תודה לד״ר רות פידלר ששיתפה אותנו בה.
מִפּוּרִים שֶׁל אָז, שֶׁנִּשְׁמַר בַּטַּעַם
לְפוּרִים תשפ"ו שֶׁל טִילִים וְרַעַם
מֵהָרָשָׁע דּוֹרֵשׁ רָעָתֵנוּ הָמָן
עַד הַ[ח]ַמָּנַאִי מַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ הַנֶּאֱמָן.
בַּפַּתְשֶׁגֶן כָּתַב הָמָן בְּפֵרוּשׁ:
הָכִינוּ לַיְּהוּדִים פִּתְרוֹן סוֹפִי וְנָחוּשׁ
אֲבָלְ הִתְחוֹלֵל מַהְפָּךְ בַּהִיסְטוֹרְיָה
וְעַכְשָׁו, שׁוּב נִקְלָעִים לְמִלְחָמָה צוֹדֶקֶת
וְשׁוּב סַכָּנָה קִיּוּמִית מֵאִתָּנוּ מֻרְחֶקֶת.
וּמִתְגָּאֶה הַצַּמֶּרֶת: "הִפְצַצְנוּ", "גֵּרַשְׁנוּ"
כְּמוֹ הַזְּבוּב עַל הַמַּחְרֵשָׁה שֶׁהִתְגָּאָה: "חָרַשְׁנוּ"
וְשִׁכּוֹרִים גַּם מִיַּיִן וְגַם מִכּוֹחַ,
כתַּרְנְגוֹל מִתְרַבְרֵב, מִתְהַלֵּךְ הָלוֹךְ וְזָחוֹחַ.
מַשְׁמִיעִים נְאוּמִים מְלֵאֵי רַהַב וְשַׁחַץ
עַל גַּב טַיָּסִים מַנְחִיתֵי מַכּוֹת מַחַץ
לֹא זוֹכְרִים אֶת "סֶלַע קִיּוּמֵנוּ" – הַתָּנָ"ךְ
בּוֹ כָּתוּב: "בִּנְפֹל אוֹיֶבְךָ אַל תִּשְׂמַח" [2]
ולנְתַנְיָהוּ הִתְפַסְפֵס הַתִּזְמוּן
לְנַהֵל יַחַד מִלְחָמָה וּבְחִירוֹת בְּתִחְמוּן,
שֶׁבִּצְנִיעוּתוֹ כִּי רַבָּה, יַצִּיב אֶת עַצְמוֹ
כְּמָרְדְּכַי, לְפָחוֹת, הַמַּצִּיל אֶת עַמּוֹ.
וּכְשֶׁאֵשׁ הָאוֹיֵב אוֹתָנוּ חוֹרֶכֶת
אֵשׁ הַיְּרִיבוּת בְּתוֹכֵנוּ דּוֹעֶכֶת.
אַךְ לְשַׁסֵּעַ יֻשַּׂם תָּו: "פָּג תֹּקֶף" מֻחְלָט
רַק אִם לֹא יִשָּׁחֵק מַעֲמַד הַמִּשְׁפָּט.
--------------
[1] אֶסְתֵּר ט' 22 בְּדִלּוּג קַל.
[2] מִשְׁלֵי כ"ד 17
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. היא תפורסם אחרי אישורה.