על אהבתה של גברת רוטשילד

ד"ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך

הוצאת משכל (ידיעות ספרים)

על: שרה אהרוני, אהבתה של גברת רוטשילד, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), כריכה רכה, תל אביב 2015, 429 עמודים.

״לוּ הייתי רוטשילד!״ משפט מאד ידוע, שיר מאד ידוע! רוטשילד הוא דמות של איש יהודי מאד עשיר, שהפך מושא לקנאה בגלל מעמדו הכלכלי שקשה להשתוות אליו. מילת "לוּ" מציינת את חוסר היכולת להגיע למעמדו, בייחוד בחברה היהודית הגלותית על קשייה שמעולם לא התפארה בעושר כלכלי, אבל היא גם מביעה יותר משמץ סקרנות בסוגיה: איך היהודי הגלותי הזה השיג את עושרו האגדי ומה היו אורחות חייו. ובזה בדיוק עוסק רב-המכר המצליח של שרה אהרוני, ״אהבתה של גברת רוטשילד״. 

״אהבתה של גברת רוטשילד״ הוא רומן היסטורי רחב יריעה, המבוסס על חקירה היסטורית יסודית, אודות משפחת רוטשילד בכלל, ומייסדי השושלת, גוטל ומאיר אמשל, בפרט. הספר מקיף תקופה של כמאה שנה, מ- 1770 ועד 1849. הוא כתוב דרך היומנים הסודיים אותם מנהלת גוטל ממקום מושבה ב-Judengasse (רחוב היהודים) בפרנקפורט דמיין שבגרמניה.

משפחת רוטשילד צומחת בשכונה יהודית ענייה. עשרת ילדי המשפחה גרים בצניעות גדולה וגדלים על שמירת מצוות קפדנית, על אהבת משפחתית גדולה, על אהבת השם והאדם. 

גוטל היא אשה פשוטה ואוהבת משפחה. היא אינה אשת כלכלה ודווקא דרכה מתוודעים הקוראים אל דמותו של בעלה, מאיר אמשל, מייסד השושלת הכלכלית האדירה באירופה. היא נוכחת בכל הישיבות המשפחתיות, בהן נרקמות כל התוכניות הכלכליות, מלווה את בניה, מפתחי הסניפים בערי אירופה המרכזיות, עסוקה בגידול משפחתה הגדולה והענפה, חווה שמחות וטרגדיות אישיות וקהילתיות. בגילה המופלג, בתבונה אישית מולדת, היא מצליחה ללכד סביבה את משפחתה במהלך עשרות שנים, מבלי להתפתות למנעמי החיים, שמצבה הכלכלי איפשר.

במפגש האחרון שהיא יוזמת (הלכה לעולמה בגיל 96), היא משאירה מעין צוואה רוחנית בעל פה לצאצאיה: "יש בידכם עושר וכבוד. זכיתם בתארים רמים ובהשפעה על מנהיגי אירופה… הזהרו משאננות. כשנדמה שתמו צרות היהודים, מגיעות פורענויות חדשות וטופחות על פנינו. הן הופיעו ב-1819, אחר כך ב-1830… אם אתם שומעים ורואים שקט, יתכן כי זהו שקט זמני… אתם אינכם צריכים לשוב אל הגטו. די בכך שאביכם ואני כאן. אך ישנו מוצא אחד ויחיד לעתיד לבוא, והוא לשבת על אדמתנו… אדמת אבותינו, ארץ הקודש, זהו מקומם של היהודים, משם איש לא יוכל לגזור עלינו פרעות ולהשמידנו… כן… אם לא בדורכם, אז בדור הבנים או הנכדים, העומדים כאן מסביבי. ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה" (עמוד 427).

מתוך: המלצות על ספרים לכבוד שבוע הספר העברי תשע״ו 2016