סוף המסה, סוף המסע
״אֵיכה אשָׂא לבדי״ — - דברים א', י״ב
דּוֹר חָדָשׁ, בַּמַּחֲזֶה, בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וָעֶד.
עֵינַי הֶעָנָו. נִגְלֶה הָאִישׁ בְּרֶגַע הָאֱמֶת.
קוֹלוֹ חוֹצֵב צַוָּאָה, מְתַנֶּה, מִשְׁתַּנֵּק:
״נָשָׂאתִי אֶתְכֶם כָּל הַדּוֹר
כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק.
נִשְׁמָתִי דָּוָה, הִנֵּה הָאָרֶץ הַטּוֹבָה״.
חֲרִישִׁית אַנְחָתוֹ, מִמַּסָּה וּמְרִיבָה.
״זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ, לֹא יָדַעְנוּ מֶה
הָיָה לוֹ״. הָאֹהֶל רוֹעֵד, קוֹלו מוֹעֵד.
מַבָּטוֹ יַעֲנֶה לְעָנָן, נוֹאָשׁ אֶל הָאֵשׁ,
לִנְבוֹ חַיָּיו, לִרְאוֹת אֶרֶץ יְבַקֵּשׁ.
אָב הָיָה לָהֶם, הַנְּשָׁמָה, הַכֹּל.
אֵיכָה יִשָּׂא לְבַדּוֹ, לוּחַ שָׁבוּר עֵדוֹ:
״הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה,
מַדּוּעַ נִגְזַר עָלַי לִסְבֹּל״.
בַּפִּסְגָּה נִצָּב, מִנֶּגֶד, נֹגַהּ הִלָּה עוֹרֶגֶת.
לְמַעֲנָם קָרְנוּ פָּנָיו: ״לֹא אִישׁ דְּבָרִים״.
יָדָיו שְׂרוּטוֹת, זִיעַ נוֹשֵׂא שְׁבָרִים.
לָעַד יֵחָקֵק בְּאוֹתָם דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב:
״אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ״.
אֻמָּה זָלְגָה לְגֵווֹ, יִצְעַד שְׁבוּר לְבָבוֹ.
עֵת שַׁחַר הִפְצִיעַ הוֹד הַכְּתֹבֶת זי״ע.
בָּרוּךְ דַּיָּן, זִיו הַמֵּת, אֹהֶל דּוֹמֵעַ וְעֵד.
מתוך: הרצל חקק, השיר שלא שרו מעולם, הוצאת שלהבת ירושלים, תשפ״ג 2023
* לגבי הציור: מהי נקודת המבט של קופינג? האם הוא מציג את משה כגיבור או כדמות מורכבת? מהו המסר העיקרי של הציור? מה קופינג רוצה להעביר לצופה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.