משׁה שׁפריר, משורר
וַאֲנִי נִמְצָא כָּאן בָּמָּקוֹם וּבַזְּמַן |
אָדָם, אָדָם, אַיֶּכָּה?
- אֲנִי קַיָּם כָּאן וְעַכְשָׁיו בַּשֶּׁטַח,
אֲנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן וְנִמְצָא פֹּה בַּזְּמַן.
אָדָם, אָדָם, הַאִם כָּל אֵלֶּה הֵם לָבֶטַח?
- רְאֵה-נָא: הִנֵּה אֲנִי נִמְצָא בַּמָּקוֹם הַזֶּה וּבְזֶה הַזְּמַן:
בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לְחֹדֶשׁ הָרָמָדָן, בִּשְׁנַת 1437
לַהֲגִירַת מֻחָמָד "הַנָּבִיא-הַשָּׁלִיחַ" מֵהָעִיר מֶכָּה - לְמֵדִינָה;
בָּאַחַד-עָשָׂר לְחֹדֶשׁ יוּנִי שֶׁל שְׁנַת 2016
לְהֻלֶּדֶת יֵשׁוּ "בֶּן-הָאֱלֹהִים וְהַמָּשִּיחַ";
בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי שֶׁל חֹדֶשׁ סיון, עֶרֶב חַג שָׁבוּעוֹת,
ה' תַּשְׁעָ"ו לַבְּרִיאָה שֶׁל הָעוֹלָם בַּמִּקְרָא;
בָּעִיר תֵּל-אָבִיב, נ"צ כְּ-33 מַעֲלוֹת רֹחַב, מִצָּפוֹן לַקַּו-הַמַּשְׁוֶה ,
בַּמִּפְגָּש עִם קַו 35 מַעֲלוֹת-אֹרֶך, שֶׁמִּזְרָחָה לִגְרִינִיץ', אַנְגְּלִיָּה...
וַאֲנִי נִמְצָא כָּאן בָּמָּקוֹם וּבַזְּמַן, וְהִנְנִי מוּכָן וְּמְזֻמָּן – לִפְקֻדָּתְךָ!
משה שפריר כתב שיר יפה אלגנטי - ספק חילוני, עם רמזים מדעיים להיסטוריה
השבמחקגיאוגרפיה זמן ומרחב.
אלוהים קורא לאדם כמו במקרא ״ איכה״ , למרות שהוא האלוהים יודע הכל כולל היכן האדם . והנה לפנינו האדם החוטא - אחר שאכל מפרי עץ הדעת יודע לענות במדויק היכן הוא: בזמן במקום ובמרחב ההיסטורי. נותן תשובה ידענית צייתנית שחצנית לאלוהים .
וגומר כחייל מאומן אך שחצן ״ ואני נמצא כאן במקום ובזמן . הנני מוכן ומזומן לפקודתך! - וכל זה לאחר שהפר פקודה.
שלום רב לך איתן מדיני ותודה רבה על התייחסותך
מחקלשירי ועל המחמאה שלך שהגדירה את השיר כ"יפה ואלגנטי".
עם זאת, אני קצת מסתייג מההגדרה שלך שהתשובה לאלוים על שאלתו "איכה" היא גם "שחצנית". אמנם כל הקורא שיר כלשהו רואה בו דברים שאולי המשורר לא חשב עליהם, או לא העלה אותם בדמיונו, - אבל אני אישית כלל לא העליתי בדעתי שהתשובה היא "שחצנית", אלא "צייתנית" בלבד.
שיהיה לך חג שבועות שמח מאד,
משה שפריר
תודה לך משה שפריר הגבתי בצורה שכתבתי כי הרי מדובר ״בשיר חילוני״, והעברתי
השבמחקאת שאלת אלוהים ותשובת האדם לימינו. ראיתי לנגד עיני מפקד בשדה הקרב הקורא
לאחד מחייליו ושואל איפה אתה? , והחיל נותן את התשובה שבשיריך . לדעתי המפקד יצא מעורו מכעס ויצעק עליו , ״ סתום את הפה״ שאלתי אותך איפה אתה
ובמקום לענות אתה מתרברב ומנסה לגדול עלי.
שלום רב לך מר מדיני ותודה רבה על תשובתך לדברי האחרונים.
מחקובכ, איני רואה בדמיוני מפקד ש"וצא "מעורו מכעס" על תשובתו הכנה של פקודו.
כאחד שהשתתף בפועל כרובאי-טוראי בארבע מלחמות - לא נתקלתי אף פעם במפקד כזה.
בברכה לחג שה\בועות שמח מאד,
משה
לדעתי זה מרתק לקרוא שיח בין משורר לבין קורא שלו, שמבין את הדברים אחרת ממה שהתכוון המשורר. פעם היו שואלים בבתי הספר ׳למה התכוון המשורר׳. היום לא שואלים על כוונת המשורר אלא על מה שרואה בו הקורא (פוסט-מודרניזם).
השבמחקמשה שפריר יקירנו אני אסיר תודה על תשומת לבך ותשובתך פותחת העיניים.
מחקאני מודה לך לאה מזור על האפשרויות שאת מעניקה לקוראים ע״י הבלוג
שלך
תודה לכם