הקדמה למגילת אסתר

זאב קינן, מנהל הוצאת הספרים ׳מוסד ביאליק׳

ציור: Gemini

הקדמה

נהר שוצף של צבעים בוהקים, קולות וצלילים, הדר ופאר, עשרות מדינות המלך, מאות ימי המשתאות; חור כרפס ותכלת, אחוז בחבלי בוץ וארגמן מסתחררים לפנינו בעלילה נפתלת, שכמו רכבת הרים תלולה הופכת את העלילה מקצה אל קצה, מראשית המגילה ועד אחריתה.

מגילת אסתר היא היחידה בין המגילות בתנ"ך שחובה הלכתית לקרוא אותה, ואף הוקדשו לה חלקים נכבדים במשנה במסכת שנקראת בשמה, "מגילה". מסכת סופרים (משלהי תקופת התלמוד) מעידה שבימי ר' מאיר נהגו העם לקרוא מחצית מן המגילה במוצאי השבת הראשונה בחודש אדר, ואת המחצית השנייה, מ"בלילה ההוא", במוצאי השבת הבאה. מנהג זה מעיד על התחבבותה של המגילה על העם בזכות סיפורה המושך את הלב, ואולי גם בזכות התרוממות הרוח שחשו הקוראים עם הישועה והניצחון בסיום המגילה.

על פתיחות בתנ״ך, על המשכיות ועל תקווה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית 

כי יש תקווה

 

במקרא יש פתיחוֹת הרבה. פתיחות לסיפורים ולדברי שיר, פתיחות לנבואות ולגופי חוקים, פתיחות לרשימות ולקבצי חכמה, וכן הלאה וכן הלאה. פתיחות הרבה יש במקרא ולכל אחת מהן רוח ונשמה משל עצמה. אבל מה צורך יש בפתיחות הללו? מה צורך יש בפתיחות בכלל? 

פתיחות הן צורך קיומי לטקסטים. כמו שצמח זקוק לחרקים כדי שיאבקוהו ויאפשרו את המשכיותו הביולוגית כך טקסט זקוק לקוראים כדי שימשיכו את חייו הספרותיים. הצמח, המשולל ניידות, שולח לאוויר מלכודות אהבה בדמות פרחים, שבצבעיהם המרהיבים, בצורתם, בריחם ובטעמם, מושכים אליו את החרקים הניידים; והטקסט הכתוב, שהוא נתון וקבוע, מצמיח מלכודות צוף בדמות פתיחות, שנועדו לפתות את הקוראים המזדמנים להכנס לעולמו ולהפרותו. שכן הטקסט נעור לחיים רק כשיש קורא הבא אליו ומביא אליו מעצמו: מנסיון חייו, מתקוותיו, מפחדיו, מידיעותיו על העולם, וממושגי זמנו ומקומו. תהליך הקריאה הוא דיאלוג אינטימי המתפתח בין הטקסט לבין הקוראים בו, ותפקיד הפתיחה להבטיח שניצני הדיאלוג שהציצו עם המפגש הראשון עם הטקסט, יתפתחו למפגש של ממש בין עולמו של הקורא לבין עולמו של הטקסט. יוצא מזה שהרבה תלוי בפתיחה. בכוחה לחרוץ את גורלו של הטקסט לחסד או לשבט, לחיים ספרותיים או לקיום נמושי בתהומות הנשייה.

על פורים ועל מגילת אסתר: מאמרים בבלוג

סבינה סעד, ונהפוך הוא

לקט הגות, ספרות ושירה על פורים ועל מגילת אסתר

ד״ר אורית אבינרי, מי את אסתר? שייכת? זרה?
פרופ' רחל אליאור: פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות
ד"ר שלמה בכר, קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר

ד"ר שלמה בכר, הסתרה במגילת אסתר
שולה ברנע, השתוללות לפורים

פרופ׳ גלעד ברעלי, מרדכי המן ועמלק
פרופ׳ יונתן גרוסמן, אסתר - מגילת סתרים
פרופ' יהושע גתי, מגילת אסתר - המניפסט הציוני הגדול
עדינה הכהן-זבלוקי, סיפורו של אלאדין וסיפורם של מרדכי ואסתר
פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר
הרצל ובלפור חקק, המאבק על הזהות היהודית: מה מסתתר במגילת אסתר
פרופ' עמנואל טוב, מגילות אסתר אחרות (ביוונית)
ליקה טוב, איורי המגילה

יצחק מאיר, תחפושת של פלדה על עוצמה מחלידה: עוד מבט על פורים
יצחק מאיר, מרדכי ואסתר, אימיגרנטים יהודים בשושן הבירה: פנטזיה פרשנית לפורים
יצחק מאיר, המן היה זריז וידע לעוץ למלך מה שהמלך אהב לשמוע - פנטזיה פרשנית לחג הפורים
יצחק מאיר, גוססת אף על פי שהיא תוססת למראה: על פורים

ד"ר לאה מזור, מה בין 'שושן הבירה' לשושן כבירה? 

נהרדעה, ימי פורים ושאול המלך
סבינה סעד, זכרונות מחג הפורים - כתובים על ניירות אריזה של הדרים
פרופ' שלום צבר, פורים, חינוך, וילדים בחברה היהודית בימי הביניים
זאב קינן, מגילת מרדכי ומגילת בעז
פרופ׳ יעל שמש, פרנואיד ונרקיסיסט על ספת הפסיכיאטר: על ספרו של עזגד גולד, מגילת אחשוורוש

את כולם נישקתי: שירים

את כולם נישקתי

שירים חדשים מאת טובי סופר: "פרידות קטנות", "במעלית", "את כולם נישקתי", "חלמתי על פרח שציירה לי אמי", "דודה דייזי חוצה את רחוב ביאליק", "במרכז המסחרי", "פו בתל אביב", ["היה בוקר אחד"]

פְּרִידוֹת קְטַנּוֹת / טוּבִי סוֹפֵר

לליאורה

פְּרִידוֹת קְטַנּוֹת שׁוֹבְרוֹת אֶת לִבִּי
בַּמִּסְדְּרוֹן, בַּיְּצִיאָה מִן הַמַּעֲלִית
אֲנָשִׁים אוֹמְרִים
לִי
לֹא נִתְרָאֶה שׁוּב בְּקָרוֹב,
אָז, בּוֹא, תֵּן חִבּוּק,
כִּי
אֲנִי עוֹקֵר וְלֹא חוֹזֵר
אֲנִי מַעֲדִיפָה לַעֲבֹד מֵהַבַּיִת
אִשְׁתִּי רוֹצָה שֶׁנַּחְזֹר לַקִּבּוּץ
אֲנִי מִתְגָּרֶשֶׁת
הָאֲנָשִׁים כָּאן קָשִׁים
חַיַּי מְדַשְׁדְּשִׁים
אֲנִי עֲדַיִן צְעִירָה
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר

התמודדות הגיבורה עם חוויית המשבר ביצירותיהן של דבורה בארון, דורית רביניאן, ודורית זילברמן

עדי אביטל-רוזין, סופרת, חוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל של אגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

מֵאִי-שְׁפִיּוּת לְאִי שֶׁל שְׁפִיּוּת

תמורות בהתמודדות הגיבורה עם חוויית המשבר ב-"כְּרִיתוּת" של דבורה בארון, ב-"החתונות שלנו" מאת דורית רביניאן, והחידוש שמציעה דורית זילברמן ב-"תלוי איך מספרים".

"בתקופתנו לא ניתן להגדיר פרקטיקה נשית של כתיבה, ואי אפשריּוֹת זו תשתמר משום שלעולם לא נוכל לתאר את הפרקטיקה הזו כתיאוריה, לסגור אותה, לקודד אותה, אך אין פירושו שהיא אינה קיימת.."

עם הַנָּחָתָם על שולחן הדיונים של שני המושגים "ספרות נשים" ו-"כתיבה נשית", ישנה נטייה לסבור שהם עוסקים בחוויה הנשית וייצוגה, ככזו שרק אישה מסוגלת לכתוב על אודותיה, משום שרק אישה מסוגלת לתאר את המסע שלה, שקשיי  הלידה, תלאות האימהות ועניינים נשיים אחרים נמנים עליו.

שמשון שמשון חסר האון

שולה ברנע, משוררת, לשונאית ויוצרת

ציור ChatGPT

וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן בַּדֶּרֶךְ

וְהִנֵּה נַעֲרָה לְפָנָיו

יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה

וִיחַשֵּׁק בָּהּ עַד מְאֹד

וְיָבוֹא אֶל חֲדָרֶיהָ

וְיִגְבַּר עָלָיו יִצְרוֹ עַד כִּי יְדָעָהּ

וְיִפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינָיו-הַכֵּיצַד הִסְכִּימָה,

אין אחד שלא מכיר את הסיפור על תמי בוזגלו בתו היפה של מסעוד

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל.

ציור ChatGPT

הַסִּפּוּר עַל תָּמִי הַיָּפָה

מוקדש לך, אווה אבגי-טוטאי, על כל הטוב שאת מביאה לעולם.

אין אחד שלא מכיר את הסיפור על תמי בוזגלו, בתו היפה של מסעוד, איש תמים וירא שמיים, שכבר בְּשִׁבְתּוֹ במרוקו נטרד מחיקו של המזל, שכן, תמיד חיפש עבודה וחי בדוחק רב, אלא שלמרבה הפלא, באישון לילה בחורף 1958, תְּבָּארְכְּאַלְלָה (ברוך השם) התהפך מזלו בארץ הקודש והוא הרוויח ליריבו במשחק קלפים את החנות הערבית הפינתית בשוק הישן שבשכונת מגדל באשקלון, לא רחוק מהמפעל הגדול לייצור קרח, שמאז שהוקם, אלפי יונים בָּנוּ באין מפריע את קִנָּן בֵּינוֹת לרעפי גגותיו המדורגים. 

דמנו נשפך בשמיני עצרת תשפ״ד לאט כמו בגזרות ת"ח ות"ט

 בלפור חקק, משורר

דמנו נשפך לאט בגזרות ת"ח ות"ט 

ציור: AI

לירדן ביבס, ששכל את שירי, כפיר ואריאל הי"ד

דָּמֵנוּ נִשְׁפַּךְ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת תַּשְׁפָּ"ד

אַךְ כְּכָל שֶׁחָלְפוּ הַיָּמִים 

נִשְׁפַּךְ הַדָּם לְאַט כְּמוֹ בִּגְזֵרוֹת תַ"ח וְתַ"ט.

כְּשֶׁהִגִּיעָה הַגְּזֵרָה הָרָעָה

רָאִינוּ אֶת שִׁירִי בִּיבָס

כָּאן בְּאַדְמָתֵנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

מְבֹעֶתֶת בִּשְׂדֵה דָּמִים

עִם בָּנֶיהָ כְּפִיר וַאֲרִיאֵל.

יהי אור. נכתב לזכר כפיר אריאל ושירי ביבס

 גוסטבו לונסון, איש מקרא ומחנך. יוזם פרוייקטים חינוכיים לנוער יהודי מהתפוצות 

לזכר כפיר, אריאל ושירי ביבס הי״ד ובתקווה לשובם של כל החטופים

יְהִי אוֹר

עֶרֶב יוֹרֵד עַל הַשְּׁכוּנָה 

עֵין צוֹפִיָּה מִבַּעַד לַמִּרְפֶּסֶת,

עֲנָפִים נוֹטְפִים דִּמְעָה, 

כְּאֵם הַמְּבַכָּה עַל בָּנֶיהָ.

פרופ׳ דבורה גילולה כלת פרס ישראל בתחום ספרות, שירה ותרגום לעברית לשנת תשפ"ה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ברכות מקרב לב לחוקרת הדגולה, החכמה והפוריה, פרופ׳ דבורה גילולה על קבלת פרס ישראל בתחום ספרות, שירה ותרגום לעברית לשנת תשפ״ה!

 

"תהילה היא הצל של המידות הטובות, היא מלווה אותן גם שלא ברצונן" 

(מכתב ללוקיליוס בתרגומה).

הנה טעימות קטנות בבלוג הזה מהחכמה שהיא שהביאה לעולם:
פלוטרכוס: חיי אישים: ליקורגוס ונומה, תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירושים דבורה גילולה, ירושלים 2016, 106 עמודים

דבורה גילולה על ספרה: פלוטרכוס, חיי אישים: אלכסנדר וקיסר

פיגמליון של ברנרד שאו בתרגום חדש של פרופ׳ דבורה גילולה

מנס ציונה ועד צרעה ואשתאול: על שמות מקומות על מפת הארץ שנשאבו מן המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 מנס ציונה ועד צרעה ואשתאול: על שמות מקומות על מפת הארץ שנשאבו מן המקרא 

פתיח

למקרא שם המאמר צצים מיד במוחנו שמות מקומות מקראיים על מפת מדינת ישראל. אשקלון למשל, ראש פינה למשל. ועם השמות צצות השאלות: מהו בכלל שם מקראי? האם הוא החייאה של שם מקום מתקופת המקרא, כמו אשקלון, או שם פיוטי שרק שאב את השראתו מהמקרא, כמו ראש פינה (תהלים קיח 22) ולא היה קודם לכן שם מקום. האם השמות המקראיים ניתנו רק ליישובים או גם לחבלי ארץ ולעצמים גאוגרפיים? האם השמות המקראיים ניתנו באופן ספונטני או היו חלק ממדיניות מכוונת? אם כן, מתי וכיצד היא תוכננה ובוצעה. והעיקר, מהן המשמעויות התרבותיות, הלאומיות וההסטוריות של השמות המקראיים על מפת הארץ. חיבור זה מוקדש לשאלות אלה.

"נצח ישראל": תערוכה ארכאולוגית בנתב"ג

"נצח ישראל" היא תערוכה חדשה אשר נחנכה היום (12.2.2025) בשדרות הנוסעים היוצאים בטרמינל 3 של נמל התעופה בן-גוריון ותוצג בו עד סוף שנת 2025.

פסלונים מתקופת בית ראשון. צילום: אמיל אלג׳ם רשות העתיקות

בנגב נחשף קבר ובו שרידי המעידים על שיירות סוחרים

בחפירה של רשות העתיקות בנגב נחשפו קברים ועצמים שונים המעידים על שייכותם לשיירות סוחרים שעברו שם, מתימן, מפניקיה וממצרים. לצד הנקברים הוטמנו פריטים רבים, בהם גם ראשי חץ מתימן. השיירות סחרו כנראה בבשמי מור ולבונה, ואולי גם בנשים.

קמעות חרפושית בסגנון מצרי עם השפעות תרבויות נוספות שנמצאו באתר
 ומעידים על מפגש בין עמים שונים. צילום: אמיל אלג'ם

על דבורים ואנשים - ספרה של מור קדישזון

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

מור קדישזון, טיול בכוורת: מבט קוסמולוגי על דבורים ואנשים, הוצאת מאגנס, ירושלים 2024, 324 עמודים

כשאתם שומעים את המילה ׳דבורים׳ מהי המחשבה הראשונה העולה בדעתכם? "בעיית הדבורים העולמית״? הפאניקה שאוחזת בעולם עקב סכנת ההיעלמות של דבורי הדבש? ברור! וזו נקודת המוצא של ספרה של מור קדישזון המונח עתה לפנינו - טיול בכוורת: מבט קוסמולוגי על דבורים ואנשים.

תרגום מוער לאנגלית של הנוסח השומרוני של התורה מאת משה פלורנטין ואברהם טל

הופיע תרגום שלם לאנגלית של הנוסח השומרוני של התורה מאת משה פלורנטין ואברהם טל. הספר כולל 1126 עמודים של טקסט עם טבלאות וביבליוגרפיה מקיפה. הספר מצביע על ההבדלים המהותיים שבין התורה השומרונית לבין נוסח המסורה.

 הספר ניתן לקריאה חופשית במרשתת.

על השואה - לקט דברי הגות ושירה

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סבינה סעד, אור הנר

להלן אוסף של דברי הגות, ספרות, שירה ואומנות על השואה שהתפרסמו בבלוג זה. 

למה קראו למקום קבורתה - אלון בכות? שיר

ד״ר דן אלבו, משורר והיסטוריון

אַלּוֹן בָּכוּת (בר׳ לה, ח)

למה קראו למקום קבורתה אלון בכות? 

לָמָּה הִגְדִּילוּ עַל דְּבוֹרָה מֵיְנֶקֶת רִבְקָה בְּכִי וּמִסְפֵּד

וְקָרְאוּ לִמְקוֹם קְבוּרָתָהּ אַלּוֹן בָּכוּת?

בָּכוּ לָהּ עַל שִׁפְעָהּ וְטוּבָהּ

שֶׁמִּפְּאַת גִּילָהּ הַמֻּפְלָג 

לֹא יָכְלוּ הַבְּרִיּוֹת לִגְמֹל לָהּ עַל כָּל חֲסָדֶיהָ,

וְרַב בִּכְיָן כְּיִתְרוֹת הַחֶסֶד הַכַּבִּירוֹת שֶׁהוֹתִירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. 

מכתב לברל [כצנלסון] איש הרוח והמעשה

אוריאל בן עמי, מרצה לתולדות הארץ ותנ"ך. סופר, משורר ואיש תקשורת

מכתב לברל

ברל כצנלסון 1944-1887
הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, ממנהיגיה של תנועת העבודה בארץ ישראל, ממקימי מוסדות ההסתדרות, עורך העתון ׳דבר׳ משנת 1925 עד פטירתו, מחבר תפילת ׳יזכור׳ לזכר חללי מערכות ישראל.

ברל כצנלסון

אני כותב אליך ברל. אף שאתה מת מזה שמונים שנה. אינך מכיר אותי כמובן. נפטרת ארבע שנים לפני הקמת מדינת ישראל ו-11 שנים לפני הולדתי שלי. אני מכנה אותך "ברל" ולא בשמך המלא "ברל כצנלסון" – כי כך כינו אותך כולם, בשמך הפרטי. שם של איש שהוא שם דבר. בעוד ראשי הציונות ואישים נישאים נקראו בשם משפחתם: "הרצל", "בן גוריון", "אשכול", אתה נקראת "ברל". אפילו אניטה שפירא שחיברה את הביוגרפיה שלך בחרה בשם ״ברל״ ככותרת סיפרה (ברל: ביוגרפיה, עם עובד, תל אביב 1980; הדפסה חדשה ובה מבוא ׳ברל מקץ עשרים שנה׳, עם עובד, תל אביב 2000).

מחקר חדש: מבנה פולחני מתקופת בית ראשון נתגלה בעיר דוד

בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד נחשף מבנה מיוחד המשתרע על שטח של כ-220 מ"ר, ובו שורה של שמונה חדרים חצובים בסלע והיה בשימוש בזמן שהמקדש עמד על תילו בהר הבית, 

הצעת שיחזור של המבנה הפולחני. איור: שלום קוולר, עיר דוד

מחאה נגד הבנאליה והשגרה

 ״ואני זוכר, שבתערובת של תמימות ויוהרה של סופר צעיר, אמרתי לעצמי שאני רוצה לכתוב ספר שירעד על המדף. שהחיות שבו תהיה שקולה להרף-עין של חיי אדם אחד. ולא סתם חיים... חיים... שיש בהם החייאה בלתי-פוסקת של בני-האדם שאני פוגש, ושל הרגע שחלף, ושל המראה שראיתי כבר אלפי פעמים, ושל המלה שאמרתי וכתבתי כבר אינסוף פעמים״. 

חזיתי בעיני אנפה צחורת כנפים

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

אנפה

חָזִיתִי בְּעֵינַי אֲנָפָה צְחֹרַת כְּנָפַיִם

וְָתָּעָף עַל פְּנֵי מַיִם,

וְתִשָּׂא אֵלַי בְּמַקּוֹרָהּ דְּגֵי אֹשֶׁר

וְְתִשֹּב רוּחַ עַל פָּנַי לְמַעַן תְּחִי נַפְשִׁי,

עַד שַׁקַּמְתִּי  

שַׁקַּמְתִּי כִּדְבוֹרָה הַנְּבִיאָה.

מחברות החשק של יורם טהרלב על נשים מקראיות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת בבל

יורם טהרלב, מצע אשה מצע טוב, ציירה רוני טהרלב, הוצאת בבל, תל אביב תשס״ג 2003

לכתוב או לא לכתוב על הספר הזה? אני מהרהרת, ואתם בוודאי מגיבים בתמהון: ׳לכתוב על שירים כאלה???׳ הרי שם הספר אינו מותיר מקום לספק אודות תוכנו: ׳מצע אשה מצע טוב׳! ואם הרמז טרם הובן, יבואו שמות השירים ויעידו שבמחברות (=מקאמות) חשק עסקינן. או במילים יותר מפורשות - בטקסטים נוטפי זימה. ואם לא די בכך, אותם טקסטים מחורזים משובצים לא פעם בקללות עסיסיות רחמנא ליצלן!

הכשרת מורים בעידן אי-ודאות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פרדס הוצאה לאור

יונית ניסים ואיתן סימון, שלושה שערים להכשרת מורים בעידן אי-ודאות, פרדס הוצאה לאור, חיפה תשפ״ד 2024, 200 עמודים

המחברים, שהספר אינו מציג אותם למעט הידיעה שהם משוייכים למכללת תל חי, מדברים על אתגרי ההכשרה למורים, עם דגש על תקופת הקורונה. ׳מגפת הקורונה האיצה את המאבק העתיק בין מסורת לחדשנות, בין שימור לשינוי, בין השמרנות לחדשנות... מגפת הקורונה יצרה ״שיבוש״ במוסדות החינוך, וחייבה מעבר ״זמיש״ - שילוב של שתי מילים: זריז וגמיש - למידה והתנסות מעשית באמצעות מסכי המחשבים׳ (מן המבוא).

שמו ׳אבו עלי׳ - סיפור

אסתר ספדיה, מורה בדימוס כותבת סיפורים קצרים על בני אדם

שמו ׳אבו עלי׳ - סיפור

השבוע לפני כעשר שנים הלך לעולמו אבו שמואל, הלא הוא אבו עלי. שמו הפרטי ושם משפחתו המקוריים לא נכתבו אפילו על מודעות האבל, שגדשו את לוחות המודעות בשכונה. "אבו עלי איננו כי לקח אותו אלוהים" - כך עברה השמועה בשכונה. 

הפסלטריון האלוהיסטי ומבחן הפתע בביתו של פרופסור זליגמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ומעשה שהיה כך היה. בעת לימודי לתואר שני במקרא חשקה נפשי בקורס על ספר תהלים, וזה התקיים להפתעתי בביתו הפרטי של פרופסור י״א זליגמן. הפרופסור ביקש להכירני לפני תחילת הקורס, והזמינני לביתו שבגן העשרים, בשכונת בית הכרם השלווה שבירושלים. אז נחשפתי לראשונה לספרייתו האגדית שכיסתה את הקירות מהמסד ועד הטפחות. ובעוד לבבי נע כנוע עצי יער מפני רוח הזמינני הפרופסור לחדר הסמוך, הצביע על פסוק מצוייר ביד אומן (מעשה ידיו) התלוי ממוסגר על הקיר: ״בְּשׁוּב יי שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל״, ושאלני מהיכן הפסוק. ״זהירות, מלכודת!״ צייץ בקירבי קול מטריד. הרי ברור כשמש שזה פסוק מתהלים, והוא אפילו מופיע בו פעמיים, אז מדוע הוא שואל? ״כאן המילכוד״, המשיך הקול המצייץ, ״זה מבחן פתע כדי לראות אם תדעי אם הפסוק הוא ממזמור יד או ממזמור נג״. ואז שמעתי את עצמי שוברת את הדממה שנשתררה ואומרת: ״הפסוק מתהלים יד״. החיוך הכמעט בלתי מורגש שעלה על שפתותיו של פרופסור זליגמן היה רגע מכונן בחיי המקצועיים. הוא הסכים לקבלני כתלמידתו!

ביתו של פרופ׳ זליגמן. ׳גן העשרים׳, ירושלים

בראשית א - מעמד האדם בעולם

האסופה: על ספת הפילולוג: היבטים פסיכולוגיים בספרות המקרא (בית מקרא סט,ב תשפ״ד) - תכנים ואתגרים מחקריים וחינוכיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מוסד ביאליק

כרך סט,ב (תשפ“ד) של ׳בית מקרא׳, הוא חוברת נושאית בעריכת רות פידלר ומיכה רואי שנושאה: על ספת הפילולוג: היבטים פסיכולוגיים בספרות המקרא, והופיעה בהוצאת מוסד ביאליק.

על השמות המשונים של החלוצים ובני נהלל הראשונים

כל החלומות, הפנים והשמות

על השמות המשונים של החלוצים ובני נהלל הראשונים

אוריאל בן עמי, בן נהלל, סופר, משורר ומרצה לתולדות הארץ ותנ"ך.

משה דיין היה מופתע. התקשרתי אליו, לפני כ- 40 שנה, במלאת 60 שנה ליסוד נהלל, שבה גדל, בבקשה לראיין אותו לרדיו ב"קול ישראל", שם עבדתי.

- "תגיד, שם דודתך הוא "מזהירה"? הוא שאל בטלפון. זה היה אחרי כ-60 שנה שלא ראה אותה, בת כתתו, בבית הספר היסודי בנהלל. למזלי, זכרתי שסבא וסבתא החלוצים, העניקו את השם המוזר הזה לדודה שלי. כשהייתה בת 16 ברחה ממנו ושינתה את שמה ל"רות". משה דיין כבר לא היה מעודכן, ובכל זאת נתן לי ראיון ל"קול ישראל". לשמות המשונים שקיבלו האחרים, בני הדור השני לחלוצים, נגיע בהמשך.

על ספרו של חגי דגן, קץ הפלאות: פנטזיה בתנ״ך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חגי דגן, קץ הפלאות: פנטזיה בתנ״ך, הוצאת אידרא: הסדרה לפילוסופיה יהודית, תל אביב תשפ״ד 2024, 327 עמודים

חגי דגן הוא סופר, משורר וחוקר, מחבר הספרים: המיתולוגיה היהודית (מפה 2003), האל האחר (עם עובד 2016), שדים יהודים (אוניברסיטת תל אביב 2019).

החידוש בספרו ׳קץ הפלאות: פנטזיה בתנ״ך׳, הוא ההצעה לקרוא חלקים מן המקרא לאור מחקרים מתחום התיאוריה של הפנטזיה. הספר נפתח בדיון רחב ומרהיב על הפנטזיה. במאה הי״ח רווחה הדעה שבעבר היה קסם בעולם וכיום הוא נעלם. ואז הסופרים בראו מעין שכבה עודפת על המציאות, שמתפקדת כשכבה קסומה בתוככי העולם שהכחיד את הקסם. ספרות הפנטזיה ׳פתחה את שעריה לכל הנידחים והמגורשים: לפיות ולגובלינים, לשדונים ולאלים העתיקים שנידונו לשכחה. היא חידשה את הקשר עם האפוסים הגדולים שבהם עוד נשמעה שריקת הרוח הפגאנית במדבריות או בחשכת היער׳ (עמ׳ 17).

על הסרט ״תה שחור״ Black Tea

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אם חיפשתם סרט עם מרוצי מכוניות פראיים, סוכנים חשאיים, נבלים שמחפשים להרוס את העולם, מזימות בינלאומיות, טכנולוגיות עתידניות ויפיפיות עוצרות נשימה, ״תה שחור״ הוא לא הסרט בשבילכם.

״תה שחור״, סרטו של בכיר במאי אפריקה היום, עבדרחמן סיסאקו, 2024, מתנהל בקצב לא ידוע בעולם המערבי התזזיתי - לאט! זה סרט פיוטי, עדין ורגיש המתנדנד בין מציאות לחלום ועוסק בנושאים הנצחיים של אובדנים, החיפוש אחר אהבה ואושר, יחסי אבות ובנות, נשים וגברים, זהות, חקירה עצמית והיחס למהגר-השונה. 

׳הנערה ששיחקה באש׳ או המסתורין האפל של ספרות המתח

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מודן

על: סטיג לרסון, הנערה ששיחקה באש, משוודית: רות שפירא, מודן הוצאה לאור, 2010

אני ממש לא מאמינה שאני כותבת את זה. מה פתאום שאכתוב על הספר הזה? שבוע הספר העברי, כבר עבר חלף לו, וממילא אני מפרסמת בבלוג רק המלצות על ספרים שהטביעו את חותמם על התרבות, או לפחות ראוי שיטביעו, ואם לא על התרבות אז לפחות על כמה אנשים, ואם לא על כמה אנשים אז לפחות על איש אחד. אבל על הספר הזה? על ספר כזה? איך בכלל הגעתי אליו? 

פגשתי אותו מונח על הגדר סמוך למיכל מיחזור הנייר. כאילו מישהו החליט לתת לו הזדמנות אחרונה לפני שילך בדרך כל נייר, ויגרסוהו ויהפכוהו לעיסה מבעבעת. הוא הביט בי במבט מתחנן, אבל אני הקשחתי את לבי. ׳588 עמודים׳, אמרתי לו, ׳אתה יודע כמה שעות זה? ואני אין לי זמן לנשום! אבל הוא התחנחן ואמר. ׳מה אכפת לך? ממילא את הולכת לספריה הלאומית. תניחי אותי בכוננית הספרים לכל דורש, אולי מישהו יאמץ אותי׳. ידי נשלחה לכיוונו. טעות ראשונה. רפרפתי בעיני על המשפט הראשון. הטעות הפטאלית! הוא לקח אותי בשבי, ולא יכולתי להתנתק ממנו, עד שבלעתי אותו על כרעיו ועל קרבו. עד תומו. עד השורה האחרונה.

משפחת קמונדו היהודית: ממרומי הגדולה לרצח באושוויץ: על ספרו של דה ואל - מכתבים לקמונדו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אדמונד דה ואל, מכתבים לקמונדו, מאנגלית: עפרה אביגד, הוצאת ידיעות אחרונות * ספרי חמד, 2024

ההיסטוריה מתרחשת. 

היא לא העבר, 

היא השתלשלות ממושכת של הרגע. 

היא משתלשלת בידינו. (עמ׳ 163)

הרגע סיימתי לקרוא את ״מכתבים לקמונדו״, נפעמת ונרגשת. רוצה לשתף אתכם בחוויה. 

הספר הוא אוסף מכתבים דמיוניים למואיז קמונדו המת. המכתבים יוצרים מתח מתעצם ומהם נחשפים אט אט קורותיה של משפחת קמונדו. סיפורה מתחיל באיגרא רמא של החיים בתענוגות הממון האגדי, התרבות והאומנות, ומסתיים בבירא עמיקתא של השואה ורצח צאצאי המשפחה באוושוויץ.

בתו של מואיז נישאה לליאון ריינאך איש תרבות ומוסיקה שהיה עשיר עד כדי אבסורד, אפילו על פי אמות המידה של קמונדו, וגורלו התהפך עליו בדיוק על פי אמות המידה של הנאצים. בגסטפו נכתב עליו: ״ר׳ הוא בעל מאפיינים יהודיים טיפוסיים (אף מעוקל, שפתיים דקות, נימול, לא מוסרי)״ בצירוף המלצה שיישלח עם משפחתו בטרנספורט הבא של היהודים.

פשע פשע תרדוף: שיר

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

פֶּשַׁע פֶּשַׁע תִּרְדֹּף וְלֹא צֶדֶק,

אֵיכָה כָּךְ קָרָה לְעַם נֶאֱמָן?

חֶרְפָּה וּבוּז הִטַּלְתָּ עָלֵינוּ,

לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה נִהְיֵינוּ בְּעֵינֵי עַמֵּי תֵּבֵל-

חרפושית מצרית נתגלתה באתר העתיקות נחל קנה בהוד השרון

צילום אמיל אלגם רשות העתיקות

באתר העתיקות נחל קנה, גילתה דפנה פילשטיינר בת ה-12 חרפושית המתוארכת  לתקופת הממלכה החדשה במצרים (לפני כ- 3,500 שנה). מופיעים עליה שני עקרבים, הניצבים ראש-לזנב. 

סמל העקרב היה סמלה של האלה המצרית סרקת, האחראית, בין היתר, על הגנה על יולדות. עיטור נוסף המופיע על הקמיע הוא סמל הנפר (nefer) שמשמעותו במצרית היא "טוב" או "מובחר." כמו כן, מופיע סמל נוסף, המזכיר מטה שלטון.

רשות העתיקות

הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה

הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה

משה צפור

אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לתנ"ך

ומכללת גבעת וושינגטון, החוג לתנ"ך

 "אם בחוקות תלכו" – שתהיו עמלים בתורה

(ילק"ש, ויקרא, רמז תרעז)          

מאמר זה הוא למעשה מה שעתיד להיות פרק המבוא לספר ההולך ונכתב בשם "הקבלות ומערכת השוואות במקרא".

עיקרו של הספר הוא: הכוונת הלומד תנ"ך והחוקר לעיין בטקסט בכוחות עצמו, בלי עיון מוקדם במה שכתבו פרשנים וחוקרים, אלא לגשת ישירות אל הכתובים. המטרה היא שהוא עצמו יבחין בעניינים הטעונים הבהרה, בקשיים, ואף יגיע לתובנות – ואולי גם לאלה שלא עמדו עליהם עד עתה. רק בשלב שני יפנה הקורא אל ספרות המחקר לבקש מידע חיצוני נוסף, בתחום הלשוני, ההיסטורי, הגיאוגרפי, האנתרופולוגי, הראליה והמזרח הקדום בכלל, וכמו כן אל הפרשנות לדורותיה.

הפותח פרק בתנ"ך ומיד אץ-רץ לראות מה אמרו על כך קודמים, דומה בעיניי לנוטל בידו (להבדיל!) דף של חידות היגיון ותשבצים ומיד מחפש את עמוד הפתרונות, בלי לנסות תחילה להתמודד עמהם בעצמו.