פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות
תִּינוֹק שֶׁמֶשׁ עָקוּד
תִּינוֹק שֶׁמֶשׁ עָקוּד
בִּזְרוֹעוֹת עֲרָבִים
מִתְנַפֵּל וּמַסְמִיק שְׂדֵה שְׂעוֹר.
בֵּין קַשׁ וּגְבָבָה
עֵירֹם רַגְלֵיהֶן שֶׁלֶף־חָדוּר,
מְלַקְּטוֹת.
אֶת רוּת נָעֳמִי אָז שִׁלְּחָה
וְאַחַר־כָּךְ מָרְדְּכַי – הֲדַסָּה.
רַק שִׁמְעוֹן וְלֵוִי זוֹעֲקִים –
הַאֶפְשָׁר כְּזוֹנָה?
חַמּוּקֵי רֵיחָהּ
זוֹהֲרִים מוּל גּוּפוֹ
רֵיחַ אִשָּׁה.
אֶבְרוֹת שְׂעָרָהּ בְּאֵיבָרוֹ הָרוֹפֵס
וְעִם בֹּקֶר
כְּבָר יְדָעָהּ.
וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים אָז יֻגַּד:
לְנָעֳמִי – בֵּן יֻלַּד.
לְנָעֳמִי – בֵּן יֻלַּד.
ניקוד: רפי מוזס
שיר עשיר רמזים המובילים לשאלה ״האפשר כזונה״ ? צר לי לאמר השיר אינו נאמן למגילת אסתר . למה פרפ אפק בחרה להנמיך את דמותן של נעומי ורות .
השבמחקרות היא זאת שאומרת פרק ב פסוק ב ״אלכוהוליים נא השדה אחר אשר אמצה חן בעיניו״ - לא שולחה כזונה ע״י נעומי
פרק ג פסוק יא בועז אומר לרות ״ כל אשר תאמרי אעשה לך״ - שום מעשה קלוקל
פרק ד פסוק יג המגילה אומרת ״ותהי לא לאישה ״ רק אחרי היותם משפחה ״ ויבא אליה , ויתן לה אלוהים הריון ותלד בן ״
פרק ד פסוק טו ״נעומי ותהי לו לאומנת״ - לא אם
הצורה המיקראית של המגילה ״יולד בן לנעמי זהה לנבואת ישעיהו ״ כי בן יולד לנו נער ניתן לנו ותהי המישרה על כתפיו״
לנעמי , ולנו לא מוריד אלא מעלה את החוויה הלאומית , את תוחלת העם לשותף בשמחה שהוענקה ע״י יהוה
כואב לקרא בשיר המעטה בגודל הדמויות האוניברסליות של טוב וטוהר
מסכימה עם הביקורת של איתן מדיני.
השבמחק