מקור מידע - רשות העתיקות
הן נחשבות לתגלית הארכיאולוגית הגדולה ביותר של המאה ה-20: פיסות קלף ופפירוס בנות אלפיים שנה, ששרדו כנגד כל הסיכויים במערות היבשות של מדבר יהודה.
כ-25,000 קטעי מגילה מטופלים ביחידת מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים
שאלה גדולה שנותרה פתוחה כבר יותר מ-70 שנה: היכן הן באמת נכתבו?
האם קהילה יהודית מבודדת שחיה בקומראן כתבה אותן במדבר? האם הן הובאו בכלל ממרכזי ידע אחרים ביהודה, אולי מירושלים הגדולה, והוסתרו במערות ברגע האחרון שלפני החורבן? ואולי המערות הללו שימשו בכלל כספרייה או כגניזה עתיקה?
עכשיו, מחקר בינלאומי חדשני במימון מועצת המחקר האירופית (ERC) יוצא לדרך כדי לפתור את התעלומה.
הבלשים החדשים: AI ובדיקות מעבדה כימיות
הפרויקט החדש, שנקרא Tracing Scribes and Scrolls ("בעקבות הסופרים והמגילות"), זכה למענק של 2.5 מיליון אירו. מי שמוביל אותו הוא פרופ' מלדן פופוביץ' מאוניברסיטת חרונינגן בהולנד, בשיתוף פעולה הדוק עם רשות העתיקות ומעבדות מובילות באירופה.
במקום להסתכל רק על מה שכתוב במגילות (התוכן הלשוני וההיסטורי), החוקרים הולכים לבדוק ממה הן עשויות.
"השילוב של בדיקות מעבדה באמצעים מתקדמים וחקר כתבי היד עם הבינה המלאכותית שהשתכללה כל כך בשנים האחרונות, מאפשר לנו לשאול שאלות שלא ניתן היה להשיב עליהן בעבר", מסביר פרופ' פופוביץ'. "לא רק מי כתב אותן, אלא היכן נכתבו הטקסטים ובאילו רשתות ידע הם הופצו".
קטע ממגילת תהלים בת ה-2,000 שנה. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות
איך זה יעבוד בפועל?
המחקר ייקח כ-250 דגימות קלף ופפירוס מאוסף המגילות המנוהל בירושלים.
הנה הכלים שיעזרו לפצח את הקוד:טביעת אצבע כימית:
בדיקות מעבדה מתקדמות ינתחו את הרכב הדיו, הקלף והפפירוס. כדי להבין את התמונה המלאה, החוקרים ישוו את החומרים אפילו לפפירוסים עתיקים שהובאו ממצרים.
ניתוח קודיקולוגי: בחינת המבנה הפיזי של המגילות - איך חוברו היריעות, עובי השוליים וסידור העמודות.
בינה מלאכותית (AI): מערכות ה-AI יסרקו את מסד הנתונים הכימי והפיזי העצום, יזהו דפוסים נסתרים ויעזרו למפות יותר מ-25,000 פיסות מגילה לכדי מודל היסטורי אחד.
ד"ר עילית כהן־עפרי, השותפה למחקר מטעם רשות העתיקות, מדגישה את החשיבות: "המחקר ייצור מסד נתונים חסר תקדים על ההרכב הכימי של מגילות מדבר יהודה. אנו נחשפים לחשיבות הגדולה בהבנת החומרים... ואלה עשויים לגלות סודות החבויים בתוך הפיסות ששרדו מאות ואלפי שנים".
קומראן. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות
הקול שעולה מן המדבר
במהלך חמש השנים הבאות, החוקרים מקווים לא רק לגלות את המיקום הגיאוגרפי שבו נטבל הקולמוס בדיו, אלא ממש לשרטט את מפות הידע והתרבות של התקופה.
נקווה שבבדיקות המדעיות יוכלו גם לברר כמה זמן בקירוב עבר מאז שיוצרה מגילת הקלף ועד שהחלו לכתוב עליה בדיו. האם יש אפשרות לבדיקה של הדיו, שהרי אין לפגוע בטקסטים עצמם!
השבמחק