פרשת נח בראשית ו 9- יא 32: ההידרדרות, האכזבה האלוהית והעתיד

פרופ’ יהושע גתי,  אוניברסיטת קייפ טאון,

המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת נח היא חוליה נוספת בשרשרת ההידרדרות האנושית. פרק אחר פרק נגלל לפנינו סיפורה הטרגי של האנושות, שמרגע שנחשפה, בחרה וגילתה את הרע עם אכילת הפרי מעץ הדעת טוב ורע. דומה שהאנושות נוקטת בעקביות דווקא במתווה הרע. קין הרג את הבל, ולמך מתהדר שקין הוא כשום דבר לעומתו (ד 24). 

"זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי-אֵפֶר" (איוב יג 12): השקפת מחבר ספר איוב על ספר משלי

ד"ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)  

וויליאם בלייק, השטן מכה את איוב בשחין רע

במאמרו "הסיפור על ראשיתו של איוב", מראה מאיר וייס שמטרת הפרולוג בספר איוב היא לקעקע את עולם החכמה, ואת ספר היסוד שלה – ספר משלי - שלפיו, כדאי לאדם להיות צדיק ולנהוג ביושר, כי מהתנהגות  כזאת יצא נשכר. ולהיפך - החטא לא משתלם כי החוטא ייענש ויסבול. [1] מטרת העבודה כאן היא להראות שגם בגוף היצירה מתעמת מחבר ספר איוב עם ה'חכמה' של ספר משלי.  הוא יוצא נגד תורת הגמול הקלאסית ונגד תורת גמול המושתתת על כדאיות. המחבר מביא את הדברים בתחכום רב. בפיהם של רעי איוב משמשים הציטוטים [2] ממשלי הוכחה לטיעוניהם ואילו  הציטוט בפי איוב הוא באירוניה ומובא לשם התרסה נגד המזדהים עם ספר משלי. 

בראשית א-ג: הבריאה הסימטרית ומבחן המוסריות האנושית

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

מה שמושך את מבטי כאן הוא הסדר הסימטרי: שמים-ארץ, יבשה-ים,  אור, צמחייה, חיים בים ובשמים ועל הארץ. תפיסת זמן: ירח, כוכבים, מועדים והאיש והאישה. יש כאן הדרגתיות, לא בדיוק אבולוציה דרוויניסטית, ובכל זאת קביעות, שכל אחת מהווה תשתית לבנייה נוספת. כלומר, תובנה של תלות הדדית. ללא אור אין צמחייה, ללא ים אין דגה. ותחושת הסדר המופתי מוענקת על ידי ההצגה ההגיונית של תפיסת הקיום. לא מהפכה חד-פעמית שיצרה את הכול, אלא להעניק לנו את ההכרה שיש כאן יסודות של עומק קיומי, אחרת התשתית פגומה. וזה עומד ומחזיק מעמד על פי הסדר של התכנות האלוהי, שחייב להיות שלם כתפיסת הכתוב. וכל מעשה הבנייה הזה נעשה פעם אחת ואין לחזור עליו מדי פעם גם אם לא הכול יתמיד לעד. העצים למשל נוצרים מיד עם הזרע ועם הפרי המאפשר המשכיות. כך גם החיות המקבלות את ברכת "פרו ורבו" וכך גם האיש והאישה: זכר ונקבה, המצטווים: "פרו ורבו".

מצבו העכשווי של חקר התורה

איתמר כסלו, על סף הארץ המובטחת: תיאור ההכנות לכניסה

לארץ ומקומו בהתהוות התורה, הוצאת ספרים ע”ש י”ל מאגנס, ירושלים תשע”ג 2013

הוצאת מאגנס

להלן עמודים 6-1 מהמבוא של הספר. ללא ההערות.

א. מצב המחקר

המעיין בספרי התורה יבחין בתוכם בקשיי רצף, בסתירות, בכפילויות ובהבדלי סגנון. קשיים אלו מצביעים על אי־אחידותה של התורה ומובילים למחשבה על אודות תהליך יצירתה. מעולם לא הייתה תאוריה אחת ויחידה אשר הנחתה את כלל החוקרים בעבודתם הפרשנית באשר לתורה ואשר הסבירה את דרך התהוותה.

על סף הארץ המובטחת. ראיון עם ד״ר איתמר כסלו

ראיון עם ד"ר איתמר כסלו מאוניברסיטת חיפה, לרגל הופעת ספרו: על סף הארץ המובטחת: תאור ההכנות לכניסה לארץ ומקומו בהתהוות התורה, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"ג

ד"ר איתמר כסלו

1. במה עוסק הספר?

איתמר כסלו, על סף הארץ המובטחת: תוכן העניינים

ד"ר איתמר כסלו, על סף הארץ המובטחת: תיאור ההכנות לכניסה

הוצאת מאגנס

לארץ ומקומו בהתהוות התורה, הוצאת ספרים ע”ש י”ל מאגנס, ירושלים תשע”ג 2013

מבוא

א. מצב המחקר 

ב. נושא המחקר 

ג. שיטת המחקר 

פרק ראשון: מפקד בני ישראל בערבות מואב (במדבר כו) –

מקורותיו וגלגוליו

שד"ל - 148 שנה למותו

היום לפני 148 שנה, בליל יום הכיפורים  ה‘תרכ“ו ( 30 בספטמבר 1865) 

הלך לעולמו שד“ל, שמואל דוד לוצאטו (שד“ל). 

שד"ל

שד“ל (איטליה  1856-1800) היה מראשי ’חכמת ישראל‘ במערב אירופה במאה התשע-עשרה ונחשב לראשון הפרשנים היהודים המודרניים. הוא היה איש אשכולות, ונודע גם כהוגה דעות, משורר, חוקר ספרות, מתרגם ובלשן. בהקדמה שכתב לפירושו לספר ישעיה הוא הציג את היסודות שעליהם מושתתת פעילותו הפרשנית, וזה אחד מהם:  

’היסוד הרביעי הוא אהבת האמת, והוא שתהיה תכלית מגמתנו להבין אמיתת כוונת הכותבים, ולא תהיה בחדרי לבנו תשוקה למצוא בספרי הקודש סיוע וחיזוק לאמונות וסברות שבאו לנו ממקום אחר, בין שיהיו סברות פילוסופיות, או אמונות תורניות מקובלות באומה‘. 

כיצד סולחים בעולם שקיים בו חלום?

פרופ׳ צחי וייס, האוניברסיטה הפתוחה 

פרופ׳ צחי וייס

בגמרא במסכת יומא (פז ע"א) מובא מדרש על רב שפגע במורו ר' חנינא, ור' חנינא, מצדו, מסרב לסלוח לו בגלל חלום שחלם. זהו תיאור מעט מגמתי של מדרש הגדוש בפרטים שראויים לתיאור ודיון, אך אני מתארו כך כי אני מבקש להיטפל לפרט אחד שנראה מעט שולי בקריאה ראשונה, והוא: כיצד סולחים בעולם שקיים בו חלום? מה משמעות הסליחה כאשר הפגיעה מסרבת להעלם, למרות המשא ומתן של בקשת הסליחה וקבלת המחילה, ומזכירה את מלא עוצמתה בלילה? החלום מעלה את השאלה: האם האדם הנפגע יכול כלל למחול, האם הוא אפוטרופוס לרגשותיו?

אוצר זהב למרגלות הר הבית

הבוקר (ה' בתשרי תשע"ד 9 בספטמבר 2013) נערכה מסיבת עיתונאים במהלכה נחשפו ממצאים ארכאולוגיים של ד"ר אילת מזר מהמכון לארכאולוגיה. הממצאים כוללים 36 מטבעות זהב מהמאות 7-2 לספירה וכן מדליון זהב יחיד במינו בעולם שעליו חרוטים ספר תורה, שופר, ומנורת שבעת הקנים. אוצר הזהב נמצא במהלך עונת החפירות הנוכחית למרגלות הכותל הדרומי, בחפירות העופל של האוניברסיטה. היום לאחר שהסתיימו עבודות הניקוי והשימור הוא הוצג לקהל הרחב.

אוצר זהב ובו דגם מנורת שבעת הקנים התגלה בחפירות האוניברסיטה העברית למרגלות הר הבית בירושלים 

    

אוצר חפצי זהב וכסף ובו מדליון זהב עם דגם רקוע של מנורת שבעת הקנים, שופר וספר תורה, התגלה בחפירות הארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית בעופל שלמרגלות הר הבית, המנוהלות ע"י ד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה.

תחל שנה וברכותיה

                                              על ברכות בשלל שפות ראו כאן

שנה טובה ומבורכת

על ברכות בשלל שפות ראו כאן

שם אדנות – אֲ-דֹנָי בספרי המקרא: ממצאים מפתיעים

פרופ‘ יואל אליצור, מכללת הרצוג

תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

שם ההוויה מוזכר במקרא 6,828 פעמים. שם אדנות – א-דני – נזכר134 פעמים ללא שם ההוויה בצידו ועוד 301 פעמים בצירוף א-דני ה'. ב-5 מקומות נכתב ה' א-דני וב-40 מקומות ה' א-להים (20 מהם בפרשת גן עדן, בראשית ב-ג). בתקופה מסויימת בחצי הראשון של ימי בית שני (אי שם בין הנביאים האחרונים לבין תרגום השבעים) החלו לבטא את שם ההווייה 'א-דנָי', וכך נהוג עד היום. כשהוא סמוך לשם אדנות מבטאים אותו 'א-להים'. מנהג זה, שהשפיע גם על התרגומים העתיקים והחדשים, מקשה עלינו להבחין ביחודו של שם אדנות המקורי. 

The Divine Name A-D-N-Y in the Hebrew Bible: Surprising Findings

Prof. Yoel Elitzur, Herzog College

The Eleventh International Conference on Jewish Names, Paper Abstract

The Tetragrammaton – Y-H-W-H – is mentioned 6,828 times in the Bible. The divine name  A-D-N-Y is mentioned 134 times without the Tetragrammaton next to it and another 301 times together with the Tetragrammaton – A-D-N-Y  Y-H-W-H. In five places, we find Y-H-W-H   A-D-N-Y and in another 40 places, Y-H-W-H E-lohim (20 of them in the story of the Garden of Eden in Genesis 2-3). During a certain period in the first half of the Second Temple period (some time between the writing of the Latter Prophets and the Septuagint), the Tetragrammaton began to be pronounced A-donay, which is the practice to this day. When the Tetragrammaton appears adjacent to the name A-D-N-Y, it is pronounced E-lohim. This practice, which also influenced ancient and newer translations of the Bible, often makes it difficult to distinguish the unique nature of the original name A-D-N-Y. 

THE ELEVENTH INTERNATIONAL CONFERENCE FOR THE STUDY OF JEWISH NAMES

The Faculty of Jewish Studies

The Israel and Golda Koschitzky Department of Jewish History

The Project for the Study of Jewish Names

THE ELEVENTH INTERNATIONAL CONFERENCE FOR THE STUDY OF JEWISH NAMES

In conjunction with the Sixteenth World Congress of Jewish Studies

The Hebrew University in Jerusalem, Mount Scopus Campus

July 29, 2013

The organizing committee: 

Prof. Aaron Demsky, Dr. Ber Kottlerman, Dr. Yigal Levin

Introduction

It is a pleasure to introduce the participants of the Eleventh International Conference on Jewish Names. These biennial conferences have attracted both established senior scholars as well as independent younger researchers, who are beginning their academic careers. In addition to the Israeli scholars, our roster of lecturers includes presenters from The Czech Republic, Germany, Hungary, Canada and the United States. 

The chronological framework discussed in these papers spans the total Jewish historic experience, from the biblical period until the present day. Several papers treat naming trends in modern Israel and abroad especially in regard to communal, religious and national identity. Other lectures raise the unique halakhic issue of the importance of the correct spelling and custom in writing bills of divorce. The variety of topics presented today stretch from the divine to the mundane. They are indicative of how the study of Jewish onomastics has flourished over the past twenty-two years when the Project of the Study of Jewish Names was initiated.  

הכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

הכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים התקיים במסגרת הקונגרס העולמי הששה-עשר למדעי היהדות בכ"ב באב, תשע"ג, 29.7.2013.  הכינוס היה מטעם אוניברסיטת בר-אילן: הפקולטה למדעי היהדות, המחלקה לתולדות ישראל ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי, והמפעל לחקר השמות היהודיים. 

הועדה המארגנת: פרופ' אהרן דמסקי, ד"ר יגאל לוין, ד"ר בער קוטלרמן.

פרופ' אהרן דמסקי, אוניברסיטת בר-אילן, דברי מבוא

לעונג הוא לי להציג את משתתפי הכנס הבינלאומי ה-11 לחקר השמות היהודיים. בכנס משתתפים חוקרים בכירים ידועי שם לצד חוקרים צעירים ועצמאיים, ומעבר לרשימה המגוונת של חוקרים הישראלים, נכללים בין המרצים גם דוברים מצ'כיה, גרמניה, הונגריה, קנדה ומארצות הברית. 

 המסגרת הכרונולוגית שבנושאי ההרצאות מכסה את מלוא החוויה ההיסטורית היהודית, מתקופת המקרא ועד לעת החדשה. אחדות מההרצאות עוסקות באופנות מודרניות של יהודים בישראל ובחו"ל, המשקפות בדרך כלל זהות לאומית, עדתית ודתית. הרצאות אחרות, בודקות את מנהגי איות שמות בכתיבת גיטין. הנושאים שהדוברים יציגו היום נוגעים בהיבטים רוחניים וארציים. 

Literacy in Ancient Israel

Demsky, Aaron, Literacy in Ancient Israel [Hebrew]

The Biblical Encyclopaedia Library 28

Jerusalem: Bialik Institute, 2012. Pp. 23 + 489 + xv.

This review was published 28 February 2013 in the Review of Biblical Literature (http://bookreviews.org/pdf/9052_9983.pdf). Copyright Society of Biblical Literature. Reproduced by 

Permission.

David A. Glatt-Gilad, Ben-Gurion University of the Negev, Beersheva, Israel

As the author notes in the preface, this book represents the culmination of over forty years of research into issues relating to writing and literacy in the biblical world. It thus offers the reader a comprehensive and systematic presentation of the direction set out in two of Demsky’s previously published introductory articles on the subject: one in a 1988 collection edited by M. J. Mulder, and the other in the 1997 Oxford Encyclopaedia of Archaeology in the Near East (for full bibliographic details, see p. 405 of the present work). Demsky aims to substantiate two basic claims: (1) the necessary conditions for the emergence of a literate society were present in ancient Israel from its inception, that is, in the period between the thirteenth and eleventh centuries B.C.E.; (2) the increase in writing that is empirically attested to in ancient Israel between the eighth and sixth centuries B.C.E. penetrated all levels of society, not merely the elites; thus Israel of this period can and should be designated as a fully literate society.

חינוך והוראת המקרא - מאמרים

לכבוד פתיחת שנת הלימודים תשע"ד הנה קישורים לשלוש רשימות קצרות מאת פרופ' רחל אליאור, העוסקות בחינוך (יהדות ודמוקרטיה) ומיועדות לסייע למורים בכל מסגרות החינוך:

1. "צוהר תעשה לתיבה - שפה זכרון ותרבות - גשר בין קוראים חילונים לספרייה היהודית", רבגוני : מסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו, ירושלים מכון ון ליר תשנ"ז   http://pluto.huji.ac.il/~mselio/TZO.pdf

2. http://pluto.huji.ac.il/~mselio/edu-for-cul.pdf  "חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית", בתוך: חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית (בעריכת מ' בר לב), ירושלים: האוניברסיטה העברית: בית ספר חינוך, קובץ ט, תשס"א: 41-50

3. http://pluto.huji.ac.il/~mselio/YAH.pdf  בין יהדות לדמוקרטיה

כמו כן תוכלו למצוא בהמשך קישורים למאמרים רבים על הוראת המקרא - אתגריה ודרכיה:

שולחן עגול על הוראת המקרא בקונגרס העולמי ה-16

הרב ד"ר איריס יניב, מכללת 'אורנים'

בעקבות יוזמתי התקיים בקונגרס העולמי ה- 16 למדעי היהדות שולחן

עגול בנושא ‘הוראת המקרא בחינוך הממלכתי’. לא הייתי מעוניינת במושב אקדמי רגיל אלא באפשרות לשיח בין המציגים ובינם לבין הקהל. קיווינו שיגיעו מורים לתנ"ך, שאיתם נוכל לנהל דיאלוג בסוגיות המאפיינות את המשבר בהוראת התנ"ך בישראל.

הפאנל הוגדר כהצלחה. יו"ר הפאנל היה פרופ' חנן אלכסנדר, שהציג את הנושא, והדוברים על פי סדרם היו פרופ' יאירה אמית, נויה שגיב, ד"ר צפריר גולדברג, הרב ד"ר איריס יניב ופרופ' יהושע גתי. הקהל מנה כארבעים איש, והורכב ממורי תנ”ך וחוקריו, מפמ"ר תנ"ך, ד"ר רוני מגידוב, מכשירי מורים למקרא במכללות ועוד. לאחר שכל אחד מהדוברים סיים להציג את דבריו, הקהל שאל והעיר. פרופ' אלכסנדר ואנחנו, הדוברים, ענינו.

נקווה ששולחן עגול זה יסייע, ולו במעט, להעלאת המודעות בדבר החשיבות של שיח על הוראת התנ"ך במדינת ישראל.

מצ"ב דברי כמה מהדוברים בשולחן העגול:

הרב ד"ר איריס יניב, מעשה ומחקר בהוראת התנ"ך

נויה שגיב, מבוא, תכנים ותוכניות, הזדמנויות ומוקשים, שדה ההוראה, ביבליוגרפיה.

פרופ' יהושע גתי, באין חזון אין פתרון

שימוש סלקטיבי במורשות היהודיות: תגובה לפרופ' אליאור

יוחאי עמרם, מורה ומחנך

יוחאי עמרם

קראתי את דבריה של פרופ' רחל אליאור, שממנה הייתה לי הזכות ללמוד בשנותיי כסטודנט. הדברים דברי טעם, אין לי כל מחלוקת לגבי חשיבות ארון הספרים היהודי ישראלי בבניית זהותם של התלמידים, עיצוב אישיותם, הקניית ערכים וכיו"ב. נהפוך הוא, אני מקדש את דבריה, וכל המוסיף גורע.

ברצוני להציג זווית ראייה שונה בבחינת הכוונה לבטל את בחינות הבגרות בספרות ובהיסטוריה.

לידיעת המבקשים לבטל את בחינת הבגרות בספרות ובהיסטוריה

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

כדאי לנו לזכור שהעם היהודי הוא עם שכל קיומו תלוי בספרות וכל כולו

פרופ' רחל אליאור

אינו אלא קהילת זיכרון המיוסדת על ספר ועל פירושיו הספרותיים במהלך ההיסטוריה המיוסדת על 'זכור ושמור', והלא על מה בדיוק אנחנו מתבססים בתביעתנו לארץ ישראל כמקום חיינו ומגורינו וריבונותנו אם לא על ספרים עבריים שמספרים לנו שלנו ורק לנו הובטחה הארץ ושאנחנו צאצאיהם של בני יעקב (ישראל) שלצאצאיו בני ישראל הובטחה הארץ ושמייסדו הספרותי משה בן עמרם בן קהת בן לוי, שכתב מפי אלוהים את ספרי החוק והמשפט וההיסטוריה הידועים בשם מקרא או חומש, אותם לימדו אחיו הלווים במצוותו לכל העם,

באין חזון אין פיתרון

פרופ' יהושע גתי, פרופסור לחיים , אוניברסיטת קייפ טאון, 

המכללה האקדמאית בית ברל והמחלקה לישוב סכסוכים אוניברסיטת תל אביב

 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

הבעיה הקשה של הוראת התנ"ך במערכת הכללית היא חוסר חזון. וכשאין חזון עוסקים בטקטיקה, במתודולוגיה ולא במהות. כלל ראשוני בתורת הפרשנות, ההרמנויטיקה הוא שטקסט כשהוא לעצמו, ערום כיום היוולדו, הוא חסר משמעות אם לא ייקרא בתיווך פרשני או  דרך תיווכו של  מבקר הספרות או התרבות, הוא המבקר הציבורי בלשונו של Northop Frye  1957: 3-29) הפרשן/המתווך מכניס את הטקסט למערכת תובנתית של קונטקסט פוליטי, חברתי, אידיאולוגי, אסטטי או פרסונאלי, שבלעדיו הטקסט הוא חסר משמעות, והתיווך הוא המעניק משמעות ורלבנטיות לקורא. 

כתובת '...ריהו בן בניה' משלהי הבית הראשון

רשות העתיקות מודיעה על גילוי כתובת '...ריהו בן בניה' בחפירות בעיר דוד

שבר קערה מסוף תקופת בית ראשון עם הכתובת "ריהו בן בניה".

 צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

חפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות באזור מעיין הגיחון שבעיר דוד הנמצא בתחום הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, חשפו שכבה עשירה בממצאים, ובהם אלפי שברי חרסים, נרות חרס וצלמיות, המתוארכים לשלהי ימי הבית הראשון. גילוי המעורר עניין מיוחד בשכבה זו, הוא של קערת חרס שהשתמרה חלקית, ועליה כתובת שאינה שלמה. השם הקרוב ביותר במקרא, לשם שהשתמר בכתובת שעל קערת החרס,  הוא זכריהו בן בניה שמופיע בדה“ב כ 14, שם מסופר על יחזיאל בן זכריהו בן בניה, לוי מבני אסף, שהתנבא לפני המלך יהושפט טרם היציאה למלחמה בבני עמון ובני מואב. יחד עם זאת, בשל המחסור בחלק מהאותיות, אין לדעת אם אכן מדובר בשם זה, ואם בעל הקערה הינו הדמות המוזכרת בתנ"ך.

ממצאים משכבת המילוי של סוף תקופת בית ראשון: נרות, ידיות למלך וצלמיות נשים.

צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

ביבליוגרפיה על הוראת המקרא

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

סולם שראשו בשמים

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60

 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

מקורות ראשוניים

המקורות הראשוניים העיקריים למחקר מובאים לפי קטגוריות נושאיות ובתוכן לפי סדר כרונולוגי.

אודות הוראת התנ"ך- ראציונל ושיטות – כתבי מורים בולטים:

ב”צ מוסינזון (1910), התנ"ך בבית הספר, החינוך א.

ח”א זוטא (1935), דרכי הלימוד של התנ"ך בצירוף שיעורים לדוגמא. ירושלים, ראובן מס.

תכנים ותכניות - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60

'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

תכנים ותכניות

אחת השאלות המרכזיות והראשונות, להן נדרשו המורים למקרא ביישוב העברי החדש היא שאלת התכניות. 

גויטין, מראשי המורים למקרא בארץ בראשית היישוב כותב: "כל העומד על לימוד תנ"ך, מן ההגיון שיסכימו על קביעת קאנון קבוע".(גויטין ,1965, עמ' 215) דא עקא; "קאנון קבוע", כבר קיים:

שדה ההוראה - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי 

וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60

בית המדרש של הקהילה היהודית אבויודיה, אוגנדה.

(מעניקה לנעמי, העומדת בראש נשות הקהילה, את מגילת רות שעיבדתי לקומיקס)

 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

תיחום שדה הוראת המקרא

אז מה לומדים בשיעור תנ"ך? מיפיתי שלושה צירים: 

1. מהחדר אל בית הספר - השפעות הלימוד המסורתי

2. מהאקדמיה אל בית הספר

3. מבית הספר אל בית הספר - נקודות השקה עם מקצועות נוספים הנלמדים בבית הספר

הזדמנויות ומוקשים - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

נויה קוראת את תה' קד
על פני לוע הר געש בארמניה

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60

 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

ממה לומדים? (textbooks)

מפיתי שלוש אפשרויות: 1. "מקראות גדולות" כמקובל בחדר. 2. תנ"ך מלא. המהדורה הנפוצה ביותר הייתה מהדורת לעטעריס, משנת 1851. ובארץ ישראל - של מדפיסים שונים משנת 1900 (שטרן, גפני, אופנהיימר, 1993, עמ' 385-383). 3. "סיפורי המקרא לילדים", ביאליק רבניצקי ובן ציון, המופיעים כמומלצים להוראה בכיתות כבר מתכנית הלימודים תרפ"ג. 

מבוא - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

נויה קוראת את תה' קד
על פני לוע הר געש בארמניה

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60

 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

 מבוא

"בבוקר- מיהרתי למזכירות בית הספר ושאלתי- מהו הספר הטוב ביותר למתודיקה של הוראת התנ"ך בבית הספר התיכוני ? במקום תשובה ענני רעם של צחוק. לא נמצא כזה, גם לא ליסודי” (גויטין תש"ו, עמ' 11).

מעשה ומחקר בהוראת התנ"ך – "הילכו שנים יחדיו"?

הרב ד"ר איריס יניב, מכללת 'אורנים'
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

הרב ד"ר איריס יניב

ברצוני לספר על פעילות הפורום המחקרי להוראת המקרא של המרכז לחינוך יהודי באוניברסיטת חיפה ומכון ון ליר, אותו ריכזתי במשך שנתיים (2011 - 2012).

בפורום השתתפו (בהתנדבות) כעשרים אנשי מחקר ומורים, ועלה בו המתח שבין המעשה למחקר. מהו היחס הראוי והנכון בין שני אלו בתחום הוראת המקרא?

חוזרים לתנ"ך

חוזרים לתנ"ך: פרשת השבוע של כולנו והוראת המקרא

פרופ' יהושע גתי

הוצאת ראובן מס, ירושלים

פרופ' גתי, ברכות לרגל הופעת ספרך!
 'חוזרים לתנ"ך' הוא ספר מיוחד במינו. אני בטוחה שהגולשים ישמחו לדעת איך הגעת לחיבורו. 

הספר נולד כתוצאה מהוראתי בחוג למקרא שבמכללה האקדמאית בית ברל, וממצוקת הסטודנטים. התחוור לי שהם מחפשים משהו שונה, הם חושבים על ההוראה ומה ובפרט איך ילמדו. וחקר המקרא איננו רלבנטי עבורם.

הבזק: על סיפור יוסף

הביאה: מיכל שיר-אל

"יקשה לבחור את היפה שבקטעים מתוך ספר המשובץ  בקטעים יפים רבים כל כך כתנ"ך, אולם אין ספק שלא רבים בו הדברים הנפלאים מסיפורו של יוסף. מי לימד את הסופרים הקדמוניים את פשטות הלשון, את עושר ההבעה, את עוז הרגש ומעל לכל, את כשרונם להעלים עצמם לחלוטין מעיני הקורא ולהניח לסיפור לעמוד בכוחות עצמו ולהתגלגל, כביכול, מאליו? שייקספיר אינו נעדר לעולם מבין השיטין שלו; מקולי אף הוא איננו נפקד בעקבנו אחר משפטיו רבי ההוד; ואילו סופרי המקרא נסתרים-מעין. " 

מרק טוויין, מסע תענוגות לארץ הקודש, תרגום: ארנון בן נחום,  ‬הוצאת אריאל, ירושלים  1999, עמ' 69

EXCLUSIVE INCLUSIVITY: IDENTITY CONFLICTS BETWEEN THE EXILES AND THE PEOPLE WHO REMAINED (6TH–5TH CENTURIES BCE) 

(LHB/OTS 543), New York-London: T&T Clark, 2013, 320 pages

By Dalit Rom-Shiloni 

Dr. Dalit Rom-Shiloni 

The sixth and fifth centuries BCE were a time of constant re-identifications within Judean communities, both in exile and in the land; it was a time when Babylonian exilic ideologies captured a central position in Judean (Jewish) history and literature at the expense of silencing the voices of any other Judean communities. 

Proceeding from the later biblical evidence to the earlier, from the Persian period sources (Ezra–Nehemiah, Haggai, Zechariah, and Deutero-Isaiah) to the Neo-Babylonian prophecy of Ezekiel and Jeremiah, Exclusive Inclusivity explores the ideological transformations within these writings using the sociological rubric of exclusivity. Social psychology categories of ethnicity and group identity provide the analytical framework to clarify that Ezekiel, the prophet of the Jehoiachin Exiles, was the earliest constructor of these exclusive ideologies.

עקבות דוד המלך בעמק האלה

ראיון עם פרופ' יוסף (יוסי) גרפינקל.
מראיינת ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לאחרונה הוצפו אתרי החדשות במדיה הכתובה, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט בידיעה שנתגלה ארמון דוד המלך, או ארמון שבו ביקר דוד המלך או ארמון מתקופתו של דוד המלך. הקישור בין ארמון לבין דוד המלך ובינם לבין עדויות ארכיאולוגיות מצית את הדמיון, את הסקרנות, את הביקורת מצד אנשי האסכולה התל-אביבית, ואת השאלה הגדולה אודות האמינות ההסטורית של המקרא. לברור עניינים אלה הזמנתי כאן לראיון את פרופ‘ יוסף (יוסי) גרפינקל, שעמד בראש המשלחת שחפרה באתר שבע שנים יחד עם סער גנור ומייקל היזל, ואף פירסם אתם את הספר, עקבות דוד המלך בעמק האלה: תגליות מפתיעות בארכיאולוגיה המקראית, שראה אור בשנה שעברה (הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב 2012). 

פרופ' גרפינקל

פרופ‘ גרפינקל, מכהן בקתדרה על שם יגאל ידין לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ומלמד וחוקר במסגרת המדור המקראי במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. 

פרופ‘ גרפינקל, איזו מהכותרות שניתנו במדיה הכתובה, המשודרת והדיגיטלית לממצאיך היא המדוייקת ביותר לדעתך, אם בכלל: שנתגלה ארמון דוד המלך, או ארמון שבו ביקר דוד המלך או ארמון מתקופתו של דוד המלך?

בית בד נחשף בירושלים

מערת בית בד מרשימה נחשפה בשבועות האחרונים במהלך חפירה ארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות לפני בניית מעונות סטודנטים לביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, מכון לב. 

  בית הבד. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות 

נחשף ארמון מתקופת דוד בשפלת יהודה

בחפירה המשותפת של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה נחשף גם בית מחסנים ממלכתי. מדובר בשני המבנים הגדולים ביותר המוכרים מהמאה העשירית לפנה"ס בממלכת יהודה.

ממצאים מהחפירה.

צילום:  קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

שני מבני ציבור ממלכתיים, שכמותם טרם נמצאו בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפני הספירה, נחשפו במהלך השנה האחרונה על ידי חוקרים של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה - עיר מבוצרת ביהודה מימי דוד המלך, המזוהה עם שעריים המקראית. 

בעל-פה ובכתב: הסיפורת שבתורה והתרבות הספרותית-לשונית שבה

פרופ' פרנק פולק, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' פרנק פולק

בכוונתי להקדיש תחילה כמה מלים להיבטים הספרותיים ותרבותיים של הספרות

שבעל-פה. לאחר מכן אדון בסממנים הלשוניים המצביעים, לדעתי, על תשתית שבעל-פה שמאחורי חלק גדול של סיפורי התורה, ולאחר מכן אשוב אל מספר היבטים ספרותיים שמשתלבים בתמונה החברתית-תרבותית. לבסוף אעמוד על ההשלכות מבחינת התמונה החברתית-היסטורית והחלוקה לתקופות של הספרות המקראית, כפי שהצגתי את הדברים במאמרי העברי 'לשון, חברה ומקרא — רובדי לשון וסגנון בסיפורת המקראית'.

דעתי היא, פחות או יותר כדעת קאסוטו ואחרים, חוקרים דגולים כגון וילהלם דה ווטה (איש ספר דברים), ורודולף קיטל, ההיסטוריון הנודע, שביסוד הסיפור הכולל שבתורה מונחת תשתית אפית מקיפה. זאת אומרת, לשם יתר דיוק, תשתית של שירת עלילה בעל פה, שאותה הציגו זמרים, אמני השירה שבעל פה, בהופעה בפני ציבור איש כדרכו, והכל לפי אופי המעמד מבחינת המקום, הקהל, והמועד. ייתכן גם שאמנים שהציגו לא שירה אלא סיפור בעל-פה. להופעת המספר או הזמר אקרא 'היגוד'.

מתרבות של בחינות לפדגוגיה עכשווית

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על ספרו של אברהם פרנק, מתרבות של בחינות לפדגוגיה עכשווית:

הוצאת רסלינג

המעשה החינוכי בישראל לקראת שנת 2020, הוצאת רסלינג, תל אביב 2013

זמננו מתאפיין בשינויים תרבותיים גדולים בעקבות טכנולוגיות המידע העכשוויות. ריבוי המידע וזמינותו, מציף בחריפות את השאלה שהעסיקה ומעסיקה את אנשי הרוח והמחנכים לאורך כל ההיסטוריה: מה ראוי להנחיל לדורות הבאים מתוך הידע האינסופי שצברה האנושות. עובדת קיומם של קורסים וירטואליים ברשת, שמאפשרים למידה עצמאית מרחוק, מעוררת שאלה נוספת: מה צורך עוד בבית הספר בצורתו המוכרת לנו? הופעתו, התבססותו והשפעתו העצומה של היקום הוירטואלי על אורח החיים העכשווי ודרכי התנהלותה של האנושות מחייבים חשיבה מחודשת על דרכי החינוך וההוראה.

ספר בראשית - תכנים ועיצובם

שמאי גלנדר, ספר בראשית (בשני כרכים), האוניברסיטה הפתוחה, רעננה תש"ע 2009

האוניברסיטה הפתוחה

זהו עיון מקיף בספר בראשית, על מבנהו והרכבו, על מסריו הרעיוניים ועל אומנות העיצוב והסיפור שבו. הספר מכיל שתים עשרה יחידות (שש בכל כרך), שכל אחת מהן מוקדשת לנושא מסוים, לפי הפירוט שלהלן. יחידה 1 מוקדשת למבנהו, תכניו וחיבורו של ספר בראשית. העיון ממזג בין הגישות השונות המקובלות במחקר ובין גישתו האישית של המחבר בכל הנוגע למקורות ולגרסות השונות של כתבים מסוימים, תוך ניסיונות להציע גישה המאפשרת גישור על פני ההבדלים.

יחידה 2 מוקדשת לבריאה ולראשית האנושות, תוך השוואות בין המקרא ובין מיתוסים קדומים, ובניסיון להצביע על ההיגדים הרעיוניים שבמיתוסים השונים.

הגליל של כורש

הגליל של כורש מוצג עתה בתערוכה מיוחדת במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק (20 ביוני - 4 באוגוסט 2013). הגליל מוצג בגלריה לאומנות המזרח הקדום שבמוזיאון, יחד עם עוד ממצאים בעלי זיקה אליו, כולם בהשאלה מהמוזיאון הבריטי. התערוכה מלווה בהרצאות על משמעות הגליל וחשיבותו. 

מוזיאון המטרופוליטן, ניו יורק

ה' מציון ישאג

פסיפס (9X2.3 מטרים) הנושא את הכתוב: 'ה' מציון ישאג ומירושלים יתן קולו' (עמוס א 2). 

עדות בת 2000 שנה לימי המצור בירושלים

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד הכותל המערבי בתעלת הניקוז שמגיעה מבריכת השילוח שבעיר דוד ועד לקשת רובינזון בגן הארכיאולוגי ירושלים, נחשפו בתוך בור מים קטן שלושה סירי בישול שלמים, ונר חרס קטן.

 צילום הממצאים בבור המים: ולדימיר נייחין 

בחפירה הארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות ליד הכותל המערבי באזור קשת רובינסון שבגן הארכיאולוגי ירושלים, נחשף לאחרונה בור מים קטן השייך למבנה. בתוך הבור נמצאו שלושה סירי בישול תמימים, וכן נר חרס קטן, המתוארכים לתקופת המרד הגדול.

ד"ש מהאמפריה הרומית: קטע דרך בן כ-1800 שנה נחשף בירושלים

צילום: אסף פרץ 

באדיבות רשות העתיקות

לדברי מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "זו הפעם הראשונה שאנו נתקלים במצב השתמרות  כזה של הדרך בתחומי ירושלים". הדרך נחשפה במסגרת חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות לפני הנחת צינור ניקוז ע"י חברת "מוריה".

דרך עתיקה מהתקופה הרומית (מאה 4-2 לספירה), שהובילה מיפו לירושלים, נחשפה במהלך השבועיים האחרונים בשכונת בית חנינא בצפון ירושלים. זאת, במסגרת חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בשכונה, לפני הנחת צינור ניקוז ע"י חברת מוריה.

הדרך הרחבה (כ-8 מטרים), הייתה תחומה משני צידיה באבני שפה. היא עצמה מורכבת מאבנים גדולות ושטוחות שהותאמו זו לזו, על מנת ליצור משטח נוח להליכה.

"לכו לחמו בלחמי"

ד"ר רות פידלר, אוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית גורדון

ד"ר רות פידלר

על: ספרות החכמה במקרא ובמזרח התיכון הקדום בית מקרא נז (תשע"ב), חוברת ב, בעריכת נילי שופק ויאיר הופמן

"לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" קוראת החכמה לעוברים ושבים

כמבקשת לפתותם אל עולמה בסעודה דשנה (משלי ט 5). בפתח החוברת החדשה של 'בית מקרא' מצטטים העורכים הזמנה לבבית זו בטענה שניתן היה להפנותה גם אל חוקרי המקרא והמזרח הקדום, שעד לאחרונה נטו לדחוק את ספרות החכמה לשולי הזירה המחקרית. ואולם החוברת, המוקדשת כולה לספרות החכמה, והכנס שארגנה נילי שופק באוניברסיטת חיפה (26.12.11) ממנו נבנתה חוברת זו, דווקא מעידים שניהם על עדנה שזכה לה חקר ספרות החכמה שבמקרא ובמזרח הקדום.

ראשי חיצים ולהבים

ראשי חיצים ולהבים: ממצאים מתקופת האבן ומהתקופה הכנענית במושב אשתאול בשפלת יהודה (יוני 2013)

חפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות
במושב אשתאול שבשפלת יהודה,

הארכיאולוג בנימין סטורצ'ן עם קערה מתקופת הברונזה.
 צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

לפני הנחת קו ביוב, גילו כי השטח שעליו משתרעים בתי המושב משך אליו מתיישבים חקלאיים כבר לפני כ9,000 שנה. 

לדברי בנימין סטורצ'ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "הממצאים הקדומים שחשפנו באתר מעידים על כך שבמקום שגשג יישוב חקלאי ולמשך זמן רב של כ4000 שנים".

מאמרי האחרון

eyes

ד"ר ערן ויזל, קיבוץ נתיב הל"ה

לְעִתִּים קַוֵּי פָּנֶיהָ מְטֻשְׁטָשִׁים בְּזִכְרוֹנִי.

יָשְׁבָה בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, מַבִּיטָה בִּי בְּמַבָּט מְשֻׁעֲשָׁע. 

פָּעָמַיִם-שָׁלֹשׁ, כְּשֶׁהִשְׂתָּרְרָה דִּמְמַת נְבוֹכִים בַּכִּתָּה, 

הִתְנַדְּבָה לְהַבְהִיר אֶת דְּבָרַי.

לֹא כָּל מָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ נִדְרַשׁ 

וְלֹא כָּל מָה שֶׁנִּדְרַשׁ יָדוּעַ לִי. 

מתרבות סופרים ל'עם הספר'

ד"ר חגי משגב, האוניברסיטה העברית, מכללת הרצוג ומכללת גבעת ושינגטון

ביקורת על הספר: א' דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה (ספרית

ד"ר חגי משגב

האנציקלופדיה המקראית כח), ירושלים: מוסד ביאליק, תשע"ב, כג + 469 + xv עמ' + 16 עמ' לוחות

המחקר שלפנינו מבקש לסקור את כל המידע הקיים בתחום תרבות הכתיבה וברקעה בישראל של ימי המקרא ולדון בהשלכות העולות מסקירה זו לגבי אפיוני התפתחות החברה הישראלית ותרבותה. ראשיתו של הספר שלפנינו בעבודת הדוקטור של המחבר, שהוגשה בשנת 1976. רוב פרקי הספר מבוססים על העבודה הזו, אף עד רמת כותרות המשנה, ובמקרים רבים הניסוחים נותרו בעינם (למעט שינויים קטנים של עריכת לשון). עם זאת, התפיסה העומדת ביסוד הספר שונה מזו של עבודת הדוקטור, בעיקר מפני האבחנה הנקוטה בו בין 'ידיעת קרוא וכתוב' ל'ידיעת ספר', ועל כך יורחב להלן.

ידיעת ספר בעולם הקדום

פרופ' מאיר בר-אילן, אוניברסיטת בר-אילן

ביקורת על אהרן דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה, מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ב,  489 עמ'.

הערכת ידיעת הקרוא והכתוב (להלן: הקו"כ) בעבר ההיסטורי נחשבת לאחד הנושאים, 

מכתבי לכיש

היותר מורכבים ועדינים בהיסטוריוגרפיה המודרנית, וספרו החדש של פרופסור אהרן דמסקי – מורה וחבר – מהווה ברכה גדולה למקצוע זה בפרט, ולהיסטוריוגראפיה החברתית בכלל. מדובר בעבודת דוקטור מלפני כ-35 שנה, אשר שודרגה על לבלי הכר, והפכה להיות מפעל-חיים היוצא לאור כ-Magnum Opus. הספר פותח במבוא מתודולוגי ביחס לבעיית ידיעת הקו"כ בעבר, מבוא בן 60 עמ', ומסתיים ברשימה ביבליוגראפית בת לערך 1400 פריטים, עובדה המלמדת לא רק על חריצות ויסודיות כי אם גם על היומרה העומדת מאחורי הספר. בשל היקפו הגדול של הספר, ענייניו המרובים ונושאי המשנה שלו, לא ניתן במסגרת זו לדון בכל אחד מההיבטים בהם תורם דמסקי להכרת העבר, אך פטור בלא-כלום – אי אפשר.

א. סקירת הספר