ראינו כי ערומים הננו

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

שיר שלישי

רָאִינוּ כִּי עֵרוֹמִים הִנֵּנוּ,

וְהָעוֹלָם מֻפְלָא וְזָר,

וּבוֹ רַק אָנוּ שְׁנֵינוּ.


חִפַּשְׂנוּ שְׁבִיל אֲבָל אֵינֶנּוּ,

שׁוּם נָתִיב אֵינוֹ מוּכָּר,

הֵבַנּוּ כִּי עֵרוֹמִים הִנֵּנוּ.


נִסְלֹל אֲנַחְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ

בְּעוֹלָם זָר וְאַכְזָר,

וּבוֹ רַק אָנוּ שְׁנֵינוּ.


וְכָךְ נִגְלָה לָנוּ כִּי עָלֵינוּ,

לָטַעַת גּן בָּעֵמֶק וּבָהָר,

אַף כִּי עֵרוֹמִים הִנֵּנּוּ.


הַבְּדִידוּת קָשָׁה הִיא לָנוּ,

בְּעוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם מַכָּר,

כִּי בּוֹ רַק אָנוּ שְׁנֵינוּ.


אָמַרְנוּ, זֶה יֵעוּדֵנוּ,

לְהַפְרִיחַ אַף שִׁמְמַת מִדְבָּר,

אַף כִּי עֵרוֹמִים הִנֵּנּוּ,

וּבָעוֹלָם רַק אָנוּ שְׁנֵינוּ.