יום שישי, 30 במרץ 2018

מצוות של אמצעי ומצווה של עיקר: וינייטת הזיכרון וחשבון הנפש


יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

להפוך את הזכרון להווה נמשך
הזיכרון הוא דינאמי כי הוא תלוי בזוכר

יום שישי, 23 במרץ 2018

בסוד ארכיטקטורת הזיכרון: וינייטת כל ימי חייך


יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


יציאת מצרים וקידוש החירות

יום רביעי, 21 במרץ 2018

יש אררט מתחת למים


יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

יֵשׁ אֲרָרָט מִתַּחַת לַמַּיִם.

יום שלישי, 20 במרץ 2018

נוסעת בזמן


פרופ׳ עדנה אפק, משוררת

נוסעת בזמן מכאן לשם

יום חמישי, 15 במרץ 2018

מגילת 4Q274 ו-לוח ממגילת 4Q418 חוכמת רז נהיה (ד) מקומראן נחשפות עתה לראשונה לציבור




שימור המגילות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות


היום נחשפות לראשונה לציבור שתיים ממגילות מדבר יהודה.  

יום שלישי, 13 במרץ 2018

"ארמי אובד אבי" מיהו הארמי ומיהו האב ב"מקרא ביכורים"?

פרופ’ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית



בדברים כו, א-יא מתואר בפירוט טקס הבאת הביכורים אל המקדש: על כל חקלאי לקחת "מראשית פרי האדמה", להניחו בטנא ולהביא אותו "אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם". את הטנא עליו להניח לפני המזבח ולומר קטע קצר המכונה במסורת בשם "מקרא ביכורים" (משנה סוטה ז, ג), קטע הידוע ומוכר גם מציטוט ארבעת פסוקיו הראשונים (פסוקים ה-ח) בהגדה של פסח. בקטע זה מספר מביא הביכורים בקיצור ובדילוגין את תולדות עם ישראל החל מן הירידה למצרים, המשך ביציאה ממנה והכניסה לארץ ישראל, וכלה בהצהרה "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי, ה'". 

יום שני, 12 במרץ 2018

פסח וליל הסדר של עין חרוד

סמדר כרמי-גיברמן, מוסיקאית: נגנית פסנתר ועוגב, מורה ומרצה, מנצחת מקהלה

סמדר כרמי-גיברמן מנגנת בליל הסדר בעין-חרוד כבר למעלה מ-60 שנה!

ליל הסדר בקיבוץ עין חרוד הוא גולת הכותרת של כל החגים, עם מסורת ארוכת שנים, שהתגבשה לאיטה במשך למעלה מתשעים שנותיה בעמק.

יום ראשון, 11 במרץ 2018

הבזקים מחיי היהודים בצפון אמריקה בתקופה הקולוניאלית ובראשית הרפובליקה עם דגש על חג הפסח


הדה רכניץ, מרצה וחוקרת בנושאים אמריקאיים



במהלך מלחמת האזרחים היו חג הפסח והמצות
מרכיב חשוב בהווייתם של החיילים היהודיים משני צידי המתרס

יום רביעי, 7 במרץ 2018

קולן של נשים מקראיות מהדהד ביצירות ישראליות עכשוויות



ציור: יורם לילך, אקריליק על בד 50 & 70 ס"


המשורר, משה שפריר, כתב כך:

הַתָּנָ"ךְ הוּא, לְלֹא-סָפֵק, קָנוֹן פַּטְרִיאַרְכָלִי,

הַמִּתְיַחֵס לְנָשִׁים, בְּרֹב הַמִּקְרִים, כְּאֶל גּוֹרֵם נָחוּת,

אַךְ יֵשׁ בּוֹ גַּם גָּוֶן וְצִבְיוֹן תֵּאַטְרָלִי,

כִּי יֵשׁ בּוֹ דְּרָמוֹת וּטְרָגֶדְיוֹת לֹא-מְעַטּוֹת,

שֶׁבָּהֶן נוֹטְלוֹת חֵלֶק נִכְבָּד נָשִׁים רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת.

יום שלישי, 6 במרץ 2018

תנ״ך וספרות - לימוד בשני קולות


אשרה דואק, מורה למדעים בבית הספר הפתוח בחיפה
פרופ׳ עדנה אפק, משוררת ואשת חינוך


הגדה ייחודית לפסח: הגדת בוסידן

מה נשתנה, הגדת בוסידן

יום ראשון, 4 במרץ 2018

בספור על בת יפתח לא היה איל, רק מאכלת מתהפכת


שלומית כהן-אסיף, משוררת ומספרת*


אַבָּא יִפְתָּח דָּהַר עַל סוּס בֶּהָרִים
בַּת יִפְתָּח

בת יפתח במסורת המקראית ובספרות החיצונית

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית