ממצאים מתעלת ניקוז בירושלים של ימי בית שני

רשות העתיקות במימון עיר דוד מנהלת חפירה בתעלת הניקוז שעברה מתחת לרחוב המרכזי של ירושלים בימי בית שני.

ממצאים שהתגלו בתעלת הניקוז. צילום אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

בתעלה המרכזית התגלו שכבות סחף שמילאו אותה כמעט עד מחצית גובהה (עדות להזנחה בתזוקה שלה). נשטפו אליה עצמים שהיו מעל הרחוב המרכזי של ירושלים, והם נשארו שמורים בין דפנותיה: בקבוקון זכוכית שלם, חרצני ענבים, קליפות ביצים ועוד. 

בשכבות העליונות של אדמת הסחף התגלו נרות חרס שלמים המתוארכים לשלהי ימי הבית השני. שרידי הפיח שהשתמרו על שפתם נותרו כסימן לאש שבערה בהם. מספר מטרים דרומית למקום בו נחשפו נרות השמן, התגלתה לפני מספר שנים, בחפירה שניהל אלי שוקרון במקום, חרב רומית בתוך נדן מעור, ונבחנת האפשרות שבדומה לחרב גם נרות השמן נישאו בידיהם של מורדים שמצאו מסתור בתעלה.

ככל שהעמיקו החופרים בשכבות הסחף, הלכו ונחשפו בפניהם שלל ממצאים המעידים על הפאר והעושר של ירושלים בימי הבית השני בשנים בהן הייתה העיר הומה: כבר בחפירה הידנית על-ידי צוות הפועלים המיומן בהובלתו של ניסים מזרחי, נמצאו כלים שלמים, ובהם בקבוקוני בושם ושמנים יקרים, מרביתם מחרס, ולצידם בקבוקון זכוכית עדין שבאורח פלא השתמר כמעט ללא פגע.

בחינתם הראשונית של מכלולי כלי החרס והזכוכית, שנערכה על-ידי ד"ר יעל גורין -רוזן וד"ר שולמית טרם, הצביעה על ריכוז מגוון עשיר במיוחד של סוגי כלים, חלקם נדירים.

"המגוון הגדול של הכלים שנאגר בתעלת הניקוז, יכול להפגיש אותנו עם סרוויס הכלים המלא של תושבי ירושלים. בניגוד לסט מצומצם יותר של כלים שמצופה לרוב למצוא בחפירה של מטבח ביתי בודד, התנקזו אל התעלה כלים מבתים ומרחובות שונים וכך התקבל ייצוג של כל מה שהיה לרוכלי העיר להציע"- מסבירה ד"ר זילברשטיין.

לאור הפוטנציאל הטמון בשכבות שהצטברו בתעלה, נשמרו כל שקי העפר שנחפרו ונשלחו לאתר סינון העפר בגן הלאומי עמק צורים. לצד גילויים של מטבעות וחרוזים ססגוניים, תרומתו העיקרית של מפעל הסינון הגיעה מכיוון לא צפוי, עם גילויים של שרידי מזון שסייעו לחוקרים לגלות כמה מסודות המטבח היהודי: חרצני גפן, גרעיני דגנים, עצמות דגים ואף קליפות ביצים, כל אלה, שופכים אור על התפריט של תושבי ירושלים בימיה התוססים של העיר. עושר הממצא האורגני הביא לעריכתן של בדיקות מעבדה מגוונות במטרה לבחון את קיומם של השרידים שאינם נראים לעין. כבר בבדיקה ראשונית שערכו ויטאלי סטרמן וד״ר יותם אשר מרשות העתיקות, ניתן היה להבחין בפער שבין שכבות הפעילות החיה של העיר, לבין השכבות שהצטברו אחרונות. ככל שמתקרבים אל שכבות מאחרית ימיה של העיר - יש פחות ופחות עדויות לממצאים אנושיים, ומתקבלת תמונת הדעיכה של המיית העיר״, מוסיפה ד"ר זילברשטיין.