הילה פולק, רפואה, הדסה עין כרם
 |
| הילה פולק |
סיפורי האימהות והשפחות בספר בראשית מציגים את העקרות כמשבר עמוק, שהוא הרבה מעבר לבעיה גופנית: היא מטלטלת את זהות האישה, את מקומה במשפחה ואת מעמד בני הזוג בקהילה. בעולם שבו המשכיות המשפחה תלויה בילדים, ובעיקר בבנים, חוסר פריון יוצר תחושת איום ממשי על העתיד. בתוך הלחץ הזה נולד פתרון קיצוני - גיוס גופה של אישה אחרת, השפחה, כדי שתלד במקומה של הגבירה ותבטיח את המשך השושלת, כפי שהוא מופיע בסיפורי שרה והגר, רחל ובלהה, ולאה וזלפה (בראשית טז; ל).
במקרה של שרה והגר, היוזמה להשתמש בשפחה כפתרון לעקרות אינה נכפית מבחוץ, אלא יוצאת משרה עצמה: ״ וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם, הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת בֹּא-נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה״ (בר׳ טז, ב). שרה מציעה את ההסדר, אברהם הוא זה שמבצע בפועל, והגר היא שנושאת את ההיריון, וכך נוצר מערך שבו גופה של השפחה מגויס לצורכי המשפחה, ולא לצרכים שלה. בסיפור הזה מתרחש דבר חריג: הגר, בניגוד לבלהה ולזלפה, מקבלת קול משלה. ההיריון משנה את תודעתה ואת יחסי הכוחות בינה לבין שרה - ״וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ״ (שם, ד) ושרה מגיבה בעינוי ובאלימות המובילים את הגר לברוח: ״וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ״ (שם, ו). דווקא דרך התגובה הקשה והבריחה נחשף שהגר איננה רק "רחם מושכר", אלא דמות שחווה השפלה, סבל ובחירה (גם אם מוגבלת) ובכך מתגלה גם המחיר האנושי הכבד של הפתרון המשפחתי-חברתי לעקרותה של שרה.
בסיפור רחל ובלהה חוזר הדפוס, אך ללא קול של השפחה עצמה. מצוקתה של רחל מנוסחת בקיצוניות: ״הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי״ (בר׳ ל, א), ומציעה את בלהה ליעקב באותה "נוסחה מוכרת": ״הִנֵּה אֲמָתִי בִּלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכָּי״ (שם, ג). בלהה אמנם יולדת שני בנים, אך היא נותרת שקוטה לחלוטין - רחל היא זו שנותנת שמות ומפרשת את האירועים: ״דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקוֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָן״ (שם, ו). כך מתחדדת מחיקת הסובייקטיביות של השפחה: גופה פועל כמכונה להבאת ילדים, אך הרגש, המשמעות והקול שייכים רק לגבירה.
המקרה של לאה וזלפה שונה באופיו. לאה אינה עקרה, אלא רק נעצרת מללדת לזמן מה, ומשתמשת בשפחתה כמהלך טקטי במאבק המתמשך עם רחל על אהבת יעקב ועל מעמדה במשפחה: ״וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה״ (בר׳ ל, ט). כאן השימוש בזלפה אינו נובע מצורך ביולוגי, אלא מתחרות נשית עזה על כוח, סטטוס והכרה, והשמות גד (״בָּא גָד [קרי, בגד - כתיב]״, שם יא) ואשר (״בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת״, שם יג) מבטאים ניצחון חברתי ושמחה של לאה. זלפה עצמה נשארת שקופה לחלוטין, ללא קול או סיפור אישי.
בשלושת המקרים נחשף דפוס עקבי אחד: גוף האישה (ובמיוחד גוף השפחה) נתפס כמשאב שניתן לגייס להבטחת המשכיות המשפחה, לפתרון מצוקה רגשית או לניהול מאבקי כוח פנימיים. האל נוכח בסיפורים כמי ש"פותח רחם"- ״וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ״ (בר׳ ל, כב). אך פעולתו מתממשת תמיד דרך גוף נשי שנתון לשליטה חברתית מלאה. המקרא אינו מסתיר את המחיר האנושי: הוא מציג בגלוי אלימות, קנאה, שתיקה וסבל, גם אם אינו שופט אותם במפורש.
חשוב לציין שהקריאה כאן היא קריאה ביקורתית־פמיניסטית במקרא, ששונה מן האופן שבו המסורת המדרשית שנוצרה מאוחר יותר מציגה את הדמויות. בעוד שהטקסט עצמו מדגיש את שתיקתן המוחלטת של בלהה וזלפה ואת סבלה הקשה של הגר תחת ידה של שרה, מדרשים שונים מבקשים להעלות את מעמדן של השפחות כאמהות לשבטי ישראל.
לסיכום, פתרון העקרות באמצעות אישה חליפית במקרא אכן יוצר חיים ומבטיח המשכיות, אך חושף בו זמנית מערכת יחסים מורכבת של כוח, מגדר ושליטה על גוף האישה. השפחה, שזוכה לעיתים לרגע קצר של משמעות או קול, נושאת בסופו של דבר את המחיר הרגשי והחברתי הכבד ביותר.
הסיפורים הללו אינם רק תיעוד של עולם עתיק, אלא הזמנה לחשיבה ביקורתית על נושאי פריון, הסכמה וזכויות נשים. בפונדקאות העכשווית, הפונדקאית נושאת סיכונים רפואיים כמו רעלת הריון, דימומים וסיבוכי IVF, לצד טראומה נפשית מהפרידה מהתינוק לאחר תשעה חודשי קשר גופני. "החפצת גוף כאיבר להשכרה" מעצימה פערי כוח כלכליים ומעלה שאלות על הסכמה חופשית אמיתית.
הזמנה לחשיבה:
האם השפחה במקרא היא סובייקט או אמצעי?
מי שולט בגוף האשה בסיפורים הללו?
האם פתרון העקרות מצדיק את המחיר האנושי?
מה ההבדל בין פתרון לעקרות לבין מאבק על כוח ומעמד?
אילו שאלות אתיות הסיפורים הללו מעלים גם היום?
לקריאה נוספת
Ackerman, Susan. "The Matriarchs of Genesis: Seven Women, Five Views." BibleInterp, 2010.
Schneider, Tammi J. "Reconciling Hagar and Sarah: Feminist Midrash and National Conflict." TheTorah.com, 2019.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. היא תפורסם אחרי אישורה.