מן הכד אל המרשתת: "ככול הנגלה עת בעת" (סרך היחד ממערה 1 ח, טו)

ד"ר יונתן בן-דב, אוניברסיטת חיפה

עוד רבה הדרך

הזדמן לי השנה לקרוא פפירוסים ביוונית ממצרים העתיקה. האמת היא שרציתי לבדוק אם יש להם – לפפירולוגים – טריקים חדשים שאנחנו, חוקרי המגילות, איננו מכירים. ובכן... אין להם. הם מביטים בתמונות, משבצים את הפרגמנטים ומשחזרים את צורות האותיות בדיוק כמונו. להוציא הבדל אחד: כל קוראי הפפירוסים מצויידים בתמונות צבעוניות באיכות גבוהה, שניתן בקלות להזין אותם לפוטושופ ולעבד אותם במגוון אדיר של אפשרויות. השפע הזה נמצא באתרים כמו Duke Databank of Documentary Papyri (http://www.papyri.info) ואתרים רבים אחרים, מפוארים ומשופעים במידע, שלינקים אליהם מופיעים בעמוד הראשי של האתר הנ"ל. החוקר של מצרים הרומית ימצא באינטרנט חינם תמונות באיכות גבוהה, ולצידן גם כל הכלים הנחוצים לו למחקר. כך למשל, באתרים Perseus  ו TLG (בתשלום סביר דרך האוניברסיטה) הוא ימצא קונקורדנציה מקיפה ומשוכללת לכל הספרות הקלסית, וכן חיפוש במילון LSJ. באתרים אחרים יש שפע של מידע על כל פפירוס, כולל המקום המדויק שבו נמצא, הפפירוסים שנמצאו יחד איתו, תיארוך ורקע היסטורי, ביבליוגרפיה, וכמובן תעתיק של הטקסט, והכל בלחיצת כפתור. סמינרים לתלמידים מתקדמים בפפירולוגיה מתנהלים בחדר עם מקרן, שבו האתר מוצג על הקיר והכיתה מעצבת את הצילום כדי לקרוא טוב יותר את הקטעים.

האתרים הללו אינם זוכים לרייטינג גבוה. אני משער שפפירוס ממוצע אינו זוכה ליותר משניים-שלושה ביקורים בשנה. אבל כוחו של האתר הוא בהיקפו, שכן החוקר יודע כי כל המגוון של כתבים עתיקים עומד לרשותו, ועל הפרטים מצטרפים לאינדקס גדול העומד לרשות הכלל. מממני האתרים הללו הם מוסדות אקדמיים מובילים, מוזיאונים, ואקדמיות לאומיות למדע ברחבי העולם, שאינם מצפים דווקא להד ציבורי גדול, אלא מממנים את האתר לטובת המחקר. ככל שיצטברו יותר צילומים ומידע, כך המחקר הבא יהיה איכותי יותר.

מדוע נמנע מאיתנו הטוב הזה? למה רבים וטובים מידידי חוקרי המגילות עדיין כותבים את המהדורות – המצויינות – שלהם על סמך הדפסות ישנות של צילומים בשחור לבן? עד מתי נבחן את הטקסט לפי הצילומים המטושטשים שהודפסו בתוך הכרכים של DJD? יש סיבות רבות להבדלים בין תחומי הידע שהזכרנו, הנוגעים למשל לגודלו של קהל היעד, לאופיים של הגופים המחזיקים בזכויות, וגם לאופי הפרסום המחקרי  - החוקרים והמו"לים בכל תחום. השפע שהזכרנו אינו נחלה רק של הלימודים הקלסיים, שכן בשנים האחרונות אנו רואים הצלחה אדירה בדמות האתר המעולה של מפעל פרידברג לגניזה, המתחרה בהצלחה בכל אתר מידע אחר מכל תחום שהוא. הנה לכם ראייה שאפילו בלימודי היהדות זה אפשרי. ובכן, מתי נראה את התהליך הזה גם בחקר המגילות?

האתר החדש של צילומי המגילות, שהעמידה רשות העתיקות בשיתוף גוגל ותורמים גדולים אחרים – שחלקם (או כולם) נותרו אנונימיים - הוא צעד ראשון ומבורך בכיוון שהזכרנו. יש לשבח את מובילי הפרוייקט הזה, שהצליחו בתוך פרק זמן סביר להעמיד התחלה ראויה ומכובדת. לעת עתה האתר טוב בעיקר לפולקלור, ליחסי ציבור, או לשיעורי מבוא לתואר ראשון, ובזה כמובן אין להקל ראש. אבל, כפי שכתב עמנואל טוב כבר לפני, התועלת המחקרית האמיתית עוד טעונה עבודה רבה בהמשך. ראשית כל, יש להעלות לאתר את כל קטעי המגילות, כולל מערכת מוצלחת ונוחה למיספור וקיטלוג שלהם. (למשל: איזו כותרת יש להעניק לקטעים מס' 13-17 של המגילה 1Q29? יש מן החוקרים הסוברים שהם אינם שייכים יותר למגילה שאליה שובצו על-ידי המהדיר הראשון). אחר כך יש להעמיד לרשות הציבור, או למצער לרשות החוקרים המחוברים דרך אוניברסיטאות, שירכשו מינוי במחיר סביר,  גישה אל הכלים הטקסטואליים. למשל, שני המילונים החדשים ללשון המגילות, היוצאים בימים אלה לאור בדפוס בהוצאות יקרות בגרמניה. או לכל הפחות קונקורדנציה של המגילות. אף כי החוקרים הראשונים שיצרו את המשאבים האלה נזקקו למימון וקיבלו אותו מהוצאות מסחריות, זה הזמן להתבגר, להביא מימון מקרנות מדעיות שלא למטרת רווח, ולהעמיד את הנתונים חינם באתרי אינטרנט. ומה אחרי כן? – למשל, אולי מישהו יכתוב תוכנה שתאפשר לצרף קטעים זה לזה, ואפילו לחפש קטעים מתוך אלפי הפירורים שנותרו בארכיון ולנסות לצרפם זה לזה באופן אקראי, עד שיצא משהו. חוקרי המגילות יודעים עד כמה גדול כוחו של כל צירוף, ואפילו של אותיות בודדות, לשחזור של מגילות חשובות. מי יודע, אולי נמצא שם של מלך יווני נוסף בפשר נחום? ואולי יוצק אור על החיבור המסתורי "מדרש ספר משה", שנכתב בכתב סתרים במערה 4?

יישר כוחם של העושים במלאכה. כיוון שכולם מודעים היטב לשפע המידע הפוטנציאלי, נקווה שסוף סוף יבוא גואל למגילות: מן הכד אל המרשתת. על כגון אלה ניתן לומר, בלשון המגילות, "ככול הנגלה עת בעת".



ראו גם: 
פול סולומון, המגילות באתר אינטראקטיבי
עמנואל טוב, אינטרנט זה לא הכל
אדולפו רויטמן, כי מציון תצא תורה
רחל אליאור, על חשיבות המגילות
לאה מזור, המגילות לאינטרנט
גרשון ברין, אתר חדש של המגילות בנוסח דיגיטלי