הוצאת גוונים
גם זו דרך ללמד תנ״ך או:
קורותיה של משפחה אחת בימי טרום המדינה ושחר ימיה
׳היו מורים בבית הספר שהתמחו בהעברת שיעורים משעממים עד מוות […] מי שבלט בייחודו מול חבורת המורים המשעממים היה המורה לתנ״ך אביחי, טיפוס חריף ומלא טמפרמנט, שתלמידיו נזקקו להכנה נפשית לפני כל כניסה לשיעוריו. שיעורים אלה יצרו מתח בלתי פוסק. מלבד הפעלת כשרון משחק לא מבוטל, שעמו קנה את לב תלמידיו והקנה להם את סיפורי התנ״ך, היה בקרבו שד קטן של רוע, חסר מעצורים, מין צורך בלתי פוסק להתעלל בתלמידים שלכד, מעת לעת, כאשר הם מרפים טיפה את המתח. יום אחר בעמדו בכיתה הדגים בתנועות משחק את צניעותה של רות המואביה. איך קנתה את לבה של נעמי בכך שהייתה מלקטת את השעורים בשדה בכיפוף ברכיים ולא ברכינה חושפת ירכיים. תוך כדי משחק צדה עינו את אליק אהובו מצחקק, ואחריו כל הכתה׳. (עמ׳ 223-222) מדוע אליק צחקק? ומדוע אביחי ׳חשף את שיניו המוזהבות בחיוך שטני והטיל על אליק להעתיק עד למחרת את כל מגילת רות ארבעים ושתים פעם׳? על כך ועוד הרבה על סיפור ילדותו של המחבר, המהווה אחד מארבעה קולות המספרים את סיפור חיי הוריו שעלו לארץ מאירופה הרצחנית, קראו בספרו הרגיש והמלא אהבה של שמעון בארי, אחד מכם: סיפורם של אנשים פשוטים, הוצאת גוונים, תל אביב תשע״ז 2016
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.