מוזס י׳ פינלי, עולמו של אודיסאוס

אבי ורשבסקי, מנהל MindCET חממה לחדשנות בתחום הטכנולוגיה החינוכית מבית מטח, ממליץ על הספר: מוזס י׳ פינלי, עולמו של אודיסאוס, תרגם והוסיף מבוא גבריאל הרמן, מוסד ביאליק, ירושלים תשנ״ח 199, 232 עמודים

מוסד ביאליק

אני ממליץ בחום על ספר לא חדש, ״עולמו של אודיסאוס״ מאת מוזס י׳ פינלי. הספר שיצא בהוצאת ביאליק ומצוי גם  בעותק דיגיטלי בספריית כותר, התגלגל אלי מעיזבונו של גיסי עמיחי כץ. עמיחי ברוך הכישרונות הלך לעולמו לפני כארבע שנים בגיל 36 היה בין השאר  מוסיקאי, היסטוריון, מנהל של מועדון הסינדרום בירושלים ואדם שמוקף בספרים מכל כיוון אפשרי. חלק קטן מספרייתו הגדולה הגיע גם אלי ובהם גם "עולמו של אודיסאוס" של מוזס פינלי. הספר יצא לראשונה ב-1962 וכולל חמישה פרקים דחוסים ועוד שני נספחים בהם פינלי מנתח ביד אמן כמה מההיבטים ההיסטוריים והחברתיים של האודיסאה. ההיסטוריה שפינלי כותב היא היסטוריה של ערכים, מוסר, רעיונות וסוגיות חברתיות. גם מי שלא אמון על הספרות היוונית העתיקה ימצא בוו עניין רב.
הספר הוא מופת לניתוח קומון סנסי, ביקורתי וגמיש. הניתוח של פינלי מאיר תופעות כמו מוות ואלמוות, זקנים וצעירים, אצילים ופשוטי עם, פשעים ושמירה על החוק ועוד. הוא דן גם במקום של המתנה בתרבות ההומרית: ״המילה ׳מתנה׳ שימשה ביטוי כללי לתיאור פעולות ועסקות רבות ושונות שלימים התבדלו אלו מאלו וקיבלו כינויים משלהן. היו תשלומים בעד שירותים שניתנו או נדרשו או שציפו להם - מה שקרוי בפינו שכר, גמול, פרס, ולעתים שוחד׳… והיו גם מסים ותשלומים אחרים לאדונים ולמלכים״ (עמ׳ 84.-85). 

על הדרך הוא נוגע בסוגיות כלליות מרתקות כמו "דמותו של האדם מהישוב" בניתוח ההיסטורי, היחס שבין תרבות העוברת בעל פה מאות שנים לטקסט שמייצג אותה, היחס בין בעיות העבר לבעיות ההווה ופרשנות היסטורית של ממצאים ארכיאולוגיים ועוד. פינלי מקדים את זמנו ומרחיב את גבולות המחקר ההיסטורי להיבטים כלכליים, סוציולוגיים, בלשניים ופילוסופיים. ב-1976 הוציא פינלי מהדורה מחודשת של הספר הכוללת נספח בו הוא מתייחס באותה ראיה צלולה להתפתחויות שחלו בשדה המחקר מאז פורסם הספר, כמו גם לביקורת לה הוא זכה. 

פינלי משבץ בספר דוגמאות לא מעטות מעולמות תוכן אחרים - החל משירת הניבלונגים וכלה במחקרים אנתרופולוגיים של שבטים בדרום אמריקה. על רקע העושר הגדול של הדוגמאות בולטות בהיעדרן הדוגמאות המקראיות המתבקשות. כמה מהדיונים של פינלי בספר ממש מזמינים פרספקטיבה מקראית ויכולים להוות בסיס טוב לקריאה מחודשת בסיפורים מקראיים. למשל הדיון המקורי ופורץ הדרך של פינלי במקום של מתנות בתרבות ההומרית מרתק גם בהקשר המקראי ומאפשר לקרוא מחדש סיפורים מקראיים כמו למשל סיפור קניית מערת המכפלה על ידי אברהם. המפתח להיעדר האזכורים המקראיים  עשוי להיות טמון כפי שרומז גבריאל הרמן במבוא לספר בביוגרפיה האישית של פינלי. סר מוזס י. פינלי התחיל את חייו כמשה פינקלשטיין בן למשפחה יהודית מסורתית ברוסיה ושמר על מערכת יחסים מורכבת עם זהותו היהודית עד מותו.

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015