דוד ברבי
 |
| המיית הגלים |
אָשִׁירָה לָכֶם כִּי גָאֹה גָּאֲתָה גַּאֲוָתִי
וּבְאֵין מַיִם וּבְאֵין אֵל אָשִׁיר לָכֶם אֶת שִׁירַת הַיָּם
כִּי מוּטָב לֹא אָשִׁיר אֶת שִׁירַת הַמִּלְחָמָה
וְלֹא אֶרְאֶה אֶת הַסּוּסִים וְהָרוֹכְבִים
שֶׁנֶעֶטְפוּ בַּעֲטִיפַת מַיִם מְתוּקִים
ספריו של דוד ברבי:
חוויה מתקנת; מרחקי נגיעה; ספינות מותרות; ומי יהלך; אור ירח
דוד היקר, שבוע טוב. קראתי את השיר מספר פעמים וכבר רציתי לכתוב לך. אני חושב שהשימוש בשירת הים מרשים וניכרת כאן המיומנות שלך ככותב שירה. בתחילה חשבתי כי השיר הוא יותר ראש בלי גוף, מעין הגיג חולף, מכתם, התחלה של משהו שצריך להוסיף לה, אך עכשיו אני סבור שהוא יכול לעמוד כשלעצמו. אני מניח שאתה מכוון לרוחות המלחמה מן הצפון והן אלו ששימשו לך השראה לכתוב את השיר הזה. מובן שלא עם כל הנכתב בשיר אני מזדהה, יש דברים שאינם מדברים אליי, כמו ההצהרה האנטי-אמונית, אבל המסר הכללי של אי-מלחמה והרצון בשלום בהחלט עובר אליי ובדרך יפה. נראה שאתה מאוד מיומן בשריר השירה. שבוע טוב ממני - רני.
השבמחקמילותיך הן לי כדבש טהור
מחקוממך יבואו כמחמאה ענקית
תודה לך רן על הקריאה היפה
ותגובתך המרגשת