יום שלישי, 5 בנובמבר 2019

קול על אשה

ד״ר רות למדן, אוניברסיטת תל-אביב

קול באשה

קול על אשה
השימוש שנעשה כיום בביטוי 'קול באשה ערוה' (בבלי, ברכות, דף כד ע"א) הוא תוצאה של פרשנות משובשת ומגמתית. 'הוצאת קול' בעברית – משמעה להלך רכיל, להוציא שם רע או להפיץ שמועות לא מבוססות על מישהו. משהו מסוג "אשה אחת אמרה...", ואם כך, ניתן לפרש שהכוונה ב 'קול באשה ערוה' היא להוצאת קול על אשה, ולא איסור על האזנה לקולה. כלומר: הביטוי אוסר באיסור חמור להלך רכיל ולהפיץ שמועות על אודות נשים. ולפיכך, הוצאת שם רע לאשה – היא בבחינת ערווה, מעשה בל יעשה.
ואכן, כבר ר' עזריאל דאיינה, רב איטלקי שפעל במאה ה-16, הסביר כך את הביטוי, וראוי היה שרבנים בני דורנו ילכו בדרכו.
דוגמה לשיבוש מגמתי נוסף: לביטוי 'כל כבוּדה בת מלך פנימה' (תהלים מה, יד) אין שום קשר לכבוד האשה, ובוודאי שאינו ממליץ על צניעות יתירה. הפסוק מדבר על כבוּדה, ולא על כבוד, וכל מי שמגיע ללוד, או לשדה תעופה אחר, עומד ומחכה לכבוּדתו שתגיע.  את הפסוק שיבשו חכמינו, ובאמצעותו חינכו דורות של גברים ונשים להאמין כי הפסוק מדבר בכבוֹדה של אשה, ולא בכבוּדה – המטען – שבת המלך המגיעה לביתו של המלך-החתן נושאת עמה.

אין תגובות:

פרסום תגובה