ד"ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך
 |
| ד״ר צביה רחימי שפרן |
שנים רבות עוסקים במערכת החינוך בפדגוגיה, כלומר ביסודות העיוניים, הפילוסופיים, והפסיכולוגיים של החינוך. כל סטודנט להוראה חייב ללמוד את תורת החינוך כתשתית עיונית בתהליך הכשרתו להוראה.תורת החינוך מכוונת אל האדם המבוגר, הלומד, טרום כניסתו למעגל ההוראה או תוך כדי התנסותו בהוראה, על הממדים הרבים, הקשורים בילדים – תלמידים. אולם, למרבה האירוניה, המתכשרים להוראה אינם נחשפים, או נחשפים מעט מאד, אל התורה המכוונת אליו, הלומד המבוגר. זאת האנדרגוגיה. האנדרגוגיה היא האומנות והמדע המסייעים למבוגר ללמוד (Knowles, 1970, 1998). מזירוב רואה באנדרגוגיה מאמץ ארגוני המסייע למבוגרים ללמוד בדרך שמגבירה את יכולתם לתפקד כלומדים בעלי מכוונות עצמית.
במהלך מאה השנים האחרונות נכתב ונוסה רבות בתחום זה. הספרות העוסקת בנושא בחו"ל רבה הרבה יותר מאשר בארץ.
חקר הנושא מצביע על ארבעה מרכיבים עיקריים של האנדרגוגיה:
1. האדם המבוגר מונע על ידי תפיסת העצמי (Self concept), הנעה במנעד מתלות לעצמאות, מלמידה מוכתבת ללקיחת אחראיות בלמידה עצמית, מכוונות אל אוטונומיה, וחיפוש דרכים למימוש תהליך זה.
2. מקומו של הניסיון כמשאב למידה בחיי המבוגר, הן לו עצמו והן לחבריו ללמידה: An adult is what he has done.
3. הפעולות הלימודיות של המבוגר מעוגנות בפתרון בעיה. הרלוונטי והפרקטי הם מניע לימודי למבוגר העסוק, הנדרש להגיב ולהחליט באינספור ארועים בכל יום מחייו האישיים והמקצועיים.
4. ככל שאדם מתבגר, כן למידתו מכוונת אל תפקידיו החברתיים. מתוך רצון לתפקד בצורה טובה יותר בחברה, הנעשית תובענית יותר ויותר, הופכת למידתו של המבוגר לגורם של חִברות מחדש.
כניסת האנדרגוגיה למערכת החינוך היא עדיין בצעדיה הראשונים. בעידן של לגיטימציה לשינוי, בעידן של לגיטימציה לפלורליזם של דעות, של התנהגויות, של דרכי חשיבה – מומלץ להחשף ולהתנסות בדרכים ובכלים אנדרגוגיים.
בקיצור: בזכות האנדרגוגיה!
לקריאה נוספת
אופלטקה, י' (2008), "הלומד המבוגר: צרכים ייחודיים והשתמעויות להוראה בחינוך הגבוה", על הגובה 7, עמודים 15-17
טוקטלי, ר' (2000), "חינוך לתרבות" של מבוגרים, חינוך לתרבות בחברה רב-תרבותית, סוגיות בהשתלמויות מורים, קובץ ט', האוניברסיטה העברית, ירושלים, עמודים 237-253
לזובסקי,ר' (2002), ״למידה במהלך החיים: מאפיינים ושלבי התפתחות של הלומד המבוגר״, מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית , מס' 16, עמודים 25-46
עמיר מ' וועקנין, ר' ( 1988), הדרכה בחינוך, מקראה – ירושלים: הוצאת המכללה לבנות
פוקס,א' (2002), על מדריכים, מודרכים והדרכה, הוצאת צ'ריקובק, תל אביב
רחימי – שפרן, צ' (2000), ״בזכות האנדרגוגיה״, דפים 31, עמודים 100 – 108
רחימי-שפרן , צ' (2006), ״הכשרת המורה המאמן כלומד מבוגר״, גדיש 10, עמודים 251-261
Bond, D., Cohen, R. and Walker, D. (eds.) (1993), Introduction: understanding learning from experience, in Using experience for learning, The society for research into higher education and open education, pp.1-58
Clardy, A. (2005), Andragogy: Adult Learning and Education at its best, pp. 1-44
Clark, C. and Wilson, A.L. (1991), Context and rationality in Mezirow’s theory of transformational learning, Adult Educational Quarterly, 41, (2), pp. 75-91
Conner, M.L. (2007), How Adults Learn http://agelesslearner.com/intros/adultlearning.html
Knowles, M.S. (1970), Practice of adult education, andragogy versus pedagogy, N.Y: Association Press.
Knowles, M.S. (1998), The adult learning. Fifth edition, Houston, Texas ,Gulf Publishing Company
Kolb, D. (1984), Experiencial learning – experience as the source of learning and development, Englewood Cliffs, New Jersey: Prentice hall
Kolb, D.(1993), The process of experiencial learning in op cit,.pp.139-156
Mezirow, J.(1981), A Critical theory of adult learning and education in Adult Education Quarterly, 32 (1), pp.3-23
Mezirow, J. (1996), Contemporary paradigms of learning, in Adult Education Quarterly , 46 (3),pp.158 – 173.
Thorpe, M., Edwards, R. and Hanson, A. (eds.) (1993), Culture and processes of of adult learning, Routledge, London and N.Y. in association with the Open University.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.