יוסף גרפינקל, מדלן מומצוגלו, בית המקדש וארמון שלמה - מבט חדש לאור הארכיאולוגיה, הוצאת קורן, ירושלים תשע״ד
הספר מציע שחזור חדש לארמון שלמה ולבית המקדש, בהתבסס על נתונים משתי חפירות חדשות: חורבת קיאפה ומוצא. הספר מעוטר בכ-200 איורים.
 |
| הוצאת קורן |
בית המקדש משך את תשומת לב האנשים מאז הקמתו ועד היום. כל דור ניסה להבין את תיאור המקדש, המופיע במסורת המקראית, בהתאם לנתונים שהיו בידיו. בשלוש השנים האחרונות נחשפו בחפירות הארכאולוגיות בחורבת קיאפה שבעמק האלה, ובמוצא שליד ירושלים, נתונים חדשים על אודות ארכיטקטורת מקדשים בממלכת יהודה. התאריך הקדום של אתרים אלו, במאות העשירית והתשיעית לפסה"נ, הביא למהפכה בהבנת תיאור המקדש והארמון, שנבנו על ידי שלמה המלך בירושלים ממש באותה התקופה. בעקבות דגם מקדש מאבן מחורבת קיאפה התאפשר למחברים להציע פירוש חדש למונחים שונים: צלעות, מחזה, חלוני שקופים אטומים ושקופים.
פתח דבר: מקדש, ארמון, ודגם אבן מסתורי
קורה לעתים במחקר הארכיאולוגי, שממצא אחד מצליח להאיר ולהבהיר עולם ומלואו. זכינו, ובחפירותינו בחורבת קיאפה נתגלה בשנת 2011 ממצא מעין זה: דגם של מבנה מפואר, מגולף באבן, המתוארך לראשית המאה ה-10 לפסה"נ, כלומר לימי דוד המלך. עצם העובדה שחפץ זה מגולף באבן, היא תופעה יוצאת דופן, שכן עד היום ממצאים כאלו עוצבו בחרס פשוט על-ידי קדרים. מכך שהפריט שלנו נעשה על-ידי סתת אבן מומחה, ניתן ללמוד על החשיבות הגדולה שהייתה לו בימי קדם. למבנה חזית מפוארת, ובה מגולפים מספר מרכיבים ארכיטקטוניים המאפיינים בנייה מלכותית של תקופת המקרא. מבנים בעלי חזית דומה מוכרים מאתרים ארכיאולוגיים ומתיאורים אמנותיים שהתגלו במסופוטמיה, בטורקיה, בסוריה ובקפריסין. אבל הממצא שלנו מממלכת יהודה מקדים דוגמאות אלו בכ-150 עד 200 שנה. עם לימוד וניתוח הסגנון האדריכלי המיוצג בדגם, התברר להפתעתנו כי הוא משקף גם כמה מרכיבים המופיעים בתיאור המקראי של ארמון שלמה, ואף בתיאור המקראי של בית המקדש הראשון. בנוסף לכך, אפשר לראות בדגם זה גם כמה היבטים ארכיטקטוניים שיופיעו, מאות שנים מאוחר יותר, בתיאור בית המקדש השני.
לא עברה שנה מאז שנחשף דגם המקדש בחורבת קיאפה, והנה התגלו בשנת 2012 בחפירות במוצא שליד ירושלים, שרידים של מקדש גדול מראשית ימי הבית הראשון. מבנה זה, הפונה למזרח, כולל שני עמודים בחזית, הוא מחולק לשלושה חלקים (אולם, היכל, דביר) ויש לו מעטפת חיצונית המקיפה את חלקו המערבי של הבית (יציע). המקדש במוצא מתאים בכל מרכיביו לתיאור המקראי של מקדש שלמה בירושלים. כך התעשרנו לפתע בשתי תגליות חדשות ומהפכניות אודות מקדשים בממלכת יהודה במאות ה-10 וה-9 לפסה"נ, ונוצרה לראשונה אפשרות לדיון במקדש שלמה על בסיס מידע השאוב מאתרים הקרובים לו, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה כרונולוגית.
עוד שנה עברה, והנה בעונת החפירות של שנת 2013 נתגלה בחורבת קיאפה בניין גדול מידות, כאלף מ"ר שטחו, הממוקם בראש האתר ושבעת קיומו התנוסס לגובה של מספר קומות. זהו ארמון מינהלי ששלט על העיר וסביבותיה, והוקם במקום בימי דוד כחלק מהתארגנות הממלכה החדשה. הקמת ארמונות ביהודה כבר בתחילת המאה ה-10 לפסה"נ, היא כיום עובדה שלא ניתן לחלוק עליה.
לאורך אלפי שנים הוקדשו דיונים רבים להבנת הטקסט המקראי המתאר את ארמון שלמה ומקדש שלמה. לא תהיה זו גוזמא לטעון שבית המקדש הראשון בירושלים הוא הבניין המשפיע ביותר בהיסטוריה האנושית. למרות שעברו קרוב ל-3000 שנה מאז שנבנה, וכ-2600 שנה מאז נחרב, השפעתו ניכרת עד היום בשלוש דתות מרכזיות: יהדות, נצרות ואיסלאם. אבל שני מבנים אלו – בית המקדש הראשון וארמון שלמה – נהרסו לחלוטין ולא שרד מהם כל ממצא ארכיאולוגי שישמש עדות מסייעת להבנת הטקסט המקראי. בנוסף, צמחו בדור האחרון דעות אשר ביטלו לחלוטין את הערך ההיסטורי של המקרא, ובמיוחד את החלק המתאר את פרק הזמן של המאה ה-10 לפסה"נ, אשר בו התקיימו מבנים אלה. השילוב של היעדר ממצא ארכיאולוגי, יחד עם שלילת ערכו ההיסטורי של הטקסט המקראי, הביאו להצעות אשר מחקו לחלוטין מאות שנים בהיסטוריה של עם ישראל.
כל דור ניסה להבין את בית המקדש וארמון שלמה בהתאם למידע שהיה בתקופתו. היתרון הגדול שלנו נובע מכך, שעומדים לרשותנו נתונים חדשים ומהפכניים, שלא היו ידועים עד כה. כך למשל, נתמודד עם בירור פירושן של המילים "צלעות", "שקפים", "מחזה", ו"חלוני שקפים אטומים" בתיאורי ארמון שלמה ובית המקדש, ונציע פירושים חדשים ומקוריים שלא הועלו במחקר עד היום.
כמו-כן, נציע בשרטוטים ובציורי צבע, שחזור חדש לבית המקדש המבוסס על עבודת מחשב, תוך שימוש בתוכנת הדמייה מתחום הארכיטקטורה. הבסיס שעליו אנו בונים את דיוננו הם ממצאים ארכיאולוגיים, שנחשפו בחפירות מדעיות, והם עדות ישירה מהמאות ה-10 וה-9 לפסה"נ אודות פולחן ובנייה ציבורית בממלכת יהודה. ממצאים אלו מספרים לנו באופן ישיר אודות העבר, ואין בהם שום היבט שפורש לאור המסורת המקראית. לפיכך, כאשר אנו משתמשים בממצא שחשפנו לניתוח הטקסט המקראי, מתבטל כל חשש להישענות על טיעונים מעגליים. כלומר, נמנענו מהאפשרות שבשלב ראשון נפרש את הממצא הארכיאולוגי על-פי המסורת המקראית, ואז בשלב שני "נגלה" שהמסורת המקראית מתאימה לממצאים. אחד מתפקידיו העיקריים של ההיסטוריון, הוא להשוות ולהצליב בין מקורות; ואם מקורות שונים, שאינם תלויים זה בזה, מעידים על אותה תופעה, אזי מדובר בארוע היסטורי של ממש. לפיכך, עם גילויים של דגם מקדש וארמון בחורבת קיאפה ומקדש במוצא, שוב לא ניתן לטעון שתיאור ארמון ומקדש במאה ה-10 לפסה"נ בירושלים, הוא חסר בסיס היסטורי.
ההצדקה להשוואה בין הממצאים של חורבת קיאפה ומוצא לתיאורי המקרא אודות ארכיטקטורה מונומנטאלית בירושלים, נובעת מקרבה בזמן וקרבה במקום. מבחינת גילם, הממצאים מתוארכים לפרקי זמן קרובים מאוד לימי שלמה המלך. מבחינה גיאוגרפית הם נתגלו באתרים הקרובים לירושלים, ולא באתרים הממוקמים בסוריה, במסופוטמיה או בקפריסין. ממצאים אלו הם עדות חיצונית בת הזמן והמקום, ומכאן כוחם הגדול בפירוש הטקסט המקראי.
תוכן העניינים
פתח דבר: מקדש, ארמון ודגם אבן מסתורי
הקדמה: הממלכה המאוחדת וממלכת יהודה במסורת המקרא ובמחקר המודרני
א. המטוטלת המדעית: בין תפיסה מסורתית לתפיסה מינימליסטית
ב. הנסיונות למזער את תרומת ממלכת יהודה להיסטוריה
ג. תרומתה הייחודית של החפירה בחורבת קיאפה
פרק 1: סודותיה של חורבת קיאפה, עיר מבוצרת מימי דוד בעמק האלה
א. עיר וארמון בפסגתה
ב. סעודות פולחניות, זבחים וחרבות מברזל: חדרי פולחן בחורבת קיאפה
פרק 2: תגלית דגם המקדש: שברים חסרי מובן שהפכו למבנה מפואר
א. הפתעה בחפירה
ב. הפתח בדגם המקדש
ג. קורות הגג בדגם המקדש: מהפכה בהבנת התפתחות הבנייה הציבורית בעולם העתיק
פרק 3: ארמון שלמה המלך בירושלים: סמל היסטורי של עוצמה
א. ארמון שלמה בראי הדורות
ב. מלאכת בילוש ספרותית: תיאור ארמון שלמה במקרא
ג. הווי החיים של החברה הגבוהה
ד. "בית יער הלבנון": פאר והדר מלכותי
ה. "אולם העמודים": מחסן מרכזי לאוצרות הממלכה?
ו. "אולם הכיסא": שנהב, זהב מופז ואריות
ז. "ביתו אשר ישב שם": ברבורים אבוסים לארוחת הצהריים
ח. "חצר אחרת": כמה חצרות היו בארמון?
ט. "בית בת פרעה": בין מצרים לארץ-ישראל
י. שחזור הארמון המתואר בספר מלכים
יא. היה או לא היה? ארמון שלמה והמציאות ההיסטורית
פרק 4: כיצד ניראו מקדשים קדומים בארץ-ישראל?
א. מהו בית מקדש?
ב. דגמי מקדשים בתקופת המקרא
ג. האל מן הקופסה: דגמי מקדשים ששימשו לשמירת צלמי אלים
ד. מה היה השם הקדום לדגמי מקדש דמויי קופסה?
פרק 5: בית המקדש הראשון
א. המקדש במסורת המקראית
ב. המקדש בראי הדורות: מציורי בתי כנסת לגימנסיה הרצליה
ג. מחקר המקדש במאה ה-20
ד. מתי הועלה תיאור המקדש על הכתב?
ה. בית מקדש בערד מימי בית ראשון
ו. בית מקדש במוצא מימי בית ראשון
ז. תיאור מקדש שלמה על רקע תקופתו
ח. "חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטוּמִים" ותעלומת האישה בחלון
ט. צְלָעוֹת
י. "מְזוּזוֹת רְבִעִית", "מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית"
יא. סיכום
פרק 6: "והוא פקד עלי לבנות לו בית": בית המקדש השני
א. תולדות בית המקדש השני
ב. המשכיות ארכיטקטונית מבית המקדש הראשון לבית המקדש השני
סיכום:"קרית מלך רב": מתחם השלטון של שלמה
א. ירושלים במאה ה-10 לפסה"נ
ב. דגם המקדש מאבן ותרומתו למחקר תקופתו
רשימת כותרות לאיורים
ביבליוגרפיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.