יום שלישי, 13 בינואר 2015

הַ שֵּׁ ם - בִּנְטִיַּת הַפֹּעַל הוה

משה שפריר, משורר

כֹּה אָמַר לְתַלְמִידָיו הָרַב-הַמּוֹרֶה:
לֶהֱוֵי יָדוּעַ: הַשֵּׁם הֹוֶה, הַשֵּׁם הָוָה וִ יהֱוֶה;
אֲבָל הוּא לֹא נֶהֱוָה וְלֹא יֵהָוֶה,
הוּא לֹא מְהֻוֶּה, וְלֹא יְהֻוֶּה
וְגַם כָּל-פַּעַם מֵחָדָשׁ אֵינוֹ מִתְהַוֶּה,
אֶלָּא תָּמִיד הָיָה הַשֵּׁם רַק הֹוֶה, מְהַוֶּה וּמְצַוֶּה
וְרַק לַנְּבִיאִים הוּא, לִפְעָמִים, הָיָה נִגְלֶה
וְהוּא גַּם בַּעַל שֵׁם מְפֹרָש, שֶׁלּא נֶהֱגֶה.

הַפֹּעַל  הָ וֹ ה אָמְנָם לֹא קַיָּם בְּבִנְיָן הִפְעִיל,
אֲבָל בַּעַל הַשֵׁם הַמְפֹרָשׁ - הוּא הַבּוֹרֵא
וְהַמְחַיֶּה, הַגּוֹאֵל, הַשּׁוֹפֵט וְהַמַּפְעִיל 
שֶׁגּוֹרֵם לַכֹּל לִהְיוֹת, בֵּין אִם נִרְצֶה
וּבֵין אִם נְסָרֵב לְכָך בַּעֲלִיל .

אין תגובות:

פרסום תגובה