מתושבי הכפרים השונים בשפלת יהודה. באתר נמצאו מאות קנקני אגירה גדולים שידיותיהן סומנו בטביעה, כפי שהיה מקובל בממלכת יהודה מאות בשנים". 
תמונה של שרידי הארמון .
צילום: חברת  Skyview, באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות 
הארמון ובית המחסנים הם עדויות לבניה ממלכתית ולארגון מינהלי בתקופת דוד המלך. "זו הוכחה ברורה לקיומה של ממלכה, שידעה להקים מוקדי שליטה בנקודות אסטרטגיות", אומרים הארכיאולוגים. "עד כה טרם נמצאו ארמונות שניתן ליחסם באופן ברור אל ראשית המאה העשירית לפנה"ס כפי שניתן לעשות זאת עתה. חורבת קיאפה נחרבה כנראה באחד מהקרבות שנערכו מול הפלישתים בסמוך לשנת 980 לפנה"ס. הארמון שנחשף עתה והעיר המבוצרת שנחשפה בשנים האחרונות הם נדבך נוסף בהבנת ראשיתה של ממלכת יהודה ".
חשיפתה של העיר המקראית בחורבת קיאפה, וחשיבות הממצאים שהתגלו במקום, הביאה את רשות העתיקות לפעול ביחד עם רט"ג ומוסדות התכנון כדי לפסול את הכוונה  לבנות שכונה חדשה בקרבת מקום, ולקדם את הכרזתם של השטחים שסביב האתר כגן לאומי.
תכנית זו יוצאת מתוך ההבנה כי האתר יהפוך במהרה למקום מושך קהל שהעניין בו יהיה רב, ודרכו ניתן יהיה לעמוד על תרבותה של הארץ בימי דוד המלך.
* ראו ראיון עם פרופ' גרפינקל על תגליותיו באתר.


2 comments:

  1. הכותרת קצת מטעה.
    אין באתר אף ממצא המעיד על כך שהמנהיג של העיר (או לצורך העניין של הממלכה) היה דוד. למעשה, העדות היחידה שאולי מעידה על היותם של יושבי המקום עברים היא האוסטריקון הכתוב אותיות פיניקיות שנמצא, שבו, אם קוראים משמאל לימין, ניתן לכאורה לזהות את השורש ת.ע.ש שככל הידוע לנו קיים רק בשפה העברית.
    בפועל, אמנם סביר להניח שמדובר ביישוב בעל זיקה כלשהי (אולי אפילו זיקה ישירה) להתפתחות ממלכת יהודה, אך וודאי שאין הוא מאשר את קיומה של תקופה שניתן לכנותה כ'תקופת דוד המלך'.

    השבמחק
  2. יוסי גרפינקל הסביר לנו, כשהיינו באתר ביום שני, שבראש התל התגלה מבנה ציבור מתקופת דוד, שרובו נהרס על ידי בית חווה מן התקופה הביזאנטית. הממצאים אינם מאפשרים זיהוי נוסף של המבנה. ההשערה שזהו ארמון הנה אפשרית אך אין לדעת של מי היה הארמון. יוסי גרפינקל מניח שארמון בעיר בממלכת יהודה יכול היה להיות של מושל העיר שעריים, או של מלך יהודה.

    השבמחק