כי לעולם חסדו

דוד ברבי

סבינה סעד

שׁוּרָה מֵהַחֵצִי הַשֵּׁנִי.

מְעַט מִשְׁתַּתְּפִים.

הַשְּׁאָר מִתְגּוֹדְדִים,

בְּזוּגוֹת וּבִשְׁלָשׁוֹת.

מִפְגַּשׁ בְּנֵי דּוֹדִים,

מַאֲכָלִים מָסָרְתִּיִּים

כְּבָר עֻכְּלוּ.

עֲדַיִן יֵשׁ מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים,

מַמְשִׁיךְ לָשִׁיר לוֹ שִׁירֵי הַלֵּל

הַלְלוּיָה.

חֵלֶק מִתְעַסְּקִים

עִם הָאֱלֹהִים הֶחָדָשׁ,

הַדּוֹר הַשְּׁלִישִׁי.

שִׂיא חָזְרָה מֵאֵירוֹפָּה

עִם שְׁלַל תְּמוּנוֹת מְעַנְיְנוֹת,

מַרְאָה לְשָׂרִית וּמְסַפֶּרֶת.

מֵרָב מְדַפְדֶּפֶת בָּאַיְפוֹן,

צוֹפִית שׁוֹלַחַת לִי מִסְרוֹן,

"מָתַי הוֹלְכִים לִישֹׁן?"

מְסָרִים מֵהַגָּדָה יְשָׁנָה

מְהַדְהֲדִים בְּרָאשִׁי.

הַאִם נָכוֹן כָּךְ לְהַמְשִׁיךְ

לְחַנֵּךְ דּוֹרוֹת שְׁלֵמִים?

הַאִם נָכוֹן כָּךְ לְהַמְשִׁיךְ לְקְרֹא

בְּתַאֲוַת שִׂנְאָה הִיסְטוֹרִית?

וּמֵהֵיכָן יָבוֹא הַשִּׁנּוּי?

לֹא אוּכַל לִהְיוֹת מְאֻחָד בְּשִׂנְאָה.

דוד ברבי קורא מספרו 'חוויה מתקנת'
צילום: יגאל יששכרוב

לֹא אוּכַל לַחֲווֹת אֶת מַה שֶׁהָיָה.

הַאִם זֶהוּ חַג חֵרוּתֵנוּ, לִשְׂנֹא?

מַה יַגִּידוּ בְּכוֹרֵינוּ?

מַה יָחוּשׁוּ?

"עוּרוּ אַחִים חוּשׁוּ",

מַהֲרוּ לְתַקֵּן אֶת חֲוָיוֹת עֲתִידֵנוּ.

לֹא יִהְיוּ יוֹתֵר מְשׁוּחִים בְּשִׂנְאָה.

צֶבַע הַדָּם יִהְיֶה הַוֶּרֶד,

וְצֶבַע הַמַּיִם כָּחֹל.

וּבְכוֹרֵיהֶם וּבְכוֹרֵינוּ יָשׁוּטוּ

בְּמֶרְחָב שֶׁל אַהֲבָה

אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי. 

* מתוך: דוד ברבי, חוויה מתקנת, כריכה עימוד וצילום צופית ברבי, 
   תל אביב 2011, עמ' 50

 .