המילים כיסוד הבריאה בשירו של יוסף באו ״החריבו את מגדל בבל״

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

צילום: התאומים חקק

היום (13.2.2022) ימלאו 76 שנה לחתונתם בסתר של רבקה ויוסף באו במחנה הריכוז פלאשוב שבפולין. החתונה הונצחה בסרט ״רשימת שינדלר״ של סטיבן שפילברג.

באו צייר פסים על צילום החתונה השניה כדי לדמות את החתונה במחנה הריכוז.
מסרו לבלוג: צלילה והדסה באו

 אחרי השואה כשיוסף מצא את רעייתו רבקה הם התחתנו שוב באותו התאריך בקרקוב. בני הזוג עלו ארצה בשנת 1950. בנותיהם, הדסה וצלילה, הקימו מוזיאון המנציח את יצירותיו של אביהן שהיה לשונאי, גרפיקאי ואמן אנימציה.

הרצל חקק חיבר יחידת לימוד ללימוד הלשון העברית המבוססת על ספרו של באו ״ברית מילה״. מערכת: בלפור חקק, הדסה באו, צלילה באו כהן, יעל קסוטו שרון. יועץ: תומר בוזמן, מפמ"ר לשון עברית. יחידת הלימוד הוצגה בכנס בזום: ״יוסף באו כרת ברית עם השפה העברית״ (3.2.2022). הנחו: הרצל ובלפור חקק. הדסה וצלילה סיפרו, קראו ושרו מיצירותיו של אביהן, ומשוררות ומשוררים קראו משיריהם על הלשון העברית.

צילום: התאומים חקק

הנה הדברים שאמרתי בכנס על שירו של באו ״החריבו את מגדל בבל״.

יוסף באו היה צייר-משורר או משורר-צייר. המילים אצלו לובשת צורה וצבע, וצבעים וצורות - הופכים למילים. כפל הזהות הזה עומד בבסיס שירו

״החריבו את מגדל בבל״, שבו הופך הדימוי הוויזואלי של המגדל למילים. המילים, על פי השיר, היו הלבנים שבנו את המגדל, ואחרי חורבן המגדל תופענה מילים חדשות שתבראנה עולם חדש.

המילים באו אל יוסף באו בלב המַאְפֵּלְיָה, במחנה הריכוז פלשוב בקרקוב, והוא רשם אותן בפולנית על נייר מבדלים של סיגריות שהנאצים השליכו, והחביא אותו בתחתית תיק האומנים שלו, שהכיל מכחולים, עטי קליגרפיה וצבעים. יואל נץ תרגם את השיר מפולנית לעברית.

השיר מיוסד על סיפור מגדל בבל שהפך למיתוס מכונן בתרבות. בבראשית יא כתוב שמלכתחילה היתה כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. האנשים התיישבו בבִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר ואמרו אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה. וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. אבל תכנית הבונים כשלה. אלהים ראה את העיר והמגדל שבנו בני האדם והענישם. הוא בלל את שפתם והפיצם עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ (בראשית יא 9-1).

בשיר מתרחש מעשה קסמים פואטי, והתמונה של מגדל עשוי מלבנים ששרפו אותן כדי להפכן לאבנים - הופכת למילים חדשות. הלבנים-מילים יצרו במציאות ״קולטורה של מילים״. תרבות של מילים ״ללא כיסוי״ שיצרה מגדל. ואז ״החריבו״ אותו. מי? סתם ולא פירש, ואף על פי כן נעדרי-השם נוכחים כאן מאד באילמותם האלימה.

הֶחְרִיבוּ אֶת מִגְדַּל בָּבֶל. קָרְסָה, נָפְלָה תַּחְתֶּיהָ

מַקוּלַטוּרָה שֶׁל מִלִּים, שְׁטָרוֹת לְלֹא כִּסּוּי.

מַהֲלֻמוֹת הַמַּכּוֹשִׁים נִפְּצוּ, הָרְסוּ

״הם״ החריבו במהלומות מכושים את המגדל, והלבנים שהרכיבו אותו, נפוצו לכל עבר.

לְבֵנִים לְכָל עֵבֶר נָפוֹצוּ, לֻבְּנוּ בְּשִׁקּוּי שִׂנְאַת תֹּפֶת

אבל מלאכתם של המהרסים מוכי שִׂנְאַת התֹּפֶת לא צלחה ונבראו השמים והארץ מחדש: השמש מפציעה, וחורשת תלמים באדמה. מה שלמעלה זורח, טורח על מה שלמטה. ואז בא יום של השתנות ותמורה - ״חַג הַחֲרָטָה, הַשִּׁכְחָה, הַחֶמְלָה״, והחלום המקורי של בוני המגדל מתגשם - נבראת הלשון המשותפת.

רַק אַחֲרֵי הֶחָרִישׁ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חָרְשָׁה,

יַעֲלִימוּ תְּלָמִים עֲקֵבוֹת מִן הַהֶרֶס,

וּבְעֶרֶב יוֹם חַג

הַהִשְׁתַּנּוּת וְהַתְּמוּרָה,

חַג הַחֲרָטָה, הַשִּׁכְחָה, הַחֶמְלָה –

הַחֲלוֹם יִתְגַּשֵּׁם אָז:

מַחְשָׁבוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל לָשׁוֹן מְשֻׁתֶּפֶת,

וְחַיִּים יִתְחַדְּשׁוּ מִן הָאֵפֶר.

השואה החריבה עולם, אבל ״חַיִּים יִתְחַדְּשׁוּ מִן הָאֵפֶר״. נשמת הבריאה החדשה תהיה הלשון המשותפת. כי הלשון, אצל באו היא התקוה והיא יסוד העולם.

* השיר המלא, עם תרגומו לאנגלית של פרופ׳ איתן מדיני, מצוי כאן.