יום רביעי, 2 בינואר 2013

על הוראה משמעותית: ראיון עם ד”ר ענבר גלילי-שכטר


ד"ר לאה מזור מראיינת את ד"ר ענבר גלילי-שכטר, מנהלת מכון ‘כרם’ להכשרת מורים 

ד"ר ענבר גלילי-שכטר
בציבור נשמעת שוב ושוב הטענה שסר חינם של מקצועות היהדות בחברה הישראלית בת ימינו. האם את מסכימה עם הטענה הזאת?
 הדבר נכון לגבי לימודי היהדות באוניברסיטאות, אולם במקביל יש פריחה חסרת תקדים של בתי מדרש פלורליסטים, מדרשות ומכינות קדם צבאיות, וגם בבתי הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים יש תנופה של לימודי יהדות. 
ארגון כי"ח, שמכון כרם שייך אליו, מקדם את לימודי היהדות בבתי הספר ובבתי מדרש לסטודנטים ולמגוון אוכלוסיות, עם דגש מיוחד על היבטים של צדק חברתי, ועל מורשת חכמי יהדות המזרח.

פריחתם של בתי המדרש החילוניים היא תופעה חברתית מעניינת. על איזה צורך הם עונים לדעתך?
אני מתרשמת שהם עונים על הצורך בלימוד רלבנטי ומשמעותי, שיש לו נגיעה לחיים של צעירים ישראלים היום. ברבים מבתי המדרש הללו, הנושאים החברתיים והערכיים הם מאוד מרכזיים.

אחת הרעות החולות במערכת החינוך בישראל היא פיצולה לזרמים. האם את סבורה שראוי לקרב בין החינוך הממלכתי לבין החינוך הממלכתי-דתי?
בעיני ניתן לקרב בין החינוך הממלכתי לממלכתי דתי, וראוי לעשות זאת. במכון כרם לומדים יחד סטודנטים דתיים וחילוניים, וגם צוות המורים כולל אנשים בעלי השקפות עולם ואורחות חיים יהודיים מגוונים. השונות וריבוי הדעות הופכים את לימודי היהדות וההומניסטיקה בכרם לפוריים. בשנים האחרונות גם מתקיים בכרם שיעור שעוסק בהוראת יהדות בגישה פלורליסטית, המכוון לפיתוח מורים לבתי ספר משותפים, אך גם לבתי ספר ממלכתיים, הכוללים בתוכם, בדרך כלל, אוכלוסיה מגוונת. 

אילו אתגרים את רואה בתפקידם של מורים היום? 
המודל של בית הספר כפי שהוא קיים היום ברוב המקומות, הוא מיושן, ולא נותן מענה לשינויים החברתיים, הטכנולוגיים והתרבותיים. אולם, עדיין לא נוצרו מודלים חלופיים, שיוכלו לתת מענה לכלל התלמידים. המשימה של המורים הוא לייצר הוראה משמעותית בתנאים הללו, ובאותו זמן, להיות שותפים לאתגר של הובלת שינויים במערכת החינוך.
 המציאות המשתנה לא הפכה את המורים למיותרים, אלא לחשובים יותר. תפקידם המרכזי של המורים, לדעתי, הוא לסייע לתלמידיהם לגבש את זהותם האישית, מתוך דיאלוג עם התרבות ועם סביבתם החברתית. המורה יכול להיות דמות משמעותית בהתפתחות תלמידיו אם הוא מתווך את הדיאלוג הזה, ובה בעת תומך בתלמידיו ומאתגר אותם. 
אני מקוה שאנחנו במכון כרם, מכשירים מורים שמסוגלים להתמודד עם האתגר הזה.

מהו ייחודו של מכון ‘כרם’ להכשרת מורים? במה הכשרת המורים בו שונה מזו שבמוסדות האחרים להכשרת מורים בישראל?
ייחודו של מכון כרם הוא קודם כל באווירה המיוחדת שבו. כשאני מראיינת מועמדים, אני שואלת אותם מדוע בחרו דווקא בכרם. בדרך כלל התשובות שאני מקבלת הן: "אני מחפשת מקום שאין בו ניכור", "רציתי ללמוד במקום שיראה אותי ויצמיח אותי", "כרם הוא מקום שמתייחס ברצינות להוראה ושיכשיר אותי באופן המקצועי ביותר להיות מורה", " רציתי להרחיב אופקים ולהיות אדם עשיר יותר". אני מאמינה שמכון כרם אכן נותן מענה לציפיות הללו, בזכות צוות המורים המצויין המלמד בו, המשלב מומחיות בתחומי היהדות, ההומניסטיקה והאומנויות, עם מקצועיות בתחום החינוך וההוראה; בגלל האווירה הביתית המאפיינת את כרם; בגלל היחס האישי לכל סטודנט, ובגלל האופי של הסטודנטים הלומדים בכרם.

ראו גם: המורה דוד כהן-צמח מדבר על המקרא והוראתו

אין תגובות:

פרסום תגובה