ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
חומרי הוראה על נושא הצומח במקרא: עצים, פרחים, שיח השדה, וגם... מנורת המשכן כעץ של אור.
ראו מאמרי על הנושא וגם סרטון של 5 דקות עליו.
מדריך למידה: צמחים, אהבה וסמל במקרא
מדריך זה נועד לבחון ולהעמיק את ההבנה של מאמרי על הנושא, העוסק בקשרים המורכבים בין עולם הצומח (פרחים, שיחים ועצים) לבין מעמד האדם, אהבה ופולחן במקרא. המדריך כולל שאלון בקיאות, מפתח תשובות, הצעות לשאלות כתיבה ומילון מונחים מקיף.
שאלון בקיאות
יש לענות על כל שאלה בתשובה בקצרה.
- כיצד מגילת שיר השירים משתמשת בדימויים מעולם הצומח והחי כדי לתאר את הדוד והרעיה?
- מהי ההיררכיה בין סוגי הצמחים השונים במסורת הבריאה בספר בראשית, ומהי משמעותה?
- כיצד השתנתה תזונת האדם לאחר חטא עץ הדעת, ומה הקשר בין השינוי לעבודת האדמה?
- איזה עץ מזוהה במקור עם מנורת המשכן, ומהי המשמעות הסמלית של זיהוי זה כפי שעולה מנבואת ירמיהו?
- תארו שני מאפיינים ייחודיים של תהליך ייצור מנורת המשכן, כפי שמצוין במאמר.
- מהי "פלוריוגרפיה", וכיצד היא באה לידי ביטוי במקור?
- מהם המרכיבים המרכזיים בחזונו של הנביא זכריה בנוגע למנורה, ומהי הפרשנות שניתנה להם בסמל מדינת ישראל?
- הסבירו כיצד מזון מתפקד כ"סמל סטטוס" הן במישור הקוסמי והן במישור החברתי-אנושי, על פי הדוגמאות מהמקור.
- ציינו שלוש דוגמאות היסטוריות או ארכיאולוגיות מחוץ לטקסט המקראי המציגות את דימוי המנורה.
- מהי ההבחנה שעורך המקור בין דימויי הצמחים המשמשים לתיאור הרעיה ואלו המשמשים לתיאור הדוד בשיר השירים?
--------------------------------------------------------------------------------
מפתח תשובות
- בשיר השירים נעשה שימוש נרחב בדימויים מעולם הטבע לתיאורי הגוף. הרעיה מתוארת באמצעות יונים, רימון, שושנים ועדרים, בעוד הדוד מתואר באמצעות מתכות יקרות ואבני חן, וכן דימויים של חוזק ועוצמה מעולם הצומח, כגון לבנון, ארזים ועמודי שש.
- בסיפור הבריאה קיימת העדפה כמותית ואיכותית לעצים על פני שיח השדה. העצים, ובמיוחד עצי הפרי, נבראו "למינו" ונועדו למאכל האדם, בעוד ש"עשב השדה" נתפס כנחות יותר ונועד במקור למאכל בעלי החיים.
- במצב האידיאלי בגן עדן, מזונו של האדם היה פרי העץ. לאחר החטא, הוא נענש בכך שיצטרך לאכול את "עשב השדה", כלומר לעבוד את האדמה ולהפיק לחם מיבול שאינו פירות, ובכך היטשטש ההבדל התזונתי המקורי בינו ובין בעלי החיים.
- המנורה מזוהה עם עץ השקד ("גביע משוקד"). הקישור הסמלי נובע מנבואת ירמיהו, הרואה "מקל שקד", וה' משיב לו "כי שוקד אני על דברי לעשותו". כך, העץ מסמל את ההשגחה והדריכות האלוהית.
- שני מאפיינים ייחודיים הם החומר והצורה. המנורה כולה נעשתה "מקשה זהב", כלומר נוצרה מגוש זהב אחד, ללא חיבור חלקים נפרדים. בנוסף, היא נוצרה על פי תבנית אלוהית מדויקת ("כמראה אשר הראה ה' את משה") ולא על פי יוזמה אנושית.
- פלוריוגרפיה היא "שפת הפרחים", רעיון שלפיו ניתן להעביר מסרים באמצעות פרחים. המקור מאזכר זאת בהקשר של שיר אהבה מודרני ("דבר אלי בפרחים, אהובי" מאת אורי אסף) כדי להדגים את השימוש התרבותי בפרחים להבעת רגשות.
- בחזונו של זכריה, המנורה מופיעה עם גביע שמן בראשה ושני עצי זית משני צדדיה. פרשנות לחזון זה היא המקור לעלי הזית המעטרים את מנורת המדינה, סמל מדינת ישראל, כפי שהם מופיעים לצד המנורה המבוססת על תבליט שער טיטוס.
- במישור הקוסמי, מזון פרי העץ מייצג סטטוס גבוה יותר שניתן לאדם בבריאה, לעומת עשב. במישור החברתי, שפע ואיכות המזון בשולחנו של שלמה המלך, הכולל בקר פטום, צאן וחיות בר, שימשו כסמל לעושרו, חכמתו ומעמדו הרם והרשימו את מלכת שבא.
- שלוש דוגמאות כוללות את תבליט המנורה השדודה על שער טיטוס ברומא, הטבעת מנורה על מטבעות המלך החשמונאי מתתיהו אנטיגונוס, וחשיפת לוחית צדף ועליה חריטת מנורה בחפירות ארכיאולוגיות בקיסריה מהתקופה הרומית המאוחרת.
- המקור מבחין כי דימויי הפרחים ("חבצלת השרון", "שושנת העמקים") משויכים בעיקר לרעיה. לעומת זאת, הדוד מתואר באמצעות דימויים של עצים חזקים וגבוהים ("ארזים", "לבנון", "תמר") המסמלים יציבות ועוצמה.
--------------------------------------------------------------------------------
סוגיות לחשיבה
- נתחו את תפקידם של החושים (ראייה, ריח, צורה וצבע) בתיאורי האהבה בשיר השירים, כפי שהם עולים מהמקור. כיצד "שכרון החושים" תורם לאפיון מערכת היחסים בין הדוד והרעיה?
- עקבו אחר התפתחות דמותה וסמליותה של המנורה, החל מתיאורה ככלי פולחני במשכן, דרך חזונות הנביאים והופעותיה ההיסטוריות, ועד למעמדה כסמל מדינת ישראל המודרנית.
- הסבירו את הקשר המשולש שטוען המקור בין היררכיית הצמחים בעולם, הסדר הקוסמי, ומעמדו של האדם מול האל, לפני ואחרי החטא בגן עדן.
- השוו ונתחו את השימוש בדימויי עצים בשני הקשרים שונים המופיעים במקור: עולם האהבה והאירוטיקה בשיר השירים (כמו עץ התמר) ועולם הפולחן והקדושה (כמו עץ השקד המיוצג במנורה).
- כיצד המקור מדגים את המעבר מאובייקט מוחשי (צמח, כלי) לסמל רעיוני ורוחני בתרבות המקראית? בחרו שלוש דוגמאות (למשל, עץ הדעת, עץ התמר, המנורה) והדגימו באמצעותן את התהליך.
--------------------------------------------------------------------------------
מילון מונחים
מונח | הגדרה על פי המאמר |
פלוריוגרפיה | שפת הפרחים; הרעיון של העברת מסרים ורגשות באמצעות פרחים. |
מקשה | טכניקת ייצור שבה חפץ נוצר מגוש חומר אחיד (כמו זהב), ללא הלחמה או חיבור של חלקים נפרדים. כך נוצרה מנורת המשכן. |
גביע משוקד | תיאור של אחד מעיטורי המנורה, המדמה שלב בפריחת עץ השקד, שבו הפרי כבר גדל אך עלי הגביע טרם נשרו. |
מבנה כיאסטי | מבנה ספרותי סימטרי שבו אלמנטים מוצגים בסדר מסוים ואז בסדר הפוך (א-ב-ב-א). המקור רומז למבנה כזה בתיאור ציווי בניית המנורה וביצועו. |
סימטריית ראי | ידועה גם כסימטריית השתקפות. התאמה בגודל, בצורה ובמיקום בין חלקים שנמצאים משני צדדיו של קו מרכזי, כפי שקיים במבנה המנורה. |
כפתור | אחד ממרכיבי העיצוב הייחודיים של המנורה, המהווה חלק מהדימוי הכללי שלה כעץ מסוגנן. |
עץ החיים | מושג סמלי המיוצג במקור על ידי מנורת המשכן, אשר עיצובה שואב השראה מעץ השקד. |
לוז | שמו הקדום של היישוב בית-אל. המקור מציין כי "לוז" הוא גם שם לעץ השקד, ובכך יוצר קשר בין סיפור יעקב בבית-אל לסמליות המנורה. |
נטעי נעמנים | ביטוי מנבואת ישעיהו (י"ז, 10), המוזכר בהקשר של צמחייה ופולחן. |
סמדר | שלב הפריחה של הגפן, המוזכר בשיר השירים (ב', 13) כחלק מתיאור בוא האביב והתעוררות האהבה: "וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ". |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. היא תפורסם אחרי אישורה.