פרופ׳ משה גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן
Y. Garfinkel, I. Kreimerman and P. zilberg, Debating Khirbet Qeiyafa: A Fortified City in Judah from the Time of King David (Jerusalem: Israel Exploration Society & the Hebrew University 2016), 269 pages.
 |
| Israel Exploration Society & the Hebrew University |
בתחילת השנה האזרחית 2016 יצא לאור ספרם של יוסף (יוסי) גרפינקל ועמיתיו המסכם סיכום ביניים את תוצאות החפירות הארכיאולוגית בעמק האלה, בהן נחשפה מצודה מסוף המאה האחת עשרה ותחילת המאה העשירית. החופרים זיהו מצודה זו עם העיר שעריים הנזכרת במקרא. תוצאות החפירה עוררו גם ביקורת מצד המפקפקים בקיומה של ממלכת ישראל המאוחדת בהנהגת דוד ושלמה. הספר שלפנינו מהווה סיכום ביניים נוסף על קודמיו של החפירות תוך דגש על המפגש בין המקרא והארכיאולוגיה.
מלאכת המחקר לא הסתיימה ולחוקרים נכונה עבודה רבה וממושכת על הממצאים שנאספו. אבל כבר עתה מצטיירת תמונה מעניינת של מצודה בעלת שני שערים וחומת סוגרים החולשת על גיא האלה וחלק מהדרך העולה להר המרכזי ולערים חשובות כגון בית לחם וירושלים. בגיא האלה התקיים הקרב המפורסם בין דוד וגלית. שאול ואבנר ישבו כנראה בשער הדרומי וצפו על יציאת הנער מהמחנה הישראלי ויורד לגיא, עובר את נחל האלה תוך שהוא אוסף חמישה חלוקי אבן מן הנחל. מכיוון שגבו של הנער היה מופנה כלפי המחנה הישראלי לא הצליחו שאול ואבנר לזהותו ובכך נפתרת אחת הבעיות שהטרידו את חקר המקרא. המצודה שולטת על צומת דרכים צפון-דרום ומערב מזרח, ובמיוחד חשוב המרחק ממצודה זו לגת עיר הממלכה הענקית ששכנה כשנים עשר ק"מ ממערב לשעריים.
מלאכת המחקר לא הסתיימה ולחוקרים נכונה עבודה רבה וממושכת על הממצאים שנאספו. אבל כבר עתה מצטיירת תמונה מעניינת של מצודה בעלת שני שערים וחומת סוגרים החולשת על גיא האלה וחלק מהדרך העולה להר המרכזי ולערים חשובות כגון בית לחם וירושלים. בגיא האלה התקיים הקרב המפורסם בין דוד וגלית. שאול ואבנר ישבו כנראה בשער הדרומי וצפו על יציאת הנער מהמחנה הישראלי ויורד לגיא, עובר את נחל האלה תוך שהוא אוסף חמישה חלוקי אבן מן הנחל. מכיוון שגבו של הנער היה מופנה כלפי המחנה הישראלי לא הצליחו שאול ואבנר לזהותו ובכך נפתרת אחת הבעיות שהטרידו את חקר המקרא. המצודה שולטת על צומת דרכים צפון-דרום ומערב מזרח, ובמיוחד חשוב המרחק ממצודה זו לגת עיר הממלכה הענקית ששכנה כשנים עשר ק"מ ממערב לשעריים.
הספר סוקר במפורט את המחקר בתחומים השונים של הארכיאולוגיה, למן מתאר העיר ארגונה ובנייתה וכלה במימצאים הקטנים שנאספו ונחקרים במעבדות המכון לארכיאלוגיה. לדיון זוכות גם שתי הכתובות העבריות שנתגלו במקום וכבר נדונו בהרחבה בספרות המדעית. הספר עשיר בספרות המדעית הרחבה הרשומה בסוף הספר והדנה בבמצודה ובממצאיה או הגובלת בנושא.
לצד המלצתי החמה לקריאת ספר זה, הריני ממליץ לבקר גם באתר ולראות את המבנים שקצתם שוחזרו מעט והקטעים המשוחזרים סומנו, ובמיוחד השערים והחומה המרשימים. כדאי לצפות על האזור ולבחון את שליטת המצודה על צמתי הדרכים. כמו כן ראוי לצפות על האזור ממרומי פסגת הר עזקה. ניתן להגיע לאתר באמצעות הניווט של "וייז".
מתוך: המלצות על ספרים לכבוד שבוע הספר העברי תשע״ו 2016
מתוך: המלצות על ספרים לכבוד שבוע הספר העברי תשע״ו 2016
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.