ה' מציון ישאג

פסיפס (9X2.3 מטרים) הנושא את הכתוב: 'ה' מציון ישאג ומירושלים יתן קולו' (עמוס א 2). 

עדות בת 2000 שנה לימי המצור בירושלים

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד הכותל המערבי בתעלת הניקוז שמגיעה מבריכת השילוח שבעיר דוד ועד לקשת רובינזון בגן הארכיאולוגי ירושלים, נחשפו בתוך בור מים קטן שלושה סירי בישול שלמים, ונר חרס קטן.

 צילום הממצאים בבור המים: ולדימיר נייחין 

בחפירה הארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות ליד הכותל המערבי באזור קשת רובינסון שבגן הארכיאולוגי ירושלים, נחשף לאחרונה בור מים קטן השייך למבנה. בתוך הבור נמצאו שלושה סירי בישול תמימים, וכן נר חרס קטן, המתוארכים לתקופת המרד הגדול.

ד"ש מהאמפריה הרומית: קטע דרך בן כ-1800 שנה נחשף בירושלים

צילום: אסף פרץ 

באדיבות רשות העתיקות

לדברי מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "זו הפעם הראשונה שאנו נתקלים במצב השתמרות  כזה של הדרך בתחומי ירושלים". הדרך נחשפה במסגרת חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות לפני הנחת צינור ניקוז ע"י חברת "מוריה".

דרך עתיקה מהתקופה הרומית (מאה 4-2 לספירה), שהובילה מיפו לירושלים, נחשפה במהלך השבועיים האחרונים בשכונת בית חנינא בצפון ירושלים. זאת, במסגרת חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בשכונה, לפני הנחת צינור ניקוז ע"י חברת מוריה.

הדרך הרחבה (כ-8 מטרים), הייתה תחומה משני צידיה באבני שפה. היא עצמה מורכבת מאבנים גדולות ושטוחות שהותאמו זו לזו, על מנת ליצור משטח נוח להליכה.

"לכו לחמו בלחמי"

ד"ר רות פידלר, אוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית גורדון

ד"ר רות פידלר

על: ספרות החכמה במקרא ובמזרח התיכון הקדום בית מקרא נז (תשע"ב), חוברת ב, בעריכת נילי שופק ויאיר הופמן

"לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" קוראת החכמה לעוברים ושבים

כמבקשת לפתותם אל עולמה בסעודה דשנה (משלי ט 5). בפתח החוברת החדשה של 'בית מקרא' מצטטים העורכים הזמנה לבבית זו בטענה שניתן היה להפנותה גם אל חוקרי המקרא והמזרח הקדום, שעד לאחרונה נטו לדחוק את ספרות החכמה לשולי הזירה המחקרית. ואולם החוברת, המוקדשת כולה לספרות החכמה, והכנס שארגנה נילי שופק באוניברסיטת חיפה (26.12.11) ממנו נבנתה חוברת זו, דווקא מעידים שניהם על עדנה שזכה לה חקר ספרות החכמה שבמקרא ובמזרח הקדום.

ראשי חיצים ולהבים

ראשי חיצים ולהבים: ממצאים מתקופת האבן ומהתקופה הכנענית במושב אשתאול בשפלת יהודה (יוני 2013)

חפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות
במושב אשתאול שבשפלת יהודה,

הארכיאולוג בנימין סטורצ'ן עם קערה מתקופת הברונזה.
 צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

לפני הנחת קו ביוב, גילו כי השטח שעליו משתרעים בתי המושב משך אליו מתיישבים חקלאיים כבר לפני כ9,000 שנה. 

לדברי בנימין סטורצ'ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "הממצאים הקדומים שחשפנו באתר מעידים על כך שבמקום שגשג יישוב חקלאי ולמשך זמן רב של כ4000 שנים".

מאמרי האחרון

eyes

ד"ר ערן ויזל, קיבוץ נתיב הל"ה

לְעִתִּים קַוֵּי פָּנֶיהָ מְטֻשְׁטָשִׁים בְּזִכְרוֹנִי.

יָשְׁבָה בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, מַבִּיטָה בִּי בְּמַבָּט מְשֻׁעֲשָׁע. 

פָּעָמַיִם-שָׁלֹשׁ, כְּשֶׁהִשְׂתָּרְרָה דִּמְמַת נְבוֹכִים בַּכִּתָּה, 

הִתְנַדְּבָה לְהַבְהִיר אֶת דְּבָרַי.

לֹא כָּל מָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ נִדְרַשׁ 

וְלֹא כָּל מָה שֶׁנִּדְרַשׁ יָדוּעַ לִי. 

מתרבות סופרים ל'עם הספר'

ד"ר חגי משגב, האוניברסיטה העברית, מכללת הרצוג ומכללת גבעת ושינגטון

ביקורת על הספר: א' דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה (ספרית

ד"ר חגי משגב

האנציקלופדיה המקראית כח), ירושלים: מוסד ביאליק, תשע"ב, כג + 469 + xv עמ' + 16 עמ' לוחות

המחקר שלפנינו מבקש לסקור את כל המידע הקיים בתחום תרבות הכתיבה וברקעה בישראל של ימי המקרא ולדון בהשלכות העולות מסקירה זו לגבי אפיוני התפתחות החברה הישראלית ותרבותה. ראשיתו של הספר שלפנינו בעבודת הדוקטור של המחבר, שהוגשה בשנת 1976. רוב פרקי הספר מבוססים על העבודה הזו, אף עד רמת כותרות המשנה, ובמקרים רבים הניסוחים נותרו בעינם (למעט שינויים קטנים של עריכת לשון). עם זאת, התפיסה העומדת ביסוד הספר שונה מזו של עבודת הדוקטור, בעיקר מפני האבחנה הנקוטה בו בין 'ידיעת קרוא וכתוב' ל'ידיעת ספר', ועל כך יורחב להלן.

ידיעת ספר בעולם הקדום

פרופ' מאיר בר-אילן, אוניברסיטת בר-אילן

ביקורת על אהרן דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה, מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ב,  489 עמ'.

הערכת ידיעת הקרוא והכתוב (להלן: הקו"כ) בעבר ההיסטורי נחשבת לאחד הנושאים, 

מכתבי לכיש

היותר מורכבים ועדינים בהיסטוריוגרפיה המודרנית, וספרו החדש של פרופסור אהרן דמסקי – מורה וחבר – מהווה ברכה גדולה למקצוע זה בפרט, ולהיסטוריוגראפיה החברתית בכלל. מדובר בעבודת דוקטור מלפני כ-35 שנה, אשר שודרגה על לבלי הכר, והפכה להיות מפעל-חיים היוצא לאור כ-Magnum Opus. הספר פותח במבוא מתודולוגי ביחס לבעיית ידיעת הקו"כ בעבר, מבוא בן 60 עמ', ומסתיים ברשימה ביבליוגראפית בת לערך 1400 פריטים, עובדה המלמדת לא רק על חריצות ויסודיות כי אם גם על היומרה העומדת מאחורי הספר. בשל היקפו הגדול של הספר, ענייניו המרובים ונושאי המשנה שלו, לא ניתן במסגרת זו לדון בכל אחד מההיבטים בהם תורם דמסקי להכרת העבר, אך פטור בלא-כלום – אי אפשר.

א. סקירת הספר 

איוב במבצע!

משה שניצר, מנסח, משרבט, מפייט

וויליאם בלייק, השטן מכה את איוב בשחין רע

סוף שבוע עם איוב

בפונדק אם כל הדרכים

יום הולדת לקרן הפוך,

תזכיר לי לקנות לה פרחים.

איש השחין שנמעך כמקק

אך בקודש לא רקק,

מיצר על שכפילים מיתיים 

וספק-חקיינים שקספיריים

האורבים בצמתי המכירה

נוגסים בשולי הצלחה בכריכה קשה.

עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים

ירושלים, פסטיבל האור, תשע"ג (2013)
צילום: אבי מזור

המציאות קשה מן הדמיון

ד"ר שלמה בכר ממליץ על ספרה של אורה אחימאיר, כלה, הוצאת עם עובד, תל אביב 2012

הוצאת עם עובד

הספר 'כלה' הוא ספר מרטיט, מרגש עד דמעות. על שֶתִי של אירועים היסטוריים אורגת המחברת את עֵֶרב ההתרחשות, שהיא מעין אוטוביוגרפיה של המחברת וביוגרפיה של אִימהּ. תמונת האריגה מחיה את האירועים והרגשות הסוערים בה. השם 'כלה' בא מהאירוע המרכזי בתולדות חייה של אם המחברת. נערה צעירה ויפה מהעדה החרדית האשכנזית בצפת, על חומרותיה ודלותה, המתאהבת בשוטר יהודי במשטרה הבריטית בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת. היא שוברת את כללי ההתנהגות החמורים בקהילתה ובעמידתה על דעתה היא 'מכופפת' את כולם ונישאת לו.

מסע בסיפורי חסידים

מרים לוינוביץ ממליצה על ספרה של יהודית בר יש"ע גרשוביץ, מסע בסיפורי חסידים, משכל/ידיעות אחרונות, סדרת יהדות כאן ועכשיו, תל אביב 2011

משכל / ידיעות אחרונות

עניינו של הספר הוא סיפורים חסידיים שעוסקים כולם במסעות. והוא מראה שהם רלוונטיים לעולמו של האדם המודרני למרות המרחק בזמן, במקום, בהשקפת העולם.
אנשים יוצאים לדרך על מנת להגיע למקום אחר. כל מסע מתרחש במרחב פיזי, גאוגרפי וחברתי אך עיקר נסיעתו של האדם היא בנפשו פנימה. לא תמיד אנו מגיעים למקומות שהועדנו לעצמנו אך תמיד אנו מגיעים אל נקודה פנימית בתוכנו, שלעולם לא היינו מגיעים אליה לולא יצאנו לדרך. מה תזמן לי הדרך?

בין דת, טירוף וצללים בברצלונה: אבי מזור ממליץ על "משחקו של המלאך" מאת קרלוס רואיס סאפון

אבי מזור  בביקורת מרתקת על "משחקו של המלאך", ספרו המכשף של קרלוס רואיס סאפון. מסע אפל בברצלונה של תחילת המאה ה-20 בעקבות סופר שמתבקש לכתוב דת חדשה עבור מפיק מסתורי. על אמונה, קונספירציות והכוח המניע של סיפורים.

תגיות: קרלוס רואיס סאפון, משחקו של המלאך, אבי מזור, מתח ופנטזיה, קונספירציות דתיות, פסיכולוגיה של המונים

על: קרלוס רואיס סאפון, משחקו של המלאך, תרגום מספרדית: מרינה גרוסלרנר,

אבי מזור

כנרת, אור יהודה תש"ע 2010

מרטין, שנולד וחי במערכת עיתון קטן בברצלונה, מקבל הצעה לכתוב טור בעיתון במקום ידיעה שנפלה. למרבה ההפתעה, הטור שלו הופך ללהיט והוא הופך לסופר מצליח. לכאורה פתיח מעולה לסיפור מוצלח. לא במקרה הזה. מרטין מנודה על ידי חבריו העיתונאים, מפוטר מעבודתו ונזרק מביתו -  מערכת העיתון - וזו רק ההתחלה של המסע.

מרטין - כעת סופר של ספרי זוועה זולים - מצליח ביותר, ומקבל הצעה לכתוב דת עבור מפיק מסתורי, שמחזר אחריו במכתבים מעוטרים במלאך.

תולדות היופי

הוצאת כנרת זמורה ביתן

ד"ר לאה מזור ממליצה על ספרו של אומבטו אקו, תולדות היופי, מאיטלקית אריה אוריאל, כנרת זמורה ביתן, אור יהודה 2011

מהו יופי? האם היופי זהה לטוב? האם יש קשר מהותי בין יופי לאומנות? ספרו של אמברטו אקו (סופר ופילוסוף איטלקי מחבר 'שם הוורד'), תולדות היופי, עוסק בהסטוריה של היופי. הוא עוסק ביופיים הפיסי של גוף האשה וגוף הגבר, ביופיו של האלוהי והקדוש, וביופין של אידאות. אומנים, סופרים ומשוררים סיפרו לנו מה נחשב בעיניהם ליפה, אך האם זה גם מה שנחשב ליפה על ידי האכרים והפועלים בתקופתם?

קובצי הדינים מן המזרח הקדום

ד"ר שלמה בכר ממליץ על ספרו של מאיר מלול , קובצי הדינים ואוספים משפטיים אחרים מן המזרח הקדום, פרדס, חיפה תש”ע 2010

פרדס הוצאה לאור

הספר יצא לאור לפני כשלוש שנים ומובאים בו כל קובצי הדינים המסופוטמיים, הידועים כיום, כתובים אכדית ומתורגמים לעברית, טור מול טור. כך נמצא הקורא נשכר פעמיים: הוא מקבל גם את המקור האכדי כלשונו וגם את  תרגומו מהמקור. במבוא לספר נפרשת תמונת המשפט המסופוטמי, תולדותיו והזיקה שבינו לבין המשפט במקרא. כל הדינים מלווים בהשוואות נרחבות  מאוד לחומר המשפטי בתורה בפרט ובמקרא בכלל, בהערות מאירות עיניים, ובדיון לשוני, אכדי ועברי. לספר אינדקס מפורט הערוך לפי הדינים שבקבצים, לפי דיני המקרא וכן, לפי נושאים, וכך מקל מאוד על חיפוש התחום המעניין את הקורא.

השפות היחידות שאינן משתנות הן שפות מתות

עידו נאור ממליץ על ספרו של גיא דויטשר, גלגולי לשון (2007), הוצאת חרגול ועם עובד.

מי שחשב שכתיבה אקדמית מוכרחה להיות יובשנית, טרחנית ומשמימה,

הוצאת חרגול/עם עובד

טוב יעשה אם יקרא את ספרו של גיא דויטשר- גלגולי לשון. דויטשר, בלשן ישראלי המתגורר בהולנד, מתחקה בספרו על עקבותיה של ההמצאה הגדולה ביותר של האדם - השפה. דרך חשיפת מנגנוני השחיקה והבניה של השפה הוא מראה לנו עד כמה השפה היא דבר חי, דינמי ומשתנה תדיר. למעשה יש שיגידו (ודויטשר בכללם) שראוי להתייחס לשפה כאל אורגניזם חי שהתפתחותו לאורך ההסטוריה מצייתת לחוקי האבולוציה הביולוגית של דארווין. דויטשר מציע בספרו שחזור לאחור של שפות העולם עד השפה הראשונה, המקורית, האמ-אמא של כל השפות, ובדרך גם סוקר את התחומים המרכזיים בבלשנות – פונולוגיה (תורת ההגה), מורפולוגיה (תורת הצורות), סמנטיקה (תורת המשמעים) ותחביר. הכל כתוב בהומור ונקרא

ויהיו הימים טרף

הוצאת חרגול / עם עובד

פרופ' אריאל הירשפלד ממליץ על ספרו של תמיר להב-רדלמסר, ויהיו הימים טרף, הוצאת חרגול/עם עובד 2013

ספר הגות ושירה חכם ומרגש ביותר, של אדם-משורר שחלה פתאום במחלה חשוכת-מרפא, והוא מצלם את עצמו וכותב על מצבו, בעומק, הומור מופלא וכוח אנושי נוקב. ספר חובה, גם לחולים, אבל בעיקר - לבריאים!

.

על 'השיטה הסודית'

אדוה הכהן ממליצה על ספרה של רחל טל-שיר, השיטה הסודית: 100 כללים פשוטים לאכילה בריאה, הוצאת כתר, ירושלים 2012 

הוצאת כתר

יש ספרים שטומנים בחובם הזמנה למסע. לפעמים המסע מפליג הלאה מהם. לפעמים הוא אישי מאד. השיטה הסודית הוא לא רק ספר שמגרה את הקורא לחפש, הוא גם מלווה אותו בדרכו.

"השיטה הסודית" בנוי מחמישה שערים. כל אחד מהם מוקדש לשיטת אכילה שונה, המפורטת בעשרים כללים, ונחתמת בשלושה מתכונים. 100 הכללים חושפים ארבע שיטות תזונה קיימות. את השיטה החמישית, "השיטה הסודית", הרכיבה טל-שיר עצמה בהשראת השיטות המוכרות. בניגוד לכותרת הספר, לא כל הכללים פשוטים ליישום. עם זאת, כולם מעניינים לקריאה. וכך, בתווך שבין התיאורטי למעשי, בין התהייה לניסוי, הקריאה והיישום – טמון סוד קסמו של הספר, הפונה לקוראיו מזוויות רבות, מאפשר לראותו כמקור ידע מעניין, ספר קריאה קליל, או הזדמנות למעבר, כזה או אחר, לקראת חיים בריאים יותר.

קיצור תולדות האנושות - הסיפור שלנו

משה שניצר ממליץ על קיצור תולדות האנושות של יובל נח הררי,
הוצאת דביר, אור יהודה תשע"א 2011

הוצאת דביר

קיצור תולדות האנושות מתקצר באורח מרתק את ההיסטוריה האנושית כיוצאת חלציהן של שלוש מהפכות חשובות - לשונית, חקלאית ומדעית. חמוש בידע היסטורי, ביולוגי, פסיכולוגי ומדעי לא מבוטל המחבר מספר ממצפה-הזמן  את סיפורו של ילוד אישה משחר "מותר האדם" - גיבוש תודעה אנושית ייחודית - ועד סיפו של גלגמש קיברנטי העורג אל הנצח. 

לשאת מבט אל השחקים

דבי שועה-חיים ממליצה על עדנה מאת ברכה סרי. הוצאת האור הגנוז, 

דבי שועה-חיים

ירושלים תשס"ה

לפני קצת יותר מחודש הלכה לעולמה המשוררת הנפלאה ברכה סרי.

היא היתה שכנה שלנו בבית ישן ברחוב נחלת צדוק אשר בשכונת שערי חסד בירושלים, עד אשר הרסו את הבית על מנת לבנות במקומו עוד משכן לאחינו בני התפוצות, שנאמר " וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו י).

הזכות להכירה לא היתה רק במאור הפנים אלא גם במילה הכתובה. שפתה העשירה של סרי משובצת אבני יקרות מן המקרא וחז"ל וחושפת סודות גלויים ונסתרים אודות העבר, ההווה והעתיד.

קוראים ממליצים על ספרים: לכבוד שבוע הספר העברי תשע"ג

מדי שנה בשנה חוגגים בישראל את שבוע הספר העברי בתחילת חודש יוני.

השנה הוא  יחול בכ"ז בסיון - ז' בתמוז תשע"ג (15-5 ביוני 2013). במשך השנים התארך 'השבוע' לשבועיים ואפילו לחודש, וגם הרכיב 'עברי' התרחב, ועתה הוא כולל לא רק ספרים שנתחברו בעברית אלא גם ספרים שתורגמו לעברית ואפילו ספרים לועזיים. ירידים ססגוניים יהפכו מקומות ישוב לקריות-ספר, ובמעוזי הספר יתקיימו ערבי קריאה, מפגשים עם סופרים, סיורים בעקבות ספרים, ועוד  דברים רבים כהמה.

גם אנחנו נחגוג את חג הספר, ומדי יום ביומו תעלה לבלוג המלצה על ספר: ספר עיון או ספרות יפה, פרוזה או שירה, מחקר או הדרכה, מתחומי עניין רבים ומגוונים. בכל המלצה יהיה טמון זרע להעשרת הרוח.
פרופ' רחל אליאור ממליצה על לקרוא את ש"י עגנון, מאת אריאל הירשפלד
דבי שועה-חיים ממליצה על: עדנה מאת ברכה סרי
משה שניצר ממליץ על קיצור תולדות האנושות מאת יובל נח הררי
אדוה הכהן ממליצה על השיטה הסודית של רחל טל-שיר
פרופ' אריאל הירשפלד ממליץ על ויהיו הימים טרף של תמיר להב-רדלמסר
עידו נאור ממליץ על גלגולי לשון מאת של גיא דויטשר
ד"ר שלמה בכר ממליץ על קובצי הדינים מן המזרח הקדום מאת מאיר מלול
ד"ר לאה מזור ממליצה על תולדות היופי מאת אוברטו אקו
אבי מזור ממליץ על משחקו של המלאך מאת קרלוס רואיס סאפון
מרים לוינוביץ ממליצה על מסע בסיפורי חסידים מאת יהודית בר יש"ע גרשוביץ
ד"ר שלמה בכר ממליץ על כלה מאת אורה אחימאיר

Shamai Gelander, The Book of Psalms, Synopsis

Shamai Gelander, THE RELIGIOUS EXPERIENCE IN THE PSALMS, The Biblical Encyclopaedia Library XXIX, The Bialik Institute, Jerusalem 2013 

                                                   

מוסד ביאליק

    

Virtually all books of the Old Testament express the world view and opinions of their authors, with a didactic purpose in mind. The writings of the historiographers, priests or prophets purportedly bringing the word of God are in fact expressions of the views of the spiritual leadership that conceived and consolidated the biblical monotheism. Although two books – Job and Ecclesiastes – express the dissenting views of authors who went against the prevailing and traditional views of morality, they are philosophical tracts reflecting the criticism and objections of rebellious individuals.

החויה הדתית במזמורי תהלים

שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהלים, ספריית האנציקלופדיה המקראית כט, מוסד ביאליק ירושלים תשע"ג, 207 עמ' + עמ' א-י + 12 עמ' אנגלית,  229 עמודים.

Shamai Gelander, THE RELIGIOUS EXPERIENCE IN THE PSALMS, The Biblical Encyclopaedia Library XXIX, The Bialik Institute, Jerusalem 2013 

מוסד ביאליק

מזמורי תהלים מתייחדים בכך שהם משמשים פה לאדם המאמין השופך שיחו לפני האלהים, והם מביעים חוויה רגשית והכרתית. המתפלל חווה בנפשו מהפך מהיר שמעביר אותו מהמצב המציאותי אל המצב המבוקש: מהמצוקה אל התקווה ומהתחינה אל התודה. המהפך הזה, טוען שמאי גלנדר בספרו החדש, נשען על מנגנון  של ביטויים  עם משמעויות סמליות, שהם תמצית ציורית של הרעיונות. 'אלה הם צירופים מילוליים, שבתודעתו של המאמין הם טעונים במידה כזאת, שעצם הגייתם מאפשרת את ביטול המצב השלילי והתגלות נוכחותו המומחשת של המצב הרצוי' (עמ' 2).

תפוצת כתיבה, קריאה וידיעת ספר בישראל של תקופת המקרא

פרופ' משה גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן

תפוצת כתיבה, קריאה וידיעת ספר בישראל של תקופת המקרא:

מוסד ביאליק

בשולי ספרו של אהרון דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה, מוסד ביאליק, ספריית האנציקלופדיה המקראית, ירושלים תשע"ב, 489 + כד + xv עמודים + 16 עמודי תמונות

וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ   שמ' ז 1

                                                                         

לפני שנים מעטות פרש פרופ' אהרון דמסקי לגמלאות מעבודתו באוניברסיטת בר-אילן, שבה שימש במשך שנים רבות מורה וחוקר המופקד על תקופת המקרא במחלקה לתולדות ישראל. כמו כן הוא ייסד את המכון לחקר השמות ועמד בראשו שנים רבות. מלבד התמחותו הכללית בחקר ההיסטוריה של התקופה תרם דמסקי רבות למחקר המדעי של הכתיבה, הקריאה וידיעת הספר בישראל ובשכנותיה בתקופה העתיקה והִרבה לעסוק בטופונומיה, גניאלוגיה, גיאוגרפיה יישובית,

Literacy in Ancient Israel: Abstract

Aaron Demsky, Literacy in Ancient Israel, The Biblical Encyclopaedia Library XXVIII, The Bialik Institute, Jerusalem 2012

Prof. Aaron Demsky

The Introduction deals with the definition of literacy, its terminology and gradation in antiquity, as well as in contemporary scholarship. One's ability to write a word of even two letters constitutes basic literacy and testifies to the fact that an individual adopted the medium of writing to express oneself. This is followed by a critical survey of various approaches to the understanding of literacy in the biblical period, such as literary composition and transmission, educational institutions, epigraphic evidence, archaeological context, political motivations reflected in biblical historiography, sociological models, and the comparison of Greek society in the Archaic and Classical periods. Our basic assumption is that all writing cultures in antiquity fall into one of two patterns: restricted scribal culture as found in Mesopotamia and Egypt, and unrestricted literacy as in Israel and ancient Greece which became literate societies. 

ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה: תוכן העניינים

אהרן דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה, ספריית

פרופ' אהרן דמסקי

האנציקלופדיה המקראית, כח, מוסד ביאליק, ירושלים תשע”ב

מבוא
1. להגדרת ידיעת קרוא וכתוב ומינוחיה  
א. קריאה ו/או כתיבה ב. המינוח הקדום
ג. אנאלפבתיות
ד. דירוג של ידיעת קרוא וכתוב

2. גישות שונות לחקר ידיעת קרוא וכתוב

א. חקר ספרות הנבואה הקלסית והיצירה שבעל-פה
ב. חקר החינוך ומוסדותיו בתקופת המקרא
ג. תרומת המחקר האפיגרפי

ד. הגישה 'הארכיאולוגית' ה. הגישה החברתית
ו. שיטת ההשוואה עם יוון העתיקה

3. המתודולוגיה

האם רק מן הידע נוציא לנו חינוך? צמצום הבגרויות כהזדמנות לחינוך המבוסס גם על עשייה

נדב ברמן שיפמן, מחנך והוגה דעות

נדב ברמן שיפמן

חברים יקרים לדרך, שלום.

כהורים לילדים, אנו יודעים שרבים מדי מהם יזדקקו לאי-אלו כימיקלים דידקטיים בשביל לשרוד 12 שנים של למידה עיונית. למערכת ברור שאם תהיה בעיית ריכוז, היא תהיה הבעיה של ילדינו, אך לנו כהורים מותר לשאול: האם גם בית הספר הציבורי צריך איזו תרופה ותיקון? ביכולתנו לגרום לכך שחינוך פעלתני לא יהיה רק תשובה פדגוגית ל'טעוני טיפוח', ושלכל ילד תהיה הזדמנות להפעיל בבית הספר את גופו ולא רק את שכלו. כאזרחים, האם לא היינו רוצים שהיחס לעובדי כפיים יהיה הוגן יותר, ושגם עובדים המכונים 'לא מקצועיים' יוכלו להתפרנס מיגיע כפיהם? ש'הפיכת הפירמידה' עליה חלמו אבות הציונות, תקרום עור וגידים? שתשתנה המוסכמה התולה רק ב'קידום' הקדוש את יכולתו של אדם לשרוד? דברים אלו הם חלק מ'הון תרבותי' חברתי, הנוצר במידה רבה בידי הקוריקולום הבית-ספרי. כמורים למקצועות היהדות אנו עסוקים בשאלות של עיצוב האופי המוסרי של תלמידינו. המנדט הפדגוגי שניתן לנו הוא בעיקרו עיוני, אולם כחלק ממערכת החינוך זכותנו לשאול  האם על הידע העיוני לבדו יבנה אופי זה? האם דוקא כמורים למקצוע בעל ממד 'רוחני' בולט, כדאי שנגלה רגישות לממדים נוספים בהוויית תלמידינו? וכיצד הדבר עשוי להשפיע על האופנים בהם אנו מלמדים את מקצועות היהדות? אתם מוזמנים לקרוא את מאמרי ולהגיב עליו.[1]

קוּטרים

ד“ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

"ויהיו העם כמתאוננים רע", במדבר יא 1

התקשורת משתעשעת  בחיפוש הממצא// שיגדיר את תכונות הישראלי הממוצע.// 'הכי ישראלי' נעשה ביטוי די שכיח// ברטוריקה, בהומור ובתרבות השיח.// 

השתלבנו גם אנו באופנה הכללית// למצוא תכונה אופיינית ישראלית.// ולאחר  שספרים עתיקים סרקנו // ובסקרנות  את תולדות היהודים סקרנו.// מצאנו, שבעת התהוות האומה// הוטמעה בה תכונה,// אופיינית, טיפוסית, שעד היום  בה  טמונה.//  

היא נתגלתה מייד לאחר יציאת מצרים,// בתלונות על מחסור בלחם וּמים.//

גדעון במקרא מאת חוה שלום-גיא

חוה שלום-גיא, גדעון במקרא: מחזור סיפורים מקראי בראי מקבילותיו, הוצאת רסלינג, תל-אביב 2013

Hava Shalom-Guy, The Gideon Cycle through the Mirror of Its Literary Parallels, Biblical Studies Series, Resling, Tel Aviv 2013

ספרה של חוה שלום-גיא בוחן את מחזור הסיפורים על גדעון המקראי (שופטים ו–ט) לאור מקבילותיו הספרותיות לסוגיהן השונים – מקבילות פנימיות, כלומר מסורות מקבילות בתוך מחזור הסיפורים, ומקבילות חיצוניות, כלומר מקבילות בין המחזור הנבחן לבין מסורות ספרותיות, הן בגופו של ספר שופטים והן בספרים היסטוריוגרפים אחרים במקרא.

בחשיפה של המגמות והפולמוסים הסמויים אשר באים לידי ביטוי בהצבת המקבילות הספרותיות זו מול זו, נפתח בפנינו צוהר לעולמה של הפרשנות הפנים-מקראית הגלויה, ובעיקר הסמויה, על דרכיה ומניעיה. אולם תופעת המקבילות הספרותיות אינה ייחודית למחזור הסיפורים על גדעון אלא רווחת בסיפורת ההיסטוריוגרפית כולה, והיא כוח מניע ביצירתה. לפיכך העיון השיטתי במקבילות הספרותיות במחזור גדעון, על היבטיו השונים ועל ההשלכות הנובעות ממנו, עשוי לסייע בהבנת דרכי צמיחתה והתהוותה של הסיפורת ההיסטוריוגרפית המקראית על מחזורי הסיפורים שבה.

אלה תולדות גדעון: תוכן העניינים

חוה שלום-גיא, גדעון במקרא: מחזור סיפורים מקראי בראי מקבילותיו, הוצאת רסלינג, תל אביב 2013, 284 עמודים

Hava Shalom-Guy, The Gideon Cycle through the Mirror of Its Literary Parallels, Biblical Studies Series, Resling, Tel Aviv 2013, 284 pages

פתח דבר 

מבוא

פרק א: מקבילות ספרותיות פנימיות במחזור הסיפורים על גדעון

מינוי גדעון למושיע (שופטים ו 11–24) – מאבקו של גדעון בעבודת הבעל (שופטים ו 25–32) 

תוכחת 'איש נביא' (שופטים ו 7–10) – מינוי גדעון למושיע (שופטים ו 11–24) 

העימות עם בני אפרים (שופטים ז 24–ח 3) – העימות עם אנשי סוכות ופנואל (שופטים ח 4–21) 

סיפורי גדעון (שופטים ו–ח) – פרשת אבימלך (שופטים ט 1–57) 

המלחמה במגדל שכם (שופטים ט 46–49) – המלחמה בתבץ (שופטים ט 50–55)

פרק ב: מקבילות בין סיפורי גדעון לבין מסורות בספר שופטים

תוכחת 'איש נביא' (שופטים ו 7–10) – תוכחת מלאך ה' בבוכים (שופטים ב 1–5)

פסיפס צבעוני מרהיב בן כ-1500 שנה נחשף בשדות קיבוץ בית קמה בדרום

פסיפס צבעוני מרהיב המתוארך למאות ה-6-4 לסה"נ נחשף בשבועות האחרונים

בשדות קיבוץ בית קמה שבמועצה אזורית בני שמעון. הפסיפס התגלה במסגרת חפירה ארכיאולוגית שעורכת רשות העתיקות לפני סלילת מחלף בקטע שבין מאחז לצומת דבירה על-ידי חברת כביש חוצה ישראל ובמימונה.

בחפירה, המתבצעת בשדות החקלאיים של הקיבוץ ומנוהלת על-ידי ד"ר רינה אבנר מרשות העתיקות, נתגלו שרידי יישוב, המשתרע על שטח של יותר מ-6 דונם. המבנה המרכזי באתר, המבנה המרכזי באתר היה אולם רחב מימדים, שאורכו 12 מ' ורוחבו 8.5 מ', ונראה שתקרתו היתה מקורה ברעפים. מיפתח האולם המרשים, והפסיפס המרהיב המעטר את רצפתו, מרמזים על כך שהמקום שימש מבנה ציבור.

תעלומת בני האור

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת גוונים

על רפאל שמאי, בני האור, הוצאת גוונים, תל אביב תשע"ג 2013

מגילות ים המלח וחיי כת מדבר יהודה הם אבן שואבת לא רק לחוקרים

אלא גם ליוצרים מתחומים שונים: מוסיקאים, ציירים, פסלים, מחזאים, משוררים וסופרים. ספר הביכורים של רפאל שמאי, שראה אור בימים אלה, הוא רומן הרפתקאות שמתרחש בקומראן, יישוב מדברי על שפת ים המלח. המחבר מתארו כמקום שבו תושביו הקדומים נלחמים על שמירת דרך חייהם הייחודית בתוך עולם משתנה שבו מתגברים הרוע והאלימות.

סיפור לידת יעקב ועשו בפי הנביא הושע

הושע מזכיר את סיפור לידת יעקב ועשו. הנביא מדבר קשות אל עם ישראל ומשווה

את התנהגותו הקלוקלת לזו של אבי האומה, יעקב, שעליו הוא אומר כי "בבטן עקב את אחיו..." (יב, ד), היינו: רימה אותו. (למשמעות זו של השורש עק"ב ראו למשל מלכים-ב י, יט).

למה מתכוון הושע כשהוא  מדבר על מעשה של רמאות שעשה יעקב כלפי אחיו בבטן אמם? המסורת המרכזית אודות לידת שני האחים מצויה, כידוע, בספר בראשית והיא מספרת על לידת עשו תחילה, "ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו, וקרא שמו יעקב" (כה, כו). אמנם ניתן לראות בהחזקת העקב מעין ניסיון של יעקב למנוע את לידת עשו לפניו, אך עדיין קשה לראות בכך מעשה של רמאות שבגללו ניתן לגנות את יעקב במילים קשות. סבירה אפוא ההשערה, שהנביא הושע הכיר סיפור אחר על לידת יעקב ועשו, מעין הסיפור המצוי בתורה אודות לידת התאומים בני יהודה, פרץ וזרח (בראשית לח, כז-ל). בסיפור לידתם של תאומים אלה מצליח מי שאמור היה להיוולד שני, פרץ, לפרוץ ראשון, להקדים את אחיו, וכך גם לזכות במעמד הבכורה. הדמיון בין סיפור לידת יעקב ועשו לבין סיפור פרץ וזרח מבוסס גם על עובדת היותם שני הסיפורים היחידים בתורה אודות לידת תאומים, ובשניהם אף מופיע ביטוי זהה: "והנה תומים בבטנה" (כה, כד), "והנה תאומים בבטנה" (לח, כז).

התורה, יחזקאל וחנניה בן חזקיה

מיכאלאנג'לו, הנביא יחזקאל

הפטרת פרשת "אמור" [ויקרא כא, א - כד, כג] מתאימה אל תוכנה של הפרשה באופן ברור. תחילת הפרשה בהלכות הנוגעות לכוהנים בלבד: דיני טומאה, הגבלות בענייני נישואין וכן הגבלת הכניסה למקדש. ההפטרה כוללת בתוכה חוקים בנושא זה המופיעים בספר יחזקאל (מד, טו-לא), ואלה דומים לחוקים שבויקרא בסגנון ובתוכן. כך, למשל, מצווה ספר יחזקאל על הכוהנים: "ואל מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה לאיש יטמאו" (פסוק כה), ודברים אלו דומים בניסוחם ובתוכנם לפתיחת פרשתנו: "ויאמר ה' אל משה אמור אל הכוהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו כי אם לשארו הקרוב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא" (פסוקים א-ג).

המסד הרוחני לקיום המדינה

עופר דובר, תיכון "הרצוג" בית חשמונאי

במסכת 'פסחים' אנו קוראים: "מתחיל בגנות ומסיים בשבח:  מאי בגנות רב אמר מתחלה עובדי ;עבודת גלולים; עבודה זרה} היו אבותינו [ושמואל] אמר עבדים היינו..."  שני אמוראים נחלקו באשר לשאלת החירות והשעבוד. האם ההגדה צריכה לפתוח בשעבוד הרוחני, כדעתו של רב ("מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו") או שהיא צריכה לפתוח דווקא בשעבוד הפיסי – פוליטי, כדעתו של שמואל ("עבדים היינו לפרעה במצריים") ?!  כידוע ההכרעה נפלה לטובת דעתו של שמואל, אותו אמורא, שבמקום אחר אף קבע: "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד"! היינו, כשם שהשעבוד החל כשיעבוד פוליטי, כך גם הגאולה המשיחית תהא גאולה פוליטית גרידא.

הוויכוח  התלמודי הזה התגלגל אף לפתחה של התנועה הציונית. האם השחרור צריך להיות שחרור מדיני – פוליטי, כדעת הציונות ההרצליאנית או, שמא, יש לשים את הדגש על השחרור הרוחני של העם, כדעתו של אחד העם. גם כאן נפלה ההכרעה לטובת הכיוון הפוליטי.

מקווה נדיר מתקופת בית שני נחשף בירושלים

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות

לפני סלילת כביש אורה-משואה ביוזמת חברת מוריה

הארכיאולוג בנימין סטורצ'ן 

עומד במורד מדרגות המקווה

   צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בשכונת קרית מנחם בירושלים לפני סלילת כביש אורה-משואה אותו מקדמת חברת מוריה, נחשף מקווה טהרה נדיר משלהי ימי הבית השני. 

לדברי בנימין סטורצ'ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "בשנים האחרונות נחפרו  מקוואות  רבים בירושלים, אך מערכת הזנת המים שחשפנו בחפירה זו הינה ייחודית ויוצאת דופן. מקווה הטהרה מורכב מחלל תת קרקעי אשר אליו הובילו מדרגות. את מי הגשמים קיבל המקווה משלושה אגני היקוות |(אוצר) שנחצבו על תקרת המקווה, והזרימו את המים הזכים באמצעות תעלות לתוך חלל המקווה. המקוואות המוכרים עד כה, מורכבים לרוב מחלל סגור אשר אליו הוזרמו מי גשמים מבריכה קטנה שנחצבה בסמוך לו. המערכת שנחשפה כעת משוכללת ומורכבת יותר. המקווה קשור ככל הנראה לנקודת יישוב שהיתה במקום בתקופת הבית השני. סביר, שבשל משטר הגשמים והיובש באזור, חיפשו המתישבים טכניקות מיוחדות שיאפשרו לאגור כל טיפת מים. מעניין לציין כי המקווה עומד בכל הלכות הכשרות כדוגמת היקוות המיים לתוכו באופן טבעי ללא מגע יד אדם והקפדה כי המיים לא יחלחלו למעבה האדמה, בשל כך טויח המקווה בטיח מיוחד".

אבדו לי

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

אבדו לי:

אבי

ואמי

וביתי (רחוב מיצקביץ‘ 4),

ומגדה, הילדה הבלונדינית,

וזביג, המורה ללטינית,

וחברַי

ולשוני

ואלהַי.

את אלהים אני דווקא פוגש

אחוז בסבך,

כאן בגן,

והוא שותק,

נתן חלם סולם

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

נתן חלם סולם

נוף עם חלום יעקב

(מאז שחלם יעקב,
רבים בעולם
חולמים סולם).
והנה, עולים בו חולים,
גוססים מטפסים,
גם מתים עטופי תכריכים,
וכולם יורדים מחיכים.
לפתע, הוריו על ראש הסלם,
ונתן צועק: "רדו עם כלם",
והוא מתעורר,
והוא במטתו,
והם במיתתם.

הציור:
,Michael Lukas Leopold Willmann, Landschaft mit dem Traum Jakobs Staatliche Museen zu Berlin, Gemäldegalerie 

לזכרו של עמוס חכם: פרשן התנ"ך וחתן התנ"ך העולמי הראשון

ד"ר נח חכם, האוניברסיטה העברית

דברים שנאמרו בערב עיון לזכרו של עמוס חכם ז"ל, ביום חמישי כ"ד בניסן תשע"ג (4.4.2013)

עמוס חכם

מורי ורבותי, נשיא האוניברסיטה פרופ' משה קווה, ראש המחלקה פרופ' אלי עסיס, פרופ' אלכסנדר רופא, ד"ר לאה הימלפרב, קהל נכבד,

אין מקום מתאים מאשר אוניברסיטת בר אילן, לציין את זכרו של אדוני אבי מורי ורבי, עמוס חכם, הריני כפרת משכבו. כפי שהזכיר פרופ' קווה, לפני קצת פחות מעשר שנים, בחודש אייר תשס"ג, העניקה אוניברסיטת בר אילן תואר דוקטור לשם כבוד לאבא. בדברי ההסבר לתואר  נאמר שהתואר הוענק לו "בהוקרה על היותו סמל לדבקות של העם היהודי בספר הספרים ועל תרומתו החשובה למפעל פרשנות המקרא". על פירושיו נקבע כי "הפירוש המקורי בעברית שווה לכל נפש, מושתת על החידושים בחקר המקרא והמדע, ללא סטייה ממסורת ישראל... המבואות והביאורים שחיבר עמוס חכם לספרים שפירש מצטיינים במבנה שיטתי, בעשירות הסגנון ובניתוח מעמיק, ותרמו רבות להפיכתו של דעת מקרא לפירוש התנ"ך הנפוץ ביותר בודרנו".

סיפור אהבה?

זאב קינן

זאב קינן, בוגר החוג למקרא של האוניברסיטה העברית              

כַּמָּה תִּקְוָה

כַּמָּה אַהֲבָה,

כַּמָּה אַכְזָבָה 

כַּמָּה הַקְרָבָה,

כַּמָּה קַנָּאוּת לוֹהֶטֶת בְּאֵשׁ-לֶהָבָה?

              "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" –

שְׁלֹשָׁה יָמִים.

              (וְתוֹהֶה אַבְרָהָם: 

              הֲזֶה אֵל-מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים?)

              "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה?"

שׁוֹאֵל הַבֵּן, תָּמִים.

נערות בגנו של נתן

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

נערות בגנו של נתן
טובות תאר
ויפות מראה.
עוטות כתנות אור,
טובלות בעסיס,
וצליל שירתן
נמסך בקול הצפור.
ונתן, מלך בגנו,
שמח בחלקו:
אור שמש, שיר, אשה ותפוז,
ומה יבקש גבר עוד?

אבי מזור, פה שח שמח

להגדלה הקליקו על התמונה

שאלת חיבור התורה

ד"ר ערן ויזל, קיבוץ נתיב הל"ה

קָרָה שֶׁחָלִיתִי. הִשְׁכִּיבֻנִי עַל מַצָּע קַשׁ.

תַּלְמִידִים הִלְּכוּ בַּצְּרִיף עַל בְּהוֹנוֹת,

מַנִּיחִים מַטְלִיוֹת קֶרַח עַל רַקּוֹתַי וּמְמַלְמְלִים תְּפִלָּה.

כְּשֶׁשַּׁבְתִּי מֵאֶחָד מִמַּסְּעוֹתַי לַמַּעֲמַקִּים

מָצָאתִי אֶת רַבִּי שְׁמָרְיָה יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ, לוֹטֵשׁ בִּי עֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת. 

לֹא מִן הַשַּׁקְדָנִים הָיָה, וְהִכַּרְתִּי נְבוֹנִים מִמֶּנּוּ.

אוּלָם אִישׁ לֹא נָהָה אַחַר פֵּרוּשַׁי כְּמוֹתוֹ. בְּנֻקְשׁוֹת, בִּדְבֵקוּת כְּבֵדָה.

מְנַסֶּה הָיָה לְמוֹשְׁכֵנִי עוֹד וָעוֹד, מִתְעַלֵּם מִקּוֹל מְחָאוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו, 

וּתְשׁוּקָתוֹ לְהַכְנִיס יָדָיו לָאֵשׁ פָּעֲרָה בִּי תְּהוֹמוֹת שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְהַחְנִיק.

ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה

אהרן דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה, ספריית האנציקלופדיה המקראית, כח, מוסד ביאליק, ירושלים תשע”ב

הוצאת מוסד ביאליק

לספר שבעה פרקים: תרבות הסופרים במזרח הקדום, עיצוב החברה היודעת-ספר, הסופר בישראל ויודעי-ספר מהמעמד העליון, החינוך הפורמלי, הכתיבה והאמונה הישראלית, בחנים למדידת התפוצה של ידיעת קרוא וכתוב, והתהוות ‘עם הספר’: תקופת שיבת ציון. 

באחרית הדבר של הספר כתב המחבר:

‘בחיבור זה, ניסיתי לעמוד על התהליך שבו הפכו הספר והכתיבה לחלק מרכזי בתרבות ישראל בעת העתיקה. התרבות הספרותית הישראלית אינה נתפסת במקורות כנחלת חוג סגור של כוהני דת וסופרים מקצועיים, כי אם מסר השלוח לרבים, לחברה כולה.

פשר חבקוק

פשר חבקוק מזווית אחרת

ד"ר ערן ויזל, קיבוץ נתיב הל"ה

א.

זָקֵן מֻפְלָג הָיָה סָבִי כְּשֶׁמִּנּוּהוּ לְמוֹרֶה צֶדֶק. 

כָּפוּף וְחוֹלֶה יָצָא אֶל עֹמֶק הַמִּדְבָּר, קִרְעֵי פְּסוּקִים בְּיָדוֹ,

מְדַשְׁדֵּשׁ בְּמַעֲלֵה הָרִים קֵרְחִים בָּהֶם פָּסְעוּ מַנְהִיגֵי הָעֵצָה שֶׁקָּדְמוּ לוֹ. 

אֵל פּוֹתֵחַ לִבָּם שֶׁל מוֹרֵי צֶדֶק לִקְרֹא אֶת קוֹרוֹתֵינוּ בְּדִבְרֵי נְבִיאִים. 

סָבִי חוֹזֵר הָיָה מִמַּסְּעוֹתָיו וּבְעֵינָיו הָעֲיֵפוֹת רָאִיתִי:

עוֹד נִגְזַר לְהַמְתִּין הַרְבֵּה לְמִלְחֶמֶת הַקֵּץ.

הִשְׁכַּבְתִּיו תְּשׁוּשׁ כֹּחַ עַל מַחְצֶלֶת, 

מָשַׁחְתִּי שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן עַל רַגְלָיו הַסְּדֻקוֹת בְּעוֹד הוּא לוֹחֵשׁ,

כְּאִלּוּ לְעַצְמוֹ, אֶת פֵּשֶׁר הַנָּבִיא חֲבַקוּק.

SHNATON XXII: ENGLISH ABSTRACTS

SHNATON: An Annual for Biblical and Ancient Near Eastern Studies • XXII

Edited by NILI WAZANA

ENGLISH ABSTRACTS

More on the Story about Nahash in 4QSam^a,

Its Purpose and Diffusion

Ronnie Goldstein

The article explores the well known passage in 4QSam^a about Nahash and reinforces its understanding as a Midrashic expanded version of the original passage, which was close to the Massoretical text. A new suggestion regarding the purpose of this expanded version is given: it was intended to harmonize between the story about Nahash in 1 Sam 11 and that in Judges 21, according to which the entire population of Yabesh Gilead were killed. This expanded passage was known in ancient times, as reflected in Josephus’ Antiquities. It is claimed here that the version attested in 4QSam^a was probably known also to the author of 1 Maccabees already at the turn of the second century BCE.

The Image of God in the Book of Job

David Frankel

SHNATON XXII: CONTENTS

SHNATON: An Annual for Biblical and Ancient Near Eastern Studies • XXII

Edited by NILI WAZANA

CONTENTS

Nili Wazana Preface

Alan Cooper Professor Matitiahu Tsevat ז"ל

Gabriel Birnbaum Professor Menahem Zvi Kaddari ז"ל

Biblical Studies

Ronnie Goldstein More on the Story about Nahash in 4Qsam^a, Its Purpose and Diffusion

David Frankel The Image of God in the Book of Job

Sara Japhet The Ritual of Reading Scripture (Nehemiah 8:1–12)

שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב - תקצירים בעברית

הופיע השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב, בעריכת ד"ר נילי ואזנה.

ֿהמכון למדעי היהדות ע"ש מנדלהפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים תשע"ג. 

תקצירי המאמרים בעברית
רוני גולדשטיין, עוד על סיפור נחש במגילת שמואל מקומראן (4QSam^a), מגמתו ותפוצתו

שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב - תוכן העניינים

הופיע השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב, בעריכת ד"ר נילי ואזנה.
ֿהמכון למדעי היהדות ע"ש מנדל

הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים תשע"ג. 

תוכן העניינים
נילי ואזנה, דבר העורכת

אלן קופר, פרופ' מתתיהו צבת ז"ל

דבריאל בירנבאום, פרופ' מנחם צבי קדרי ז"ל

מקרא

רוני גולדשטיין, עוד על סיפור נחש במגילת שמואל מקומראן (4QSam^a) מגמתו ותפוצתו

משנכנס אדר מרבין בשמחה

אבי מזור, גרפיקאי