ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
מעשה בטבעת שהפכה למצית סיגריות מצופה זהב
 |
| הציור יצירה של imagin 3 |
ארונות הם לא רהיטים כאלה תמימים. לא ולא. הם יצורים ערמומיים עם פינות עלומות שבולעות לתוכן חפצים שכוחי-אל עד שלא נודע כי באו אל קרבן. אבל יום אחד הגעתי לפינה כזאת ומצאתי אותו: מצית סיגריות מצופה זהב שישן שם שנת ישרים. ואיך הגיע אלינו מצית סיגריות מצופה זהב ואנחנו בכלל לא מעשנים? את הסיפור המוזר שמעתי מבעלי אהובי מחמל נפשי.
בהיותנו צעירים שרר במקומותינו מיתון עמוק ועבודות אין. אני התפרנסתי ממלגות ועבודה כעוזרת מחקר ובעלי אהובי מחמל נפשי מצא עבודה בשכר התחלתי במוסד גדול שניצל את המצוקה לגיוס צעירים לשורותיו. שלל מקורותינו הפיננסים הספיק ללחם צר ומים לחץ, אבל היינו מאושרים.
יום אחד בעלי אהובי מחמל נפשי הבחין בפרברי העיר בדלת ברזל שכיסתה על פתח שלצידו פעמון. מחלונית זעירה היתה מתבוננת במצלצל עין זהירה וחשדנית, ואם נחה דעתה היתה הדלת נפתחת. אנשים סיפרו לו שמאחורי דלת הברזל ישנה חנות תכשיטים מופלאה.
בתמימותו כי רבה החליט בעלי אהובי מחמל נפשי לרכוש לי שם מתנת יום הולדת, וראה זה פלא הוא מצא אותה - טבעת יפיפיה, ובמחיר סביר ממש! כל עובדי החנות התקבצו סביבו והחמיאו לו על טוב טעמו, ארזו לו את הטבעת בקופסא וצירפו לה תעודה שגם העידה על מחירה. בדרכו הביתה שמח על הנס הכלכלי שארע לו, עצר בשולי הדרך להתבונן בטבעת הפלא, ואז התגלתה לו הטעות. המחיר האמיתי היה בן 4 ספרות ולא 3 (טעות באפס..) ובכלל לא בלירות אלא בדולרים. מבוהל שם פעמיו לדלת הברזל כדי להחזיר את הטבעת, אך מפאת השעה המאוחרת היא נותרה דוממת. למחרת, בתום יום עמלו שם אליה שנית את פעמיו, והפעם היא נפתחה בזריזות. האנשים היו כל כך נרגשים ואסירי תודה על החזרת הטבעת (אלפי לירות לא הולכות ברגל כמאמר המשל הקדמוני) עד שכתבו לו תעודת הוקרה והעניקו לו במתנה מצית סיגריות מצופה זהב.
היתה זו מתנת יום ההולדת המופלאה ביותר בחיי, אף שאנחנו בכלל לא מעשנים. וגם... היא התאימה בדיוק לתקציב שלנו...
ספור חמוד מעורר אמפתיה לזוג הצעי בראשית דרכו, מזכיר את ספור השרשרת של או הנרי- אולי? כתוב בתמציתיות עד להגעה לפואנטה. נעים לקריאה!
השבמחק