נאוה סמל, משוררת סופרת ומחזאית
גֵרָה
אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, עַכְשָׁו נַעֲצֹר
אֶת הַגְּבוּל הַזֶּה לְבַדִּי אֶעֱבֹר
וְאַתְּ עוֹדֵךְ בִּנְקוּדַת הֶחָזוֹר
עַל עִקְבוֹתָיִךְ שוּבִי אָחוֹר
אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, נִפָּרֵד יְקָרָה
מִן הַעֵבֶר הַהוּא זוֹ לֹא אֶרֶץ בְּחִירָה
שָם יַצְבִּיעוּ עָלָיךְ, יְדַבְּרוּ בָּך סָרָה
לְעוֹלָם תִּהיִי בִּשְבִילָם "הַזָרָה"
נָכְרִיָה כָּאן בֵּינֵינוּ, אֵשֶת צָרָה
עַל מַשְקוֹף יֵרָשֵם "פֹּה גָרָה גֵרָה".
אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת
אַלְמָנָה - לֹא כַּלָּה
בַּמוֹלֶדֶת שֶלִי
כְּבָר אָבְדָה הַחֶמְלָה
כִּי הַעַם שֶלִי בִּפְּחָדָיו מְכוּתָר
שָם שָׂרָה שָלְחָה לַמִדְבָּר אֶת הָגָר
הֵם קוֹרְאִים לְעַצְמָם "הַעַם הַנִבְחָר"
נְצוּרִים בִּגְבוּלָם, לִיבָּם הַנִסְגָר
וְהַכּוֹל מְאֵימָת הַאַחֵר, לֹא מוּכָּר
בַּשוּק, בַּרְחוֹב, בַּכִּיכָּר
תָמִיד יְזַהוּ בָּך אֶת אוֹת הַנֵיכָר.
הַלַילָה יוֹרֵד רוּת,
שְמֵי מוֹאָב הֵם שֶלָּךְ
עַמִי לֹא עַמֵךְ
אֱלוֹהַי הוּא לֹא לָךְ
שוּבִי אָחוֹר, כַּלָתִּי כְּמוֹ בִּתִּי
כִּי בֵּיתִי לֹא בֵּיתֵךְ
וּבֵּיתֵךְ לֹא בֵּיתִי.
אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת
אַתּ בְּתּוֹךְ נִשְמָתִּי
עַד יוֹם מוֹתֵּךְ
עַד יוֹם מוֹתִּי.
נאוה סמל היתה משוררת, סופרת ומחזאית. יצירותיה הרבות תורגמו לעשר שפות, וזכו בפרסים בינלאומיים. ספרה הנודע צחוק של עכברוש עתיד להפוך בקרוב לסרט קולנוע. בשנת 2007 זכתה נאוה בפרס "אשת השנה בספרות" של העיר תל אביב. ב-2015 הוציאה אסופה על שירים מקראיים: מזמור לתנ״ך.
Of Blessed Memory
Translated by Prof. Eitan Medini
She- Stranger
Don’t walk with me, Ruth, now we will stop
I will cross this border alone
You are still in the point of return
Follow your footprints turn back
Don’t walk with me, Ruth, we will separate my Dear,
Beyond there, it’s not a chosen land
There, they will point at you, talk despondently at you
You will be for ever an alien
Foreigner between us, a Tragedy’s Wife, it
Will be written on your doorpost “here is living the foreigner “
Don’t walk with me, Ruth,
A widow - not a bride
In my homeland
The compassion already got lost
Since my People are besieged by their fears
And locked themselves of any stranger
There Sara sent away to the desert the younger -Hagar
They named themselves “Chosen People “
Concealed in their borders, their heart is withdrawn and
All of this is due to fear of the other, not recognizable
In the Market, in the Street, in the Square
Always they will identify in you the alien’s Sign .
Ruth the night is descending,
Moab’s sky are yours
My people are not yours,
My God is not for you
Turn back my daughter in law, like a daughter of mine
My home is not yours
And yours is not mine
Don’t walk with me, Ruth,
You are in my Soul
Till day of your Death
Till day of my Death.
נאוה סמל |
נאוה סמל היתה משוררת, סופרת ומחזאית. יצירותיה הרבות תורגמו לעשר שפות, וזכו בפרסים בינלאומיים. ספרה הנודע צחוק של עכברוש עתיד להפוך בקרוב לסרט קולנוע. בשנת 2007 זכתה נאוה בפרס "אשת השנה בספרות" של העיר תל אביב. ב-2015 הוציאה אסופה על שירים מקראיים: מזמור לתנ״ך.
השיר מתפרסם כאן באדיבות המשוררת.
אנא נעמי הנעימי מילותייך
השבמחקעמך עמי, אלוהי אלוהייך
אנא נעמי אל תזרקי מרה
בעמך, זנחת, בעת צרה
אכן עם קשה עורף
עקשן ומסוגר
אכן עם קשה עורף
ירחיק כל זר
אך אם לבו נקי
וכן רצונו
יחבקהו מחדש
יאמצהו אל לבו.
הנה זרה המואבית
בבית לחם הרחוקה
מנוכרת מורחקת 'גויה'...
בשדה תלקוט מעלות שחר
עד ליל
שבר תביא לחמותה
מסוגרת זו ה'מרה'..
ויום חובר ליום
שבוע לחדש יהפוך
בעיקשות גווה לא יידום
עם נערות בועז תלקוט
חברה להן המואביה
בהשקט ובטח
וידעו כל, כי באמונה
עמן עמה עד עולם
ועמה חוזרת חוברת לעמה
נעמי זו המורחקת
ובועז ורות בברית כלולות
עד "בן יולד לנעמי"
נאום השכנות..
תודה לאה שהבאת את השיר היפה,אך גם המזעזע.המשכו שמישהו אחר חיבר,שם רטייה על הפצע שהשיר של נאוה סמל יצר בקורא,בעיקר אם הוא עברי. היכרתי את נאוה סמל מקרוב.למדתי אצלה בבית אריאלה כתיבה,שנתיים בערך לפני שניפטר.לא ידענו שהיא חולה) זה היה בבית אריאלה בת"א(.דווקא היתה רכה.
מחקהספור, מקראי ומציאותי כאילו קרה היום.
השבמחקאוהבת את כתיבתה של נאוה סמל.
תודה, לאה, שהעלאת לכאן ושמחה להכיר את הבלוג המעניין שלך.
אילנה.פ.
קראתי את השיר שכתבה נאוה סמל על רות המואביה.
השבמחקזה, כנראה, היה גורלה של רות אילו חיה כיום.
יצביעו עליה, ידברו בה סרה...
אין בנו חמלה לזרים. יש לנו דרישות שיכירו ויתחשבו בנו,
אבל האם אנחנו נוהגים באחרים כפי שהיינו רוצים שינהגו בנו?
קשה לנו לראות זרים בינינו.
השיר זועק את המרחק והמבדיל בין כוונת התנ"ך לבין מציאות ימינו.על אותה כברת ארץ.
השבמחקהסופרת נאוה סמל קפיצה את הקורא אלפי שנים קדימה . שירה כתוב כווריאציה לנוסח המקראי, הוא סתירה כואבת לשנוי העצום כפי שהיא רואה חל בעם מימי נעומי ובועז
השבמחקלהווה.
במגילה רות התקבלה ע״י העם בשמחה ורינה וללא צורך בגיור, ואלו כאן אנו קוראים על ״ יצביעו עלייך תהיי זרה״ . ״על המשקוף״ רמז למזוזה יהיה כתוב ״פה גרה גרה״
ולא תפילת קודש.
הסופרת מרמזת לספור שרה ששלחה את הגר למדבר- אך במתכוון מתעלמת להזכיר שזו היתה פעילות של אשה אחת מתוך קנאה ולא יצגה את העם.
שיר כואב עצוב המיחס את הקיצוניות הדתית לכ העם.
האהבה הלא רגילה בחוזקה בין החמה והכלה מתבטאת ב״נפרד״ אך ״ רות את בתוך נשימתי עד יום מותך עד יום מותי״
זה שיר פיילוסופי על מישקל שלילי של מגילת רות , נישאר לנו לקוות שהאמת של
מגילת רות תעמוד לעד.
כתיבה חזקה ממוקדת שמלבישה את העכשיווי על הסיפור המקראי ומוסיפה לו פאזה של מבט ביקורתי מנקודה ארכימדית. אהבתי מאד.
השבמחקלמה לקלקל את כוונת הנפשות הפועלות? אילו רות היתה נכנסת היום לחדר האוכל בקיבוצי לא היו מצביעים עליה אבל היו מיד שואלים מי היא. ומתחילים לרכל. כאז כן עתה. ותהום העיר. נפש האדם לא השתנתה הרבה. אבל זרים הם החדשים, לאו דווקא בגלל גרותם.
השבמחק