פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי

נויה שגיב, מורה תל אביבית למקרא. חברה בצוות מקרא במטח, דוקטורנטית  באונ' חיפה.

שיה"ש ה, ב-ח

באתי לגני

ב אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. ג פָּשַׁטְתִּי אֶת-כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת-רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם.  ד דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו.

עכשיו תחליטי, השולמית. זה הזמן להכריע בבורסת מניות התאווה, התשוקה, החשק, האהבה. עד עכשיו שיחקת יפה את המשחק. שושנה, עולה מן המדבר, תלך תבוא, פותחת, סגורה. נוכחת מפתה, בורחת בחן, לא בריצה.  זה נכון, מולך יריב ראוי. מכיר גם הוא את כללי המשחק ומשחק לא רע. עכשיו תחליטי מה את עושה. פותחת את הדלת או ממשיכה במשחק?

הנה הוא כאן, בלילה, דופק על דלתך פתחי לי. ובחכמתך כבר סירבת, ובתבונתך גם סיפרת שאת ללא כתנת, ערומה. את הרי לא רוצה אותו ללילה. אלא לחיים. לאלפי ריבו לילות. את יודעת שאם תפתחי עכשיו, נוטפת מור ותשוקה, תקבלי אותו ללילה, אחת מני שושנים רבות שכבר קטף.  אם תתאמצי עוד קצת, תהני מהפירות של כל המהלך שלך, שטווית לאט, בעדינות, בחכמה, אישה מפתה. הנה עכשיו את יכולה לכבוש, אם רק תשאירי את הדלת סגורה. תשאירי אותו מלא בטל קוצת רסיסי לילה, דופק, מחזר, מציץ ורוצה. את יכולה להזמין אותה לכאן,  ברגע אחד, במנהרת הזמן, במטריקס האנושי, ממרחק אלפי שנים, את האישה הראשונה שחיה בך. אם רק תקראי לה ברגע היא נוסקת מתעופפת ומתבייתת בתוכך, האישה הראשונה, אמנו מגן העדן. את יכולה להיות עכשיו האישה הראשונה, חוה, אם כל חי. את  הנחש, את אלהים. כל כח הפיתוי ניצת בעינייך. את יכולה, לא לראות דבר מלבד איש ופרי. רועה ושושנה. תמתין בבקשה.

אבל את לא יכולה. אבל קשה לך לשחק, אני יודעת. את יודעת? את יודעת למה? כי את רוצה. והרצון הוא נקודת החולשה. אי אפשר להיות אישה מפתה כשאת את כל כך אוהבת ורוצה. את לא מסוגלת להתאפק. כי את אוהבת ורוצה. זה בסדר. רק תביני מה את מרוויחה ומה את מפסידה. על מה אני מדברת? את כבר נפלת מזמן ברשת. את חולת אהבה.

ה קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ-מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל.  ו פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי.  ז מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת-רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.  ח הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם  אִם-תִּמְצְאוּ אֶת-דּוֹדִי מַה-תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.