יום שבת, 27 ביוני 2015

לימודים בינתחומיים בתחומי הרוח והחברה בחטיבה העליונה: דגמים ורעיונות לחשיבה

משה אילן, מנהל האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (עד 2001)

1. מבוא
המסמך שלפנינו הוא הצעה לדיון באפשרות של מיפוי דרכים להוראה בינתחומית בחטיבה העליונה של בית הספר התיכון. הוא נועד לשמש אתגר לחשיבה, להשגות, למציאת דרכים נוספות ואחרות, או אף ליישום ולניסוי.
ההוראה הדיסציפלינרית במערכת החינוך העל-יסודי היא בבואה של המקובל בעולם האקדמי. המאפיין את העולם האקדמי הוא הפיצול והספציפיקציה. ההתמחות בנושאים ובתחומי דעת נעשית יותר ויותר צרה ויותר ויותר ממוקדת ומקצועית. אם כי לצד זה מוצאים קבוצות לימוד ומחקר בינתחומיות באוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם מתוך הכרה בחשיבותן לפיתוח הידע האנושי. 

האם הדגם הדיסציפלינרי הוא הדגם המתאים ביותר להוראה בחטיבה העליונה של בית הספר במדינת ישראל במאה ה-21? האם הלימוד המרובה בכמותו והמעמיק חדור באיכותו, שיש לו הצדקה מלאה בהתמחות של החוקר והלומד האקדימי, הוא אידאלי לחינוך אדם בוגר, משכיל, בעל אופקים רחבים וידע כוללני, חושב ובעל אתגרים אינטלקטואליים, שהיא אמורה להיות המטרה המרכזית של החינוך העל-יסודי? השאלה העקרונית היא האם "עוקר הרים" בתחומים צרים ומוגבלים עדיף על "סיני" שיש לו התמצאות בתחומים רחבים כאשר מדובר על חינוך תיכון? אכן נוח מאד וקל למדי להתאים את החלוקה למקצועות בבית הספר התיכון לחלוקה הקיימת באוניברסיטאות משום שהמורים הרוכשים את השכלתם באוניברסיטאות מחולקים מראש על פי חלוקה זו, בין אם היא מותאמת ובין אם אינה מותאמת לצורכי החינוך העל-יסודי.
הנטייה להציע לימודים בינתחומיים במערכת החינוך התיכון הואצה במידת מה בשנים האחרונות, בוצעו ניסויים חינוכיים שונים ועלו יוזמות חינוכיות מבתי הספר עצמם. נראה שהאופציה לארגן אחרת את מערכת הלימודים העל-יסודית חייבת להיות לגיטימית ויש לאפשר למי שבוחר בכך ארגון שונה של ההוראה.
ההצעה שלפנינו מתמקדת בדוגמאותיה במדעי הרוח והחברה, אולם בוודאי שאפשר להרחיבה ולשבור את המסגרות שבין מדעי הרוח למדעי הטבע וליצור בינתחומיות בין מקצועות שבאופן מסורתי שייכים לאחת מן הקבוצות הללו. 

2. הדגמים המוצעים
לפנינו מבנה של שישה דגמים לדרכים שונות של ארגון לימודים בינתחומי:
. המיזוג המלא
המסגרות הדיסציפלינריות של המקצועות ההומניסטיים כפי שהן מקובלות בעולם האקדימי כיום יפורקו כליל וייבנה מקצוע חדש שמסגרתו הכוללת תהיה "האדם בעולם" (שם זמני). יוכנו לו מבנה דעת, תפיסה רעיונית ומטרות באופן עצמאי. מן הנושא הכללי ייגזרו תת-נושאים, כגון: האדם בעידן המודרני; יחיד וחברה; הפיסי והמטפיסי; לאומיות ובינלאומיות. לכל תת-נושא יוכנו חומרי למידה התואמים את מבנה הדעת והמטרות.
2ב. דגם הנושאים הממוקדים
על-פי דגם זה יילקחו נושאים, או תכנים מתחומי דעת שונים ויוכפפו לנושא או לרעיון-על. גבולות תחומי הדעת  מיטשטשים, אך אינם מבוטלים כליל. הלמידה תהיה קשורה למושגים, או לנושאים שייבחרו, והם יהוו נושא מארגן אינטגרטיבי. הרצף הרעיוני של כל נושא יהיה נובע מן התכנים ומן המושגים שנכללו בו וייטול את חומרי הלמידה מתוך קטעי מידע שיילקחו מן הרצפים הדיסציפלינריים ויחוברו יחד מתוך היגיון שונה ובתבנית חדשה. דוגמאות לנושאים: שמרנות מול מהפכנות חברתית; האלימות, מקורותיה וביטוייה; השואה ותוצאותיה; הסכסזך היהודי-ערבי; מהותו של חג יהודי. 
. הדגם הרב-דיסציפלינרי
גישה רב-דיסציפלינרית מעמידה אלה בצד אלה תכנים ומושגים מדיסציפלינה אחת עם תכנים ומושגים מדיסציפלינה אחרת ושומרת על גבולות ברורים בין הדיסציפלינות, תוך יצירת קשרים בין תכנים ומושגים בדיסציפלינות השונות. 
איסטרטגיות ההוראה האפשריות:
זיהוי תכנים ומושגים דומים בכל אחת מן הדיסציפלינות והוראה מקבילה בו-זמנית של אלה בצד אלה.
- הוראת תכנים ומושגים דומים בדיסציפלינות שונות ברצף זמן של זה אחר זה.
- "חלוקת עבודה" בין דיסציפלינות שונות בכל הנוגע לתכנים ולמושגים דומים, תוך קביעת חלקה של כל דיסציפלינה בהבהרת הנושא על הקשריו השונים.
דוגמאות:
- מנהיגות ומנהיגים במקרא, בתורה שבעל-פה, במחשבת ישראל, בהיסטוריה ובסוציולוגיה.
- לימודי ארץ ישראל - איזור בארץ מזווית ראייה של דיסציפלינות שונות.
- המדינה והפרט ביהדות, במדעי המדינה, בהיסטוריה.
. דגם התיאום
בדגם זה הכוונה היא לשילוב ברמת תיאום של תוכניות לימודים ותוכניות הוראה.
תיאום בין מטרות של תוכניות במקצועות שונים, הנלמדים על ידי מורים שונים.המטרות אמורות להתייחס לתחומים הקוגניטיבי (השכלי), האפקטיבי (הריגושי) והמוטרי (ההתנהגותי), כגון: מטרות בספרות ובאמנות; מטרות באזרחות, בהיסטוריה ובמדעי החברה; מטרות בלשון האם ובלשון זרה.
תיאום בין רעיונות מרכזיים, או מושגים מרכזיים המשותפים למקצועות שונים, כאשר הרעיונות זוכים להיבטים נוספים ולתהליך המשגה מבוסס יותר וההקשרים השונים יוצרים אינטגרציה כגון: הקשר בין תוכן וצורה  - בספרות ובאומנות; הקשר בין תהליכים כלכליים ותהליכים חברתיים - בהיסטוריה, גיאוגרפיה ומדעי החברה.
תיאום בין מיומנויות אינטלקטואליות ומעשיות שמפתחים, משתמשים ומיישמים בלימודי   מקצועות שונים. כגון: כישורים בהבנת הנקרא (בכל המקצועות); כישורי הבעה: סיכום, תמצית, סקירה - בכתב ובעל-פה (בכל המקצועות); כישורי ניתוח (בכל המקצועות). 
חינוך ערכי תוך תיאום בין מקצועות שונות המיועדים להקנותו. כגון: אמונה - מקרא, ספרות, היסטוריה, פילוסופיה; דמוקרטיה - אזרחות, היסטוריה, פילוסופיה, מדעי חברה. 
. דגם המוקד וההיקף
כל מקצוע יילמד כדיסציפלינה נפרדת עם תפיסת העולם שלה ועם הרציונאל שלה. יחד עם זאת יורחב כל מקצוע ויכלול נספחים רלוונטיים המשיקים לו, המהווים המשך, או תגובה לרעיונות הבסיסיים. לדוגמה: מקצוע המקרא יכלול חטיבות מן התורה-שבעל-פה, המדרש, המחשבה המאוחרת יותר והאמנות. מקצוע הספרות יכלול חטיבות מן האמנות, הפילוסופיה (אסתטיקה), המוסיקה וכד'. מקצוע ההיסטוריה יכלול חטיבות מן הסוציולוגיה, מדעי המדינה, האמנות וכד'.
.דגם הנושא השנתי
המקצועות השונים יילמדו כדיסציפלינות נפרדות, כל אחד על-פי מבנה הדעת שלו והרציונאל שלו במשך שני שליש משנת הלימודים. בשליש הנותר יילמד נושא אינטגרטיבי, המתבסס על חומרים שנלמדו בנפרד לפני כן, מתוך מיזוג מלא ועל-ידי הוראה משותפת של צוות המורים.
לדוגמה: צוות המורים למדעי המדינה, להיסטוריה, לערבית ותרבותה (כגון: ספרות, עתונות, תיאטרון), לספרות, לגיאוגרפיה ולאמנות ילמדו בצוותא את הנושא המזרח הקרוב.

3. דיון קצר בדגמים
דגם מס' 1 (המיזוג המלא) משמעו יצירת מבנה-על חדש כולל ומקיף. הכנתו תדרוש זמן ממושך, הן מבחינת גיבוש תפיסה, הכנת חומרי למידה, הפעלתם וניסויים. תתבקשנה בקרות רבות המשוות את התוצרים הפדגוגיים של הפעלת דגם זה אל מול התוצרים הפדגוגיים הקיימים במבנים הקונבנציונאליים. תידרש הכשרת מורים שונה מן היסוד, שכן ההצעה דורשת מהפך מלא בדרכי חשיבה. מעבר לדגם זה יהיה איטי וידרוש פתרונות ביניים תחליפיים עד להנהגתו המלאה.
דגם מס' 2 (הנושאים הממוקדים) כבר נוסה במערכת החינוך בדמות "שיטת הנושאים", "נושא מרכז", "מיקוד הלמידה" וכד'. הפעלתו מחייבת הכנת מערכות של חומרי למידה, מתוך אחריות הן כלפי תחומי הדעת הדיסציפלינריים והן כלפי הצרכים הפדגוגיים של הלומד. זמן הכנת החומרים אינו ארוך בהכרח. אפשר יהיה להפעיל צוותי מורים מקומיים בהדרכה פדגוגית ודיסציפלינרית ותיתכנה אופציות רבות לבחירה. חשוב להקפיד שבדרך זאת לא יושמטו מתוכנית הלימודים פרקי יסוד הקשורים לדיסציפלינות שונות.
דגמים מס' 3 ו-4 (הדגם הרב-דיסציפלינרי ודגם התיאום) שומרים על השלמות הדיסציפלינרית של כל מקצוע וגם אינם מאבדים את המבנים ההיאררכיים הפנימיים ואת ההתפתחות הפנימית של כל נושא ותופסים את השילוב בזיקות פנימיות, תוכניות ומושגיות בין מקצוע למקצוע ובין נושא לנושא
עם זאת יש בדגם מס' 4 (התיאום) תוספת לעומת דגם מס' 3 (הרב-דיסציפלינרי), בכך שהוא רואה כבסיס משותף בין המקצועות לא רק תכנים, אלא גם מטרות משותפות או מיומנויות משותפות או תפיסות ערכיות משותפות המשלימות אלו את אלו במקצועות השונים.
דגם מס' 5  (המוקד וההקף) מבוסס על רמת שילוב יותר נמוכה. הוא מניח מראש אי שוויון בין המקצועות, נותן לאחד מהם את הבכורה ומצרף אליו חטיבות ממקצועות אחרים על בסיס של קשרים  פנימיים. כל מקצוע יכול בנושאים שונים להיות המקצוע הבסיסי, כאשר המקצועות האחרים ממלאים תפקיד פריפריאלי.
דגם מס' 6  (הנושא השנתי) מחלק את זמן הלמידה בין למידה דיסציפלינרית מובהקת לבין למידה אינטגרטיבית מובהקת, שהיא מעין המשך או יישום ושימוש של הלמידה הדיסציפלינרית.

לסיכום
אין העדפה בין הדגמים המוצעים לדיון ולבחירה. כולם צריכים להיות אופציונליים להערכה ולשיקולי דעת של מורים ושל צוותים חינוכיים ומותאמים לצרכיהם של קהילות מורים ותלמידים בהתאם ליכולותיהם, לצרכיהם ולנסיבות סביבתיות. המוסדות להכשרת עובדי הוראה וכן צוותי תכנון, הדרכה ופיקוח שמעמיד משרד החינוך יצטרכו להיערך כדי להפעיל פעולת הכשרה והדרכה בשלבי התכנון ופעולת הערכה בשלב הביצוע ולספק נתונים למערכת. יש כאן אתגר ליצירתיות וליציאה מן הקופסה ומן השמרנות והשגרה. עם זאת נראה שכל הגישות כאחת אינן בנות ביצוע אלא אם כן לא יחויבו בבחינות בגרות חיצוניות ואחידות לכל המערכת.




           

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה