יום חמישי, 9 ביוני 2016

נעמי

רות נצר, פסיכולוגית, סופרת וציירת
רות נצר, אשה
  
1.
וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר 
 - הֲזֹאת נָעֳמִי?
זוֹ תְּהוֹם הוֹמָה
תְּהוֹם הַזִּכָּרוֹן

וַתֹּאמֶר לָהֶם נָעֳמִי -
כָּתוּב תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוּ
יָרְדוּ בָּנַי לַמְּצוּלוֹת. 

אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי
עַכְשָו רֵיקָה
בִּטְנִי
מְצַפָּה לַגּוֹאֵל
שֶׁיּוּשַׁת בְּחֵיקִי

2.
זֶה גַּרְגֵּר 
הַתְּבוּאָה.
וַתְּשִׁיתֵהוּ בְּחֵיק הָאֲדָמָה
וַיָּמָת שָׁם
וַיִּוָּלֵד שָׁם
בְּחֵיק רוּת
הִיא נָעֳמִי.

מתוך: ר׳ נצר, ריסים, הוצאת פרדס, חיפה 2011,   עמ' 87


תגובה 1:

  1. שיר יפה פילוסופי המזכיר את תורת שפינוזה שטען אלוהים נמצא בטבע ובו אנו חיים.
    השיר עשיר בהרבה דימויים ״ ותהום, תהום הומה, תהום זכרון״ . ״ ריקה בטני, ותשיתהו בחיק האדמה״
    האדם הוא חלק מהטבע וכמוהו עובר מחזוריות של ״וימת ויולד״ . ״שם, שם״
    ״ריקה בטני אך עדיין מצפה , התקווה לגואל חיה. נעומי , ״ וילד יולד לנעמי ״ בחיק רות״ הם נושאי התקווה להתחדשות

    השבמחק

תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.