נחשף לציבור השביל החכם שבגליל, שביל הסנהדרין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

נר עם מנורת שמונת הקנים. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מנורת שמונת קנים, מטבע של סולימן המפואר, תעשיית זכוכית, חיבור למורשת הסנהדרין, ערכי טבע ונוף.
אלפי בני נוער חופרים ומכשירים השנה בגליל התחתון "שביל חכם" ראשון מסוגו, שבו משובצות עשרות אבני דרך גדולות "חכמות" המשמשות מעין תחנות ממסר  שתקפצנה מידע שימושי רלוונטי ופעילויות היישר לטלפונים הניידים של המטיילים. אתר האינטרנט האינטראקטיבי, ש"מתכתב" עם האבנים, מציע מידע על ההיסטוריה הקרובה והרחוקה של הגליל, הצמחיה והחי, הנופים, התצפיות והאטרקציות. האתר, שנמצא בשלבי בנייה מתקדמים, פעיל כבר היום, וכבר עכשיו ניתן לטייל איתו בחלקים מהשביל. פירוט באתרSHVILA.CO.IL .

צילום: רשות העתיקות

אתר האינטרנט האינטראקטיבי הזה (אפליקצית (WEB הוא יחיד מסוגו בארץ, שישמש כ"מדריך שביל עצמאי" זמין בנופים המרהיבים של הגליל, ויציע חווית טיול אחרת למשפחות, ליחידים ולקבוצות. השביל חוצה את הגליל על אתרי הטבע והנוף המרהיבים שבו, דוגמת נחל ציפורי, יודפת, הארבל, הר עצמון, ועוד. השביל, משתרע על כשבעים ק"מ מחולק, לנוחות המטיילים לחמישה מקטעי הליכה, והוא מוקדש  לשבעים חכמי הסנהדרין, אשר שיקמו את עם ישראל אחרי כשלון מרד בר כוכבא. השביל עוקב אחר נדודיהם וחוצה את הגליל מבית שערים עד טבריה. כידוע, עם מעבר הסנהדרין לגליל, היא התיישבה באושה, ולאחר מכן בשפרעם, בבית שערים ובציפורי, עד שהתמסדה בטבריה. השביל מוגש למדינה ולאזרחיה כשי לשנת השבעים שלה, בסדרת פעילויות חינמיות לאורך המסלול ובאירועים בהשתתפות אלפי תלמידים. מידע בדף הפייסבוק "שביל הסנהדרין – העמוד הרשמי". ״שביל הסנהדרין״ הוא פרויקט הדגל החינוכי-תיירותי של רשות העתיקות והוא מתבצע בשיתוף עם משרד ירושלים ומורשת-פרויקט ציוני דרך, משרד האוצר, מנהל חמ"ד ואגף של"ח במשרד החינוך, עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, ועוד.

בעת הכשרת השביל, ממש לפני חגיגות השבעים למדינה, התלמידים חשפו נר שמן שלם מעוטר בסמל המנורה המתוארך לתקופה הביזנטית או האומאית (לפני כ-1400 שנה). המנורה שנחרתה על הנר הקדום הינה בעלת שמונה קנים ובסיס בעל שלוש רגליים (ולא מנורה בעלת שבעה קנים ובסיס רחב אחד כפי שיש במנורה שבסמל המדינה). הנר התגלה בחורבת אושה - המוקד הראשון בו התישבה הסנהדרין לאחר מרד בר כוכבא ומחוז ילדותו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. 

תגלית חשובה נוספת בחפירות השביל היתה של תלמיד תיכון המושבה עילאי יונה מזכרון יעקב, שחשף בשביל מטבע זהב - השלישי הקיים באוצרות המדינה - שעליו כתובת של בונה חומות ירושלים, סולימן המפואר. בחפירה גילו התלמידים גם עדויות לתעשיית הזכוכית כפי שסופרה גם בכתובים, וחפצי נוי מלפני 1800 שנה.

מטבע של סולימן המפואר. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "הפרויקט יתפתח בשנים הבאות וכך תווצר המשכיות מהעבר הרחוק אל העתיד, אשר תשמש את המטיילים בישראל היום -ובתקווה, גם את הדורות הבאים".

לדברי יאיר עמיצור, ארכיאולוג רשות העתיקות והוגה רעיון השביל, "שביל הסנהדרין הוא פרויקט ענק המאגד בתוכו ערכי טבע, סביבה, היסטוריה, ומפגש תרבויות של כל אוכלוסיות הגליל בימינו. אין בארץ עוד שביל אינטראקטיבי מהסוג הזה, ומבחינה זו אנחנו, הארכיאולוגים, עושים הסטוריה”.

התיאטרון בטבריה, חלק מהשביל. צילום: רשות העתיקות

שבוע חשיפת השביל יתקיים מיד לאחר יום העצמאות, ב-26-22 באפריל. אז תתקיימנה צעדות ופעילויות לאלפי בני נוער, כל יום בקטע אחר של השביל. לקהל הרחב מתוכננות פעילויות חינמיות בשעות אחר הצהריים.