יום חמישי, 18 ביולי 2019

וינייטה מהי?

אחד הגולשים שאל: וינייטה מהי?
יצחק מאיר, המרבה לחבר ולפרסם וינייטות, משיב:

גפן עם קנוקנות

וינייטה בתעתיק העברי מן הצרפתית Vignette הקטנה של שם העצם Vigne שמשמעו גפן. ( מן הצרפתית נדדה הגפן לאנגלית והייתה ביו היתר ל Vineyard – ברם) . הצרפתים ראו בזלזל – או בקנוקנות- מעין גפן מיניאטורית, וכינו את העיטורים בהם עיטרו ראשי עמודים עיטורי זלזלים – vignette. . מכאן התפתחה השפה וכינתה בשם וינייטה מעשה אמנות שלימה אך קטנה-הרבה יותר ממיניאטורה, אבל גם הרבה פחות מרומן, או מנובלה, ובלבד שהיצירה תשאף לשמור על האסתטי, על האמנותי, רב יתר מאשר על האינפורמטיבי. היו שהעריכו, והיו שביקשו לומר שליציר ערך דקורטיבי יותר מאמנותי. אלוהים יודע איך הבחינו...
מכאן הייתה עוד התפתחות. ייחסו למילה משמעות של עלה גפן, וכל יצירה שאפשר היה להעלות אותה על רקע שגודלו כגודל עלה גפן, שהוא עצמו הפך לנפוץ כעיטור עם קנוקנות וזלזלים. על העלה עצמו ביצעו ציירי חצר תמונות, והיו אוהבים ואוהבות שנהגו להכניס עלה כזה לספר והגישו מתת אהבה. ככלל כל הסוגה של יצירה תחומה, המקפידה על תוכן וצורה גם יחד יכולה להיקרא וינייטה ויכולה שלא להיקרא כן.
אני בחרתי לקרא לדברים שאני כותב על פרשת השבוע או בעקבות נושא שעולה מפרשת השבוע "וינייטה", הן מפני שמדובר ביצירה תחומה, קטנה, שלימה, שאיננה חלק מפרשנות של פרק או של קטע אלא של פיתוח נושא על פי מבט שהוא גם ספרותי אמנותי, ומוקפד לשונית, ויחידה כשלעצמה. כל הוינייטות שכתבתי עד הנה, כמאה וחמישים במספר, חלקן יצאו בספרי " בין ערביים בהוצאת ספריית 'אלינר' - הן כמאה וחמישים התייחסויות ספרותיות- הגותיות בנושא שמעסיק את תרבות ישראל בנדבכי יצירתו האלמותית, המקרא, המדרש, המשנה , התלמווד, חכמי ישראל הראשונים והקרובים לימינו, וגם חכמי אומות העולם. 
סליחה שהרחבתי. אבל כיון שהשואל הוא הראשון שלא חשש להיות מובך ושאל על פי " ולא הביישן למד", הוא גם הראשון הנותן לי הזדמנות לומר דבר או שניים על הוינייטות שאני זוכה שהד"ר לאה מזור מפרסמת בבלוג הנהדר שלה. 
ברכות יצחק מאיר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה