יום רביעי, 23 באוקטובר 2019

כנסיה ביזנטית נחשפה ברמת בית שמש ותערוכת ׳המרטיר המהולל׳ במוזיאון ארצות המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מימין: צילום הפסיפס על רצפת המוזיאון.
משמאל: פסיפס העיט. צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות 

מזה שלוש שנים מנהלת רשות העתיקות (בעזרת רבים וטובים) חפירת הצלה ארכיאולוגית מדרום לשכונת רמת בית שמש, בהנהלתו של בנימין סטורצ׳ן. בחפירות נחשף מכלול אדריכלי מורכב ששטחו כ-1.5 דונם. במרכזו נחשף מבנה של כנסייה מפוארת בתבנית של בסיליקה – מבנה מאורך, שלאורכו ניצבו שני טורים מקבילים של עמודים שחילקו אותו לשלושה:  אולם תווך מרכזי ושני אולמות מצידיו (סיטראות). לפני חזית הכנסייה משתרעת חצר רחבת ידיים (אטריום). בחלקה המזרחי של הכנסיה היה האפסיס ובו עמדה הבימה עם שולחן המזבח. מתחת למזבח היתה הקריפטה שבה הוצפנו כנראה שרידי המרטיר. האזור הזה הופרד מאולם התווך על ידי סורגי שיש מעשה תחרה. ממזרח לאפסיס נמצא חדר הטבילה ובו אגן טבילה בצורת צלב. מאוחר יותר נוספה למבנה קפלה צדדית עם רצפות פסיפס עם תיאור עיט, שהיה סמל האימפריה הביזנטית. מעל ראש העיט היתה כתובת יוונית ׳המשיח מנצח׳. 


אגן טבילה בצורת צלב. צילום: רשות העתיקות

אלה שרידיה של כנסייה ביזנטית רחבת ידיים ומפוארת. היא מעוטרת ברצפות פסיפס עם דגמים גאומטריים ודגמים של עלים, פירות וציפורים. קירות הכנסייה חופו בציורי קיר צבעוניים, ובחלל המבנה שולבו עמודים שבראשם כותרות שחלקן עשויות שיש מיובא.

פסיפס שנחשף ברצפת הכנסיה. צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות
שלב הבנייה העיקרי של הכנסייה היה בימיו של הקיסר יוסטיניאנוס במאה ה-6 לספירה (527 –565 לספירה). מאוחר יותר, בימיו של טיבריוס השני קונסטנטינוס נוספה לכנסייה קפלה צדדית מפוארת. בחצר הכנסייה נחשפה כתובת שנשתמרה בשלמותה ומייחסת את המקום ל"מרטיר מהולל" ששרידיו נשמרו בה. זהותו של אותו מרטיר חשוב היא כיום בחזקת תעלומה.

כתובת הפסיפס בה נזכר המרטיר המהולל. צילום: אסף פרץ - רשות העתיקות

לדברי בנימין סטורצ'ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, זהותו של המרטיר אינה ידועה לנו, ואולם פארו יוצא הדופן של המבנה והכתובות שהתגלו בו, מעידים על כך שמדובר בדמות חשובה. סטורצ'ן מוסיף כי "בארץ התגלו כנסיות בודדות שיש בהן קריפטה ששרדה בשלמותה. אל הקריפטה הובילו שני גרמי מדרגות מקבילים – מהאחד ירדו אל החלל התת קרקעי, ומהאחר עלו בחזרה אל אולם התפילה. באופן זה יכלו קבוצות גדולות של צליינים נוצרים לבקר במקום". קירות הקריפטה חופו בלוחות שיש שהעניקו לה חזות מפוארת. 
לדברי סטורצ'ן, חשיבותו של האתר מקבלת משנה תוקף לאור ההרחבה שבוצעה בחסותו של הקיסר טיבריוס השני קונסטנטינוס (574–582 לספירה). מימון ההרחבה על ידי הקיסר ובחסותו מתועד בכתובת יוונית שנחשפה באתר. "מקורות כתובים רבים מעידים על מימון אימפריאלי של כנסיות בארץ ישראל, ואולם במחקר הארכיאולוגי ידועות מעט מאוד כתובות דוגמת זו שנמצאה ברמת בית שמש… המעורבות הקיסרית בהרחבת המבנה באה לידי ביטוי גם בדמות עיט גדול פרוס כנפיים – סמלה של הקיסרות הביזנטית, המופיע על אחד הפסיפסים”.

העיט - סמל הקיסרות הביזנטית
בחפירות נחשפו אלפי חפצים, ומה שנראה כאוסף השלם ביותר של חלונות ומנורות זכוכית ביזנטיים אשר נמצא עד כה באתר בודד בישראל. בנוסף, התגלה באחד מחדרי הכנסייה אגן טבילה יחיד במינו בצורת צלב, אשר נוצר מאבן קלצית, שנוצרת במערות  נטיפים.

במוזיאון ארצות המקרא בירושלים נפתחה היום (23.10.19) תערוכת ׳המרטיר המהולל׳. תוכלו למצוא בה ממצאים מרתקים מהאתר: פריטים אדריכליים מהכנסיה, תצלום כתובת הפסיפס מחצר הכנסייה בה מוזכר המרטיר המהולל עם תרגומה לעברית, שבר שולחן מזבח עשוי שיש עם כתובת, לוח הסורג משיש, שבר מכסה תיבת השרידים של המרטיר, זכוכיות, מידע על התאורה בכנסיה, נר חרס ביזנטי, שרשרת ברונזה מעוטרת בצלב לתליית נר, נר זכוכית ועוד. בתערוכה עומדים לרשות המבקרים דפי הסבר מושקעים וגם דף פעילות למעוניינים עם הגדרות למושגים בדת הנוצרית. 

ממצאים מהאתר המוצגים במוזיאון ארצות המקרא




בקיצור, מרתק!

2 comments:

  1. ידוע על עוד רצפת פסיפס מהודרת של כנסיה ביזנטינית ששוכבת במבנה בכניסה לאחד היישובים בסביבה כבר מספר שנים ומחכה לגאולה (כי אינה בית כנסת).

    השבמחק