איך אנו מגינים על עצמנו בעולם שבו רק המספרים מדברים ולא נודע שום ערך לכבוד האדם ולזכויותיו

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

בעקבות הידיעה על הכוונה 

לבטל את בחינות הבגרות

 במקצועות ההומניסטיים. 

לערכים החשובים ביותר בחיי אדם אין שום ייצוג חזותי ואין שום ביטוי מדיד.

לדעת, לאמת ולצדק, לחכמה, לחסד, לחירות, לשוויון, לחמלה, לעזרה ההדדית, לכבוד האדם ולשלום, להגינות וליושר, לחדוות החיים או לאהבה, לאחריות, לזכויות האדם או למוסר ולמצפון, אין אף סמל או ציור אחיד המייצג אותם, אין ביטוי חומרי אחד המסמל או מדובב אותם, ואין מדד מספרי היכול להעריך את ערכם, אין חנות שאפשר לרכוש אותם ואין ביטוי מוחשי המאפשר לנו לקנות אותם ולהפכם לקנייננו הבלעדי, אבל יש למושגים מופשטים אלה, הקיימים רק בשפה ובלשון, בספרים, במאמרים, בשירים ומחקרים, בהיסטוריה, בפילוסופיה, בדת ובמיתולוגיה, בעולם האל והמלאכים, או בספרי החוקים והמשפטים, הסיפורים, הספרים והשירים, בספרי עיון ובספרי מחקר, ערך רב ומשקל מכריע בתולדות האדם, ביצירתו, באנושיותו, בהתפתחותו ובתרבותו.

מדעי הרוח עוסקים בדיוק בערכים אלה, הם מתחקים על מקורותיהם במורשת הפילוסופיה וביצירה הדתית, בספרי החוק והמשפט, ביצירות האמנות, הספרות והמוזיקה, הכתיבה והמחקר, הדת והתרבות.

מורים ומורות מוכשרים, המלמדים ספרות, אזרחות והיסטוריה, לימודי דת, תנ"ך, פילוסופיה, שפות או שירה, תיאטרון או יסודות המשפט, יכולים להיטיב להנחיל ערכים אלה לתלמידיהם ולתלמידותיהם, בעוד שתלמידים ומורים משני המינים, המתמקדים אך רק במדעי הטבע ובמדעי החברה, בהם נמצאים רק הדברים הנמדדים במספרים מדויקים ומדידים, ולא זוכים ללמוד במדעי הרוח, שם נמצאת מורשת האותיות המופשטת, חוצת הגבולות, רבת ההשראה, גדלים ללא עולם ערכים הומני-מוסרי משום סוג.

את התוצאות של חינוך המתרכז רק בתחום אחד, הנמדד בכסף, בכוח, בכבודה ובערכים הנמדדים רק במספרים ולא במילים, ומתעלם ממשנהו, הנמדד בערכים מופשטים, הומניסטיים המעוגנים במורשת הכתובה בשפות שונות, אנחנו רואים סביבנו למרבה הצער, כל יום מחדש.

בעת העתיקה היטיבו להבין שערך הוא מקודש רק כשאין ממנו אף פעם יותר מדי וכשאיננו מדיד. איש לעולם לא יגיד יש לי עודף של שלום, אספתי הרבה יותר מדי דעת וחירות, או אינסוף של צדק ואמת, הגינות ויושר, ברכה, בריאות, מוסר או שמחת חיים, אבל נדמה לי שכל אדם בר-דעת יזעק חמס כשיכפו עליו מלחמה או בורות, עוול או שקר, אונס או כפייה, אכזריות או התעללות, הפליה ושעבוד, רעב או מצוקה.

הערכים שאין מהם אף פעם יותר מדי כמו חיים, חירות, דעת, אמת וצדק, חכמה רחמים או שלום, נקשרו לאל ולמלאכים כמקור תוקפם, כשומריהם וכמיצגיהם.

מכאן מושגים וביטויי כגון אלוהים חיים, אלוהי צדק ואמת, או אלוהי החירות המגדיר תמיד את עצמו בפסוק: 'אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים', ומכאן מושגים כגון מלאכי קודש, מלאכי דרור, מלאכי צדק ומלאכי הרחמים, מלאכי דעת ומלאכי אמת, מלאכי שלום, 'רוחות דעת, אמת וצדק בקודש קודשים', ועוד שמות רבים של מלאכים שונים הנקשרים תמיד רק לערכים מופשטים, אלה שאין מהם יותר מדי. המלאכים הם בלתי נראים בהווייתם המלאכית המכונפת והנצחית העוברת בין עולמות, פטורה מגבולות הזמן והמקום, הם בלתי מדידים, והם, על הווייתם המופשטת מייצגים, מנחילים ושומרים את מיטב הערכים המגינים על החיים, דעת, אמת וצדק, חסד, שלום, חמלה, רחמים, חכמה, בינה וחיים.

בימים שבהם אנו שומעים חדשות לבקרים על עולם ערכים הנמדד אך ורק בכוח, כבוד וכסף, במשילות, בטכנולוגיה, במחשוב ובמדדי יוקר המחיה או התמ"ג או התל"ג, בחברות הייטק וברוגלות, בשוק המניות ובדירוג האשראי, ראוי לנו לחשוב ולהרהר איך אנחנו מגינים על עצמנו מפני חיים בעולם ללא דעת, אמת וצדק, חירות ושוויון, בעולם ללא יושר, הוגנות, חסד וחמלה, חוק ומוסר, רחמים ואחריות הדדית, מופת ומצפון , בעולם שבו רק המספרים מדברים, רק הפחד, השנאה, הפשע והאלימות, הנשק, המעקב, הטכנולוגיה והשוק, שולטים, ורק הכוח מדבר, בשעה שלמורשת המופשטת ההיסטורית הספרותית, תרבותית, האמנותית הפילוסופית, ההגותית, החוקית המשפטית המופלאה, המגנה לבדה על כבוד האדם ועל זכויות האדם, לא נודע שום ערך..