מטמון נדיר של מטבעות וחפצי כסף וברונזה מלפני 2300 שנה התגלה במערת נטיפים בצפון הארץ

מטבעות של אלכסנדר מוקדון, טבעות, צמידים,  עגילים ומשקולת אבן קטנה. 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

חודש אחרי מציאת אוצר זהב ע"י צוללים בחוף הים בקיסריה, הגיע אל רשות העתיקות דיווח נוסף על מציאת מטמון נדיר של מטבעות וחפצי כסף וברונזה בני 2,300 שנה, במערה בצפון הארץ. אנשי רשות העתיקות מעריכים כי מדובר באחת מהתגליות החשובות שנתגלו בצפון הארץ בשנים האחרונות.

אנשי רשות העתיקות ומועדון המערנות הישראלי, בעת חיפוש הממצאים במערה.

צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

לפני כשבועיים יצאו ראובן זכאי, בנו חן זכאי וחברם ליאור חלוני, חברי מועדון המערנות הישראלי, לסיור הכנה מקדים לפני ביקור של המועדון במקום, באחת ממערות הנטיפים הגדולות והנחבאות באזור הצפון. השלושה השתלשלו למעבה האדמה אל תוך מערת הנטיפים וזחלו דרך מעבר צר לפנים המערה. הם שוטטו וזחלו בין חלקי המערה במשך שעות אחדות. הצעיר שבחבורה, חן, בן 21, מספר כי נדחק לאחד הכוכים הצרים, כאשר לפתע צד את עינו חפץ מנצנץ. במקום נתגלו שני מטבעות כסף עתיקים, אשר בדיעבד התברר כי הוטבעו בימיו של אלכסנדר הגדול, כובש ארץ ישראל בראשית התקופה ההלניסטית (סוף המאה הרביעית לפני הספירה). לצד המטבעות, נמצאו מספר תכשיטי כסף, בהם טבעות, צמידים, ועגילים שככל הנראה הוסתרו במערה יחדיו בתוך כיס בד לפני כ- 2300 שנה. 

אבני אגט, שהיו חלק ממחרוזת, ונר החרס מהתקופה ההלניסטית שבתוכו נשמרו האבנים.

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

להערכת ארכיאולוגים ברשות העתיקות "יתכן שהחפצים יקרי הערך הוטמנו במערה ע"י תושבי האזור שנמלטו אל המערה בתקופת אי היציבות השלטונית שנבעה ממותו של אלכסנדר הגדול,  עת התגלעו מלחמות בין יורשיו הדיאדוכים בארץ-ישראל. ניתן להניח שהמטמון הוטמן בתקווה לימים טובים יותר, אך היום ידוע, שמי שהטמינו את המטמון מעולם לא שבו לאסוף אותו".

המערנים הבינו שמצאו תגלית ארכאולוגית חשובה, ודיווחו על כך למפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. בסוף השבוע נכנסו למערה אנשי רשות העתיקות ביחד עם אנשי מועדון המערנות הישראלי. מפקחי רשות העתיקות התרגשו לגלות במערת הנטיפים עדויות להתיישבות אנושית במערה לאורך תקופות ממושכות. ניתן להעריך, כי במערה נמצאו ממצאים החל מהתקופה הכלכוליתית –מלפני כ-6,000 שנה, עבור בתקופת הברונזה הקדומה מלפני כ-5000 שנה, תקופת המקרא מלפני 3000 שנה, והתקופה ההלניסטית  - לפני 2300 שנה בקירוב. במערה נתגלו כלי חרס רבים. בחלק מאזורי המערה נתגלו כלי חרס עתיקים עליהם התפתחו זקיפים.  חלק מכלי החרס התאחדו עם משקעי הגיר, ואינם ניתנים להפרדה. מרשות העתיקות נמסר שהשילוב בין מערת נטיפים לממצא הארכאולוגי מרתק ונדיר. הממצאים במערה יאפשרו לחוקרים הארכאולוגים ולגאולוגים כאחד, לתארך הן את הממצא הארכאולוגי והן את תהליך התפתחות הנטיפים במדויק.

הנטיפים הפעילים במערה. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, מבקש לציין לשבח את שלושת אנשי מועדון המערנות: "הם הבינו את חשיבות הגילוי הארכאולוגי וגילו אזרחות למופת ופנו מיד לרשות העתיקות לדווח על הממצאים הארכאולוגים המרשימים. לאחר אוצר הזהב בקיסריה, זו הפעם השנייה בחודש החולף שאזרחים מדווחים על ממצאים ארכאולוגיים משמעותיים, ואנו מברכים על המגמה החשובה. בזכות ערנות האזרחים, יוכלו חוקרי רשות העתיקות להרחיב את הידע הארכיאולוגי הקיים אודות התפתחות החברה והתרבות בעת העתיקה בארץ ישראל". 

ברשות העתיקות מדגישים, כי חוק העתיקות קובע שהעתיקות שייכות למדינה, ועבירה בגין אי דיווח או הוצאת עתיקות ממקומן או סחר בהן, עונשה עד חמש שנות מאסר. ברשות מבקשים לשמור על מיקום המערה בסוד, שכן בתוך המערה אורבות סכנות רבות. מעבר לחשש מפגיעה בשכבות הארכיאולוגיות ובנטיפים, קיימת סכנה אמיתית לחיי המבקרים במערה, שכן יש בה חללים תת קרקעיים נסתרים דרכם עלולים ליפול לעומק רב. ברשות העתיקות מבקשים להדגיש כי הזחילה במערות מסוכנת, ודורשת הכשרה וציוד בטיחות מתאים.